קטגוריות
אינטרנט דעה

קליק קטן, כאן ושם

הפתיחות והנגישות של שוק ההון בארץ השתפרו לאין שיעור. מדוע לשלם את העמלות המנופחות של הבנקים כאשר ניתן לבצע מסחר ישיר בבורסה. לא מעט חברות השקעה פתחו גישה ישירה למסחר דרך האינטרנט. גישה זו איננה כוללת את כל הצילצולים של אתרי הבנקים (נתוני חברות, ניתוח תיק ווכיוצא בזה), וממשק המתשמש הוא דל, אך הפער בעמלות הוא מהותי.

כל החברות שבחנתי מציעות בעצם את אותו ממשק משתמש: המערכת של ordernet, עם מעט מאוד ערכים מוספים.

כאשר נתקלתי בבעיה להתחבר ב-Internet Explorer 7 ((שועל-אש? הצחקת אותם)) הופנתי למסמך המצורף: change_settings.pdf.

למרות שאבטחת מידע היא חלק מעבודתי, אינני מומחה בסיכוני XSS או פרצות ספציפיות ל-IE. עם זאת, גם לעין בלתי מיומנת יש משהו מטריד ברשימת השינויים שהמשתמש מתבקש לעשות על מנת לגשת לאתר המסחר בתל אביב.

אתר המסחר בוול סטריט, מבית היוצר של ViewTrade, לעומת זאת, עובד בכל דפדפן שניסיתי, ללא שינויים מוזרים ((ולפני שנשמע את קולות הנהי הסטנדרטים, הוא עובד גם בעברית.)).

למה?

קטגוריות
דעה

892? זה מה שמדאיג אותך?

ניסיתי להסביר לאמי על הסכנות של הצעת חוק 892. קשה לי לומר שהיא התרשמה. מחד גיסא, אין בעיניה רע בחסימה של אתרי תועבה (ואני מסכים, הבעיה היא מי מחליט מהיא תועבה, מי חוסם אותה, ומה עניינו של כל בר בי רב מה אני מחליט לחסום). מאידך גיסא, תהתה, האם זו העוולה הגדולה שעבורה ראוי לעלות על הבריקדות? כלום פסו מחסומים פיזיים מהעולם שאנו מוטרדים ממחסומים וירטואליים? האם נגמר רצח העם בדארפור?

דווקא במינוריות של 892, בחזות הצדקנית שלו ובדיון בטכניים סביבו אורבת הסכנה. 892, כמו כביש שש וכמו תקנות הגנה לשעת חרום, מרדימים אותנו.

בפראפרזה פרועה על ברכט:

 כשרצחו כושים באפריקה, לא התרגשתי, כי אני לא כושי באפריקה

כשהתעללו בפלסטינאים בשטחים, לא התרגשתי כי אני לא פלסטינאי

כשאיימו על הומואים בירושלים, לא התרגשתי כי אני לא הומו

כשחסמו לי את האינטרנט, לא התרגשתי כי אינני צופה בפורנוגרפיה

 ניתן לקרוא זאת מלמעלה למטה, לשיטת אמי, או מלמטה למעלה, לשיטתי.

קטגוריות
אינטרנט

זבל, זבל תרדוף

מנהל חברה התלונן כי יותר מדי דואר זבל חודר לחברה. ביקשתי מספר דוגמאות בכדי לוודא את יעילות סורק הדואר. כאשר בדקתי את תיבת הדואר הנכנס שלי מצאתי את הדוגמאות ודואר נוסף מהמנהל: הודעה חשובה על איש שמת משתיה מפחית… ההודעה נשלחה ל-All@"שם החברה".

הוא כנראה לא מקוראי הבלוג שלי….

קטגוריות
מערכות מידע דעה

האם כל כך קשה לכתוב תכנה נכון?

גילוי נאות: אינני מתכנת. כתבתי מעט קוד, ניהלתי מתכנתים וניהלתי פרויקטים של תכנה אך אינני מתכנת בעצמי.

במהלך התקנת תכנה לניהול שכר עובדים התברר כי התכנה אינה יכולה לפעול אלא אם כן למשתמש יש הרשאות ברמת Administrator. הרשאות מסוג זה נועדו על מנת לבצע שינויים במערכת ההפעלה, והעובדה כי התכנה דורשת הרשאות מסוג זה משמעותה כי התכנה מבצעת פעולות קריאה או כתיבה לאזורים בה אין לה שום עניין או צורך להיות.

כאשר משתמש עובד ברמת Administrator, לכל תכנה שהוא מפעיל גישה לכל מערכת ההפעלה. לכאורה החיים קלים יותר כך, אפשר להתקין ולהסיר תכנות במהירות ולא צריך לחשוב על הרשאות וסוגיות מסובכות ממין זה.

באותה מידה אפשר גם להוריד את מכסי השקעים כדי שהתקעים יכנסו יותר בקלות….

במקרה של תכנות ישנות ישנם מצבים בהם על מנהל המערכת (היחידי לו אמורות להיות הרשאות גישה מיוחדות) לאפשר קריאה או כתיבה לספריות או קבצים במיקומים לא סטנדרטים. בדרך כלל מדובר בתכנות שנכתבו לסביבות Window 3.X או Windows 95.

זה לא היה המצב. התמיכה הטכנית של יצרן התכנה התעקש כי על המשתמש להיות בעל הרשאות Administrator, ללא הסבר מדוע.

קל לשער מה הסיבה האמיתית. מפתחי התכנה עובדים בעצמם עם הרשאות Administrator על תחנות העבודה שלהם, ואף אחד לא טרח לבדוק לאן, למה ואיך מתבצעות פעולות הקריאה והכתיבה של התכנה. אפילו מפתחים לא צריכים לעבוד ברמת הרשאה מסוג זה, אלא אם כן מדובר בפיתוח ברמת חומרה או מערכת הפעלה, ואפילו אז, רק לבדיקת התכנה.

מדוע, אם כן, נפוץ כל כך המנהג של מתן הרשאות Administrator למשתמשים? אמרו חז"ל: הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים ובעל הבית לוחץ.

ההמלצה שלי היתה: להחזיר את התכנה ולדרוש את הכסף חזרה.

קטגוריות
אינטרנט דעה

מה שלא הולך בחוק, הולך בעוד יותר חוק

חשבנו שהחוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים הלך לעולמו? טעינו. יהונתן קלינגר מזהיר כי הוא חוזר.

במאמר בהיר ומקיף הוא סוקר את ההצעה המתוקנת. מרבית התיקונים מחליפים את המנגננונים הטכניים הדרקוניים והלא יעילים של ההצעה הקודמת במנגנונים בירוקרטיים דרקוניים לא פחות. התועבה נשארה בעינה:

  • חיוב אזרחי המדינה להצהיר על כוונותיהם בעת התחברות לספק אינטרנט (סעיף 4ט  ס"ק ב).
  • הפלת נטל כלכלי על ספקי האינטרנט (ס"ק ג), ללא דיון במימונו (מי אמר "דמי קישור" ולא קיבל?).
  • מתן כח לשר לקבוע את התכנים (ס"ק ד)

יתרונו של החוק החדש הוא שהוא אינו מסתיר את כוונתו האמיתית. מתן כח למשרד ממשלתי לשליטה בתכנים. אולי הפעם יפנו את החוק למקומו האמיתי, לפח האשפה, ולא למגרה.