פרסומות, חמדנות וגרגרנות

"הרשת," הכריז באזני לקוח "עובדת לאט". ולראיה פתח את אתרי Ynet, גלובס ו-The Marker.

"הרשת" אמרתי "עובדת מצויין". ולראיה פתחתי את אתרי CNN, BBC ו-Google.

טענתי, כמובן, לא התקבלה, שהרי אצלו בבית זה עובד מצויין, והוא צודק.

אתרי החדשות (בעיקר הישראלים, אך לא רק), מנסים לדחוס כל פרסומת אפשרית – קופצת, עולה, יורדת, בין העמודים ובשולי העמודים). אם לא די בכך, הרי מרבית הפרסומות הן תועבות מרקדות ב-Flash.

קרוב משפחה הציע לי את המבחן הבא: פתחו את ה-Task Manager, ובחרו Performance. כעת פתחו את אחד מעמודי החדשות שבתחילת הפרסום. צמצמו את החלון לסרגל הכלים. העלו אותו מחדש. הביטו בגרף הביצועים.

אם לא די בכך, הביטו בתחתית חלון הדפדפן ותראו כי האתר פונה ללא מעט אתרים נוספים – בעיקר של המפרסמים תוך עליית העמוד. הביטו בכותרת, ותראו כי הדף מעדכן את עצמו כל הזמן.

מה רע, בעצם. למרבית המחשבים ישנה את העוצמה הדרושה להתמודד עם עומס היתר המיותר. לבוז של מפתחי האתרים למשתמשים כבר התרגלנו.

הנפגעים העיקריים הם (כמו תמיד), בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. נסיונות ליישם פתרונות אבטחת מידע המבצעים סריקת תוכן, שרתי מסופים או פתרונות קוד פתוח נראים לא מתאימים כי אתרים התכובים רע מפסיקים לתפקד או יוצרים עומס יתר על המערכת. לו היה מדובר רק באתרי מכירות פומביות או פורטלים למיניהם, היה ניתן לומר כי הבעיה היא ניהולית בלבד, והארגון יכול לוותר עליהם. אך מדובר באתרי חדשות, מידע עסקי, ובלא מעט מקרים גם אתרי שרות.

למרבית הצער, כאשר אני מציע למנהלים ובעלי עסקים לפנות לבעל האתר, הם נרתעים. "אצל כולם זה עובד" הם מצטטים את המנטרה, וקונים מחשב חדש, מהיר.