קטגוריות
מערכות מידע ניהול

טכנולוגית המאסף

אולי לאור ההכרזה על ה-iPhone, הבטתי על פאר הטכנולוגיה בא אני משתמש:

  • נוקיה 6130i שצבעו הכסוף כבר דהה.
  • Palm 500
  • מחשב נייד Evo N400c עם מעבד אימתני Pentium III 700Mhz
  • גאוות הגאוות: מקלדת IBM, שנת יצור 1985, ארץ יצור: אנגליה.

יש סביבי הרבה מחשבים. מתוך ששה שאני משתמש בהם, רק לאחר יש מעבד Pentium IV.

לא רק קמצנות מנחה אותי (ליד מקלדת ה-IBM יושב עכבר לייזר אלחוטי), אלא תפיסה פונקציונלית. חדש אינו טוב יותר על שום היותו חדש אלא רק כאשר הוא מעניק ערך מוסף. לא בכדי השקעה רבה כל כך בתחום המיחשוב מופנית כיום לשני תחומים כל כך שונים: עיצוב וקוד פתוח.

  • התוכנה החופשית והקוד הפתוח צמחו על בסיס אידאולגי (זכויות המשתמש) ובסיס טכנולוגי (הצורך בפתרונות המונחים על ידי צרכים פונקצינליים)
  • העיצוב הוא המענה של מפתחי הפתרונות הקנייניים ליצור ההמוני והזול מהמזרח בתחום החומרה, ולאיכותית והזמינות של הקוד הפתוח מאידך.

אין בכך לפסול את האיכויות העיצוביות. מחשבי Apple תמיד היו סמל לעיצוב מעולה של חומרה ותוכנה. מקלדות ועכברים אלחוטיים, כמו גם מסכי LCD מוסיפים לסביבת עבודה נעימה. אבל, בלא מעט מקרים, אלה הופכים למהות של סביבת מערכות המידע.

מכאן גם נובעות רעות חולות נוספות:

  • התפיסה של קנית חדש מאותו סוג, במקום לשדרג את הקיים או לבחון תחליפים.
  • ראית פתרונות מתוך מסגרת של מוצרים, ולא של טכנולוגיות אפשריות, או צרכים עסקיים וארגוניים.
  • התעלמות מהצורך בתחזוקה. האמונה כי אם הכלי יתקלקל, הוא יוחלף במסגרת האחריות, או שחדש יקנה במקומו. ללא חשיבה על המידע העסקי או התהליכים הארגוניים שיפגעו.

חלק ניכר מהרכישות שראיתי במהלך השנתיים האחרונות מתוך תקציבי מערכות המידע היו של גאדג'טים ושל מחשבים שולחניים או ניידים חדשים שנקנו משום שהמחשבים הקיימים היו ישנים. לא מקולקלים, לא בלתי מספקים, פשוט ישנים. באותו זמן, פונקציוליות עסקית נותרת במקום, משום שאין השקעה בתשתיות, ומערכות מידע המבוססות על תפיסות עסקיות שאינן יעילות נותרות בחדר השרתים, על ליום שבו הן קורסות מחוסר תחזוקה נאותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

%d בלוגרים אהבו את זה: