קטגוריות
משולחן המנמ"ר

גבולות גזרה

מתי תחום הופך להיות נחלת מחלקת IT?

התשובה ההולכת ומתבררת, כאשר לאף אחד אחר אין מושג מה לעשות בנדון – ועל אחת כמה וכמה כאשר יש כבל חשמלי בענין.

בקרת הכניסה לאתר הפכה להיות סוגית IT, כאשר הסתבר כי יש מחשב מעורב בענין. מכאן, שדלת הכניסה היא בתחום אחריות IT. מכאן שברור מדוע קיבלנו פרצופים חמוצים כאשר הסתבר כי מחלקת IT איננה מחזיקה דבק נגרים, סילקון, מקדחות ודיבלים על מנת לתקן את ציר הדלת שהתעקם.

כאשר הגיע ספק מטפי כיבוי האש, הוא נשלח ישירות למחלקת IT. היות ולחדר השרתים יש מערכת כיבוי אש אוטומטית מבוססת הלון, סביר להניח כי אנשי ה-IT הם גם אלו המבינים במטפי אבקה, גז או ספרינקלרים.

על שום כך גם נגררתי לישיבות אין קץ עם אנשי המחירות של ספקי הטלפוניה הסלולרית, למרות שהוחלט כי ברמה הארגונית לא יהיה שימוש בטלפונים לצורך גישה למידע ארגוני.

למרבית השמחה, אנו עדיין לא נדרשים להתקנת שולחנות (שהרי מחשבים מונחים עליהם…), אבל אולי פתחתי פה לשטן….

קטגוריות
ניהול

של מי המחשב הזה?

כמה מהפעילות הפרטית שלכם מתבצעת ממקום העבודה? כמה מהעבודה שלכם מתבצעת מהסביבה והזמן הפרטי שלכם?

מן הסתם הרבה. בשני המקרים.

שיטות התיגמול והניהול של משאבים כמו המכונית והטלפון הסלולרי הפכו לממוסדות, וכעת המחשב האישי על הכוונת. הכיוון הוא פשוט: תן לעובד תקציב ומפרט כללי והעובד יבנה / יקנה לעצמו מחשב, ישיג לעצמו קישוריות לאינטרנט ויצור לעצמו סביבת עבודה נוחה. הרווחים ברורים:

  • פחות תלונות קטנוניות (מקלדות, עכברים, צבע המארז)
  • פחות קריאות שרות שאינן קשורות לעבודה (חיבור התקנים כמו מצלמות פרטיות)
  • פחות תחזוקה לחומרה (האחריות נמצאית אצל המשתמש)
  • פחות חידושי חומרה (משתמשים פחות ששים לחומרה חדשה אם הם אלו הצריכים להעביר את כל ההגדרות למחשב חדש….)

במוסדות אקדמאים השיטה כבר מקובלת תקופה ארוכה. היות ומדובר בארגונים גדולים, המוסד גם יוצא למכרזים, ומקבל מחירים טובים ((וכרווח נוסף המיחשוב יוצא מתקציבי המחקר, לא מתקציבי התפעול…)).כמובן שלא הכל נלהבים ממגמה זו:

  • אבטחת מידע: האם להשאיר את אבטחת פתח הגישה למערכות המידע האירגוני שלכם בידי המשתמשים?
  • אחריות: כאשר משהו משתבש, אל מי פונה המשתמש?
  • שייכות ובעלות: כאשר העובד עוזב, או מקבל תקציב למחשב חדש, מה קורה למחשב הישן, מה קורה למידע הארגוני שעליו, מה קורה למידע הפרטי?

אוסיף ואומר, שהנסיון מתחום הטלפוניה הסלולרית והמכוניות איננו מעודד. בלא מעט מקרים שיטת הבחירה איננה מבוססת על תועלתיות של הארגון.מגמה אחת אותה אני מקבל היא הצורך להתנתק מה-PC כמוקד המיחשוב האירגוני. דיכוז היישומים לשרתים (בין אם בארגון או אצל נותן שרות), שרותי מובני WEB הזמינים גם מהתקנים שאינם PC קלאסיים הם אבני הדרך המהותיות ביותר.

קטגוריות
כללי

מי הזיז את האוכמניה שלי?

לענין שינויים

חברת הזנק הביאה שני מנהלים מחו"ל. אותם מנהלים היו קודם בחברות אמריקאיות ((אמריקניות?)) גדולות, וככאלו, נתננו לבכיריהם מכשיר BlackBerry. לשני כשנתיים התקבל מכשיר זה בארץ ברגשות מעורבים. כיום, חברות הסלולר עושות מאמצים להעלים אותו.

לכאורה כלי פשוט, פונקציונלי העושה את מטלתיו ללא יומרות. עד שאתה יוצא מהמסגרת החמימה והקשיחה. המסגרת של שרת דואר אירגוני, שרת BlackBerry ארגוני, חוזה שרות של ספק סלולרי ללא הגבלת תעבורת נתונים, וסגל Helpdesk בזמינות גבוהה.

המנהלים לא הבינו מדוע אינם יכולים לקבל את אותו שרות כפי שהיו רגילים אליו בחברות הקודמות שלהם. הסברתי להם שהם יכולים, תמורת השקעה של מספר אלפי דולרים בתשתית, ועוד מספר עשרות דולרים לחודש, או לחלופין להתשמש במכשירים אחרים, התומכים בתכנולוגיות ActiveSync או SyncML.

תגובותיהם היו מרתקות. ממצב שבו הם היו בקלילות מטילים משימות על אנשי ה-IT, ללא מחשבה או שיקול דעת, הם נאלצו פתאום לקבל החלטות. לשקול עלות מול תועלת ולבצע הערכת סיכונים על טכנולוגיה. התסכול שלהם היה גדול. אם לא די בכך, הם נאלצו להתמודד עם הגדרות המכשירים מול שרותי הדואר החדשים, לדבר בעצמם מול ספקי השרות, ולגלות איך ניתן בכל מכשיר, ומול כל ספר לבטל את הודעת Sent using blackberry, שהופיע בכל דואר יוצא.

אני כבר מחכה למנהל הבא עם ה-iPhone….

קטגוריות
דעה

גנב! גנב!

תקלה בשרתי WGA של מיקרוסופט גרמה, ככל הנראה למספר רב של מחשבים לזהות את מערכות ההפעלה שלהם כלא חוקיות. תקלה זה גרמה לתגובות הנעות בין תדהמה לזעם בפורום התמיכה של מיקרוסופט.

עמית, מאוניברסיטה גדולה, סיפר לי לפני מספר שבועות שהתקבלה החלטה באוניברסיטה לא לתמוך ב-Vista, בגלל התלות ב-WGA. החשש היה כי משתמשים שאינם מקשורים לרשת עלולים לגלות את עצמת עם יכולות מופחתות היות והמחשב לא יוכל "להתקשר הביתה". מסתבר שגם ללא נתק תקשרות משתמשים עלולים מואשמים על ידי המחשב שהם כגנבים.

שתי תהיות עולות בדעתי:

  1. האם שרתי WGA עברו ולידציה?
  2. האם יש קשר לתקלה של Skype?

לפני לא כל כך הרבה שנים היו תוכנות רבות שהגיעו עם הגנות מבוססות חומרה (דונגלים או האספים בלשון העם). כיום שיטות אלו כמעט ונעלמו מהעולם. כאב הראש של פתרון תקלות ותמיכה בתת מערכת שאיננה מוסיפה ערך לתוכנה מחד, ומעלה את עלות התוכנה מאידך פתרו אותנו מעונש זה. דווקא מיקרוסופט הייתה מהמקילות בתחום זה. הציניקנים יגידו כי מיקרוסופט העלימה עין מהפירטיות כל עוד רווחיה עלו. יתכן, אם כי אני רואה שינוי גישה אחר. מיקרוסופט הולכת בעקבות אפל ספקיות שרותי הסלולר ליצירת סביבה סגורה.

אפל יצרה סביבה סגורה מסביב לחומרה שלה. שרותי הסלולר יוצרים חבילות. למיקרוסופט הייתה סביבה שהתבססה על, למרבית ההפעתה, על פתיחות. מגוון רחב של יצרני חומרה ותוכנה. יתכן כי כאשר ספקי החומרה מתחילים לפזול לחלופות (דל עם אובונטו, לנובו עם סוסה), וספקי התכנה מתחילים לעבור לשרותים מקוונים ולקוד פתוח בוחרת מיקרוסופט במסלול של סגירות. סביבה סגורה זו גם מתאימה ליצרני תוכן ומדיה. WGA משתלב יפה עם ניהול זכויות דיגיטליות (DRM).

לכאורה מדיניות משונה, אך ללא שינוי מהותי בתפיסת העולם, זאת נראית הדרך היחידה המתאימה למיקרוסופט. העליונות ההנדסית והעיצובית של מוצרי אפל מצד אחר, והעליונות הטכנית והתמחירית של מוצרי הקוד הפתוח לא משאירים למיקרוסופט מסלול אחר שלא יפחיד את בעלי המניות שלה.

קטגוריות
מערכות מידע

PC ≠ IT

המיחשוב האישי העביר את ניהול המידע מהיכלי הקודש של ה-Mainframe ומכוהניו הגדולים לידי העם. המחשב האישי הפך מצעצוע של חובבים, דרך כלי מתוחכם של יזמים וחדשנים, למוצר צריכה וכלי בסיסי לעסק, לימודים, תחביבים, משחקים וקידום עצמי. מערכות הפעלה מבוססות Unix ומערכת Netware של Novel, אפשרו קישור ושיתוף משאבים וידע על ידי יותר ארגונים ויחידים.

התהליך נראה (ולעיתים גם נקרא) מהפכה, אך חלק ניכר מהשינויים נבעו מסיבות כלכליות, פוליטיות וחברתיות פרוזאיות לא פחות מפריצות דרך טכנולוגיות. העסקה של Microsoft עם IBM על הפצת DOS עם מחשבי ה-PC, הויתור של Xerox על השליטה בממשק הגרפי והעכבר, המעבר ליצור המוני בדרום מזרח אסיה. חוק מור, המנבא את התקדמות יכולות המיחשוב, הוא כלכלי, יותר מאשר טכנולוגי.