קטגוריות
דעה

עולם ישן עד היסוד נחריבה

שרות גדול לעולם עשתה תעשיית המוזיקה לעולם כאשר הרגה את נספטר. נפסטר קמה לתחיה כשרות מסחרי בתשלום הגון.

נפסטר הייתה מוקד של שיתוף קבצים. השרתים שלה לא החזיקו את התוכן עצמו, אלא אינדקסים שהפנו למיקום האמיתי של הקבצים. מטרה קלה לאיתור וסגירה. כאשר השרתים לא תפקדו, לא ניתן היה לשתף את הקבצים.

שתי תוצאות, לכאורה הפוכות, היו למהלך:

  1. מערכות שיתוף הקבצים הפכו ליעילות יותר על ידי ביזור של הקבצים והמידע על מיקום הקבצים. בנוסף נוספו תכונות של הצפנת מידע, המונעות מעקב על התוכן של המידע.
  2. מסתבר כי ניתן למכור שירים בודדים בדולר. אפל הוסיפה לכך את ה-iPod ו-iTunes, והנה שוק נוסף.

למה לכאורה. היות והמלחמה נמשכת. במקום נפסטר, יש את מפרץ הפירטים. וכאן נוסף התעוב הארופאי לתרבות התאגידית האמריקנית. מתעוב זה התפתח ויכוח על זכויות שימוש וחופש המידע והפרט. לי, אישית, לא ברור הקשר המיידי בין חופש המידע לזכות להפר זכויות יוצרים, אך מתוך שלא לשמה בא לשמה.

הצביעות חוגגת גם בצד השני. ראו את ויאקום מול יו-טיוב.