מאיפה בא הזבל

כמויות דואר הזבל היא מדהימה לפעמים. מסנן הדואר שלי מגיע לעיתים ליחס של 90-10 לדברי זבל.

האם אפשר להמנע מקבלת דואר זבל, התשובה הקצרה היא: לא.

ישנם אנשים רעים האוספים כתובות דואר. ישנן מספר שיטות איסוף:

1. בוטים (קיצור לרובוטים). תכנות קטנות הסורקות אתרי איטרנט לזיהוי כתובות דואר. האתרים יכולים להיות האתר שלכם, אתר של קבוצת דיון בו אתם משתמשים, או אתר אינדקס בו פרסמתם את עצמכם.
2. רושעות (תרגום ל-Malware). בדומה לירוסים, תוכנות חודרות למחשב, סורקות את ספר הכתובות שלכם, ושולחות את הכתובות הנמצאות בו לשרת מרוחק.
3. רוגלות (תרגום ל-Spyware). תוכנות החודרות למחשב, על פי רב תחת החזות של תוסף חביב לתוכנות הגלישה שלכם, והמשדרת את הפעילות שלכם לאתר חיצוני. רוגלות מעוניינות במידע נוסף עליכם (כמו מידע על כרטיס האשראי שלכם), אך כתובת הדואר האלקטרוני הוא אחד הפריטים שנאסף.
4. אנשים שאינם חושבים. אלו אותם אנשים ששולחים הודעות בתפוצת נאט"ו כאשר כל הנמענים מופיעים בשורת to, או המוסרים את הכתובת שלכם לאחרים לצורך הפניה, קידום או בתמורה לפרס.

התנהגות נבונה (הקפדה על תכנת אנטי וירוס, המנעות מהרשמות לאתרים וכיוצא בזה) היא מבורכת, אך קלוש הסיכוי שבטווח הארוך היא תגן עליכם. הדואר האלקטרוני הוא כלי עבודה מרכזי, וסביר כי תשתמשו בו למטרותיכם. אך כל עוד אין לכם שליטה על כל המחשבים והמערכות מולם אתם עובדים, הזבלנים יגיעו אליהם.

שני דברים צריכים להתקיים על מנת שמבול הזבל יתמעט:

1. להפסיק לעבוד מול אלו המשתמשים בטכניקה נלוזה זו.
2. לדווח על כל פעילות זבל.

היות ו-1 איננו בידנו (פריירים אינם מתים…) ו-2 גוזל זמן ומשאבים. אינני סבור כי נראה סוף לאשפה בעתיד הקרוב. ומנגנוני הסינון ישארו כלי הנשק היחידי.

עם זאת, ובכדי לסיים בנימה אופטימית יותר, מנגנוני הסינון הולכים ומשתפרים. כלי הסינון, כמו זה המובנה לציפור הרעם, בונה קטלוג פנימי של מאפייני דואר זבל, וככל שמשתמשים בו יותר, הוא יעיל יותר.