קטגוריות
אינטרנט

בנק דיגיטלי עם פרסום אנלוגי…

בנק לאומי מפרסם בטלויזיה את האתר שלהם, חשבון דיגיטלי. ים של Cool שפוך על הדוגמן. הוא משתמש במק.
התפעלתי. זה בנק רציני! רצתי לקנות מניות שלהם.
אופס. בפיירפוקס הוראת הקניה גולשת לתחתית העמוד, וחציה נעלמת. בספארי האתר מתעלם בנונשלנטיות מהוראת המשך לביצוע הקניה.
הדוגמן כנראה משתמש ב-BootCamp, שהרי לא יתכן שהבנק מטעה אותנו. אולי כדי להוסיף לתחתית הפרסומת הסתייגות בסגנון "המציג איננו גולש אמיתי".

קטגוריות
אינטרנט

ציד שועלים

האם זאת עונת המלפפונים? נראה כי חזרנו למלחמות הדפדפנים.
חורים ברשת יוצאים למלחמת חורמה בשועל האש והם לא היחידים.

במקביל, טל גלילי יוצא למלחמה ב-IE6.

הדבר מזכיר לי את במידת מה את סוגית בגדי הים בתחרויות שחיה.

אין לי מידע קונקרטי אמין על רמת היציבות של דפדפנים שונים. כל המידע הוא אנקדוטלי ונקודתי. אני לא יכול לקבוע חד משמעית מי הדפדפן היציב או המהיר ביותר. אני רק יכול לסכם את התרשמויותי מהגורמים לנפילות של דפדפנים:

  • אתרים עתירי Flash, בצרוף גרסאות Flash לא יציבות.
  • אתרים עתירי Java.
  • עודף תוספים המשנים בצורה דינמית את מבנה האתר (בעיקר באתרים שאינם כתובים תקנית מראש….)
  • תקלות במערכת ההפעלה.

תקלות הנובעות משימוש ב-Flash או Java קלוקלים הם מציקים במיוחד, כי התוספים של תוכנות אלו שונות בין דפדפים שונים ומערכות הפעלה שונות.

נ.ב. למישהו קרס אי פעם לינקס?

קטגוריות
אינטרנט

על חסימת פרסומות

כאשר התלוננתי על עודף הפרסומות, לא התיחסתי לחוסמי הפרסומות. זאת היות וראיתי בזאת עיקר בעיה תפיסתית של בעלי האתרים, ובעיה טכנית בארגונים.

יש מי שרואה זאת בהקשרים רחב יותר. ניקולס קאר התקין את אד-בלוק, והסיר אותו. אנדרו בראון לא יכול בלעדיו. שניהם מסכימים כי הפרסומות הם סם החיים של התוכן החופשי של האינטרנט, למרות שאינם נוקטים בגישה הקיצונית של מארק אוונס. ניקולס קאר חש אי נוחות משימוש בכלי בעוד הוא עצמו משתמש בפרסומות. אנדרו בראון מתשמש בחוסמי הפרסומות בצורה סלקטיבית.

אני התקנתי והסרתי חוסמי פרסומות למיניהם. אלו פתרונות בעייתיים מבחינה טכנית. באתרים הכתובים מבחינה טכנית, הם אינם מהווים בעיה. דא-עקא, שדווקא אותם אתרים מקפידים יותר על ניהול פרסומות מתון ולא תוקפני. באתרים העמוסים, חסימת הפרסומות גורמת להפרעות באתר. זאת ועוד, תוספים לדפדפן עלולים להיות בעיתיים בעצמם.

כמו בסוגיות רבות בתחום מערכות המידע, הפתרון לא יבוא מהטכנולוגיה, אלא מהמשתמשים.

קטגוריות
כללי

10 צעדים לטרוף סינכרוני

מתוך שלא לשמה בה לשמה. מזה זמן אני מתכוון לתעד את ניהול יומן הפגישות שלי וספר הטלפונים. מסתבר כי יש כאן 10 מרכיבים, בדיוק לפרוייקט כתיבה קבוצתית בנושא "עשרה" של חנית.

המטרה היא לאפשר לי גישה ליומן ולספר הכתובות מהמחשב האישי שלי, מהטלפון ומהאינטרנט ולא רציתי להיות תלוי במחשב האישי שלי כנקודת סינכרון.

  1. שועל האש מסנכרן את ספר הכתובות לפלאקסו ((יש להם כלי נוח לזיהוי רשומות כפולות ולשליחת עדכונים))
  2. פלאקסו מסנכרן את ספר הכתובות ויומן הפגישות מול החשבון שלי ב-Yahoo ((חשבון בעל ערך היסטורי בעיקר))
  3. פלאקסו מסנכרן את ספר הכתובות ויומן הפגישות מול החשבון שלי ב-Google
  4. פלאקסו מסנכרן את חשבון LinkedIn שלי
  5. שועל האש מסנכרן את ספר הכתובות ל-Scheduleworld,
  6. תוסף Lightning מסנכרן את יומן הפגישות ל-Scheduleworld
  7. Scheduleworld מסנכן את יומן הפגישות לחשבון הפרטי שלי ב-Google
  8. החשבון הפרטי של ב-Google מסתנכרן מול החשבון ב-Google Apps ((יש בעית API מול חשבונות ב-Google Apps))
  9. טלפון נוקיה E61 מסנכרן את ספר הכתובות ויומן הפגישות מול Scheduleworld
  10. את ספר הכתובות והיומן אני שומר גם כקובץ LDIF ו-iCAL

אם זה נראה לכם מטורלל, אני נאלץ להסכים. מי שאחראי לטרוף הזה הוא ניקולס קאר שטען כי ניתן לקבל תשתית IT ב-10$. הוא לא הביא בחשבון את עלות התרופות והפסיכולוגים.

ישנם גם פתרונות חלופיים (או משלימים):

  1. GCalSync לא יציב מספיק לטעמי
  2. שרות Hosted Exchange עם ActiveSync לאלו השבויים בידי Outlook.
  3. להתקין Exchange אצלי ((מה עשיתי רע)).
  4. לקרוא את היומן דרך דפדפן הטלפון ולקבל התרעות על פגישות ב-SMS
  5. להפוך את הארון ולמצוא את יומן הנייר הישן שלי ((חלופה מפתה מאוד בשלב מסויים))
  6. לשמור הכל בראש…

פה אמנם יש רק שש, אבל אני אשמח לרעיונות נוספים.

קטגוריות
אינטרנט

גוגל 1.0

בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".

  1. למערכת המסמכים והגיליונות האלקטרוניים נוספו תיקיות (Folders), צעד הזוכה לברכה מצד טקקרנץ, התוהה מתי תתוסף יכולת זאת ל-Gmail.
  2. גוגל מפתחת מנוע לעבודה לא מקוונת בשם Gears. זאת במקביל לעבודת פיתוח ליכולות לא מקוונות של Firefox.

שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.

לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.

מה המשמעות למתשמשים?

קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.

להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.