קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ דעה

מיקור חוץ בהפוך על הפוך

ללקוח הייתה הברקה לא מקורית: הנהלת החשבונות תהיה במיקור חוץ על ידי משרד רואי חשבון. יתר על כן, הוא גם רצה גישה מלאה למערכת הנהלת החשבונות. עד כאן הכל טוב ויפה וסביר ונהיר.

השיטה שנבחרה:

  • הלקוח רכש את תכנת הנהלת החשבונות (ככל הנראה בהמלצת משרד רואי החשבון) והתקין אותה בתוך החברה שלו.
  • הלקוח יצר מערכת VPN לתקשורת מאובטחת ממשרד הנהלת החשבונות לתוך החברה.

דא עקא, שמערכת ה-VPN של הלקוח מתנגשת עם מערכת VPN הקיימת במשרד רואי החשבון לטובת לקוח אחר. כעת הלקוח שוקל האם להחליף את מערכת ה-VPN לזו הדומה למערכת הקיימת אצל הלקוח האחר של משרד רואי החשבון. בנתיים אני מבצע בדיקות עבור משרד רואי החשבון, כאשר את עלות הזמן שלי משלם הלקוח.

מה התוצאה:

  • כניסה למערכת על ידי גורמים מחברה זרה שרמת האבטחה שלה לא ידועה.
  • הלקוח נתן שרותי תחזוקת מערכת חינם למשרד רואי החשבון (שהרי המערכת אצלו ועל אחריותו)
  • סיכוי סביר כי הלקוח יחלף את תשתית התקשורת ואבטחת המידע שלו להתאים למשרד רואי החשבון

אני תוהה: מי עשה מיקור חוץ למי?

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

טועה, ואף חמור מכך מטעה את הציבור

אני נתקל מדי פעם במצב מוזר. פונה אלי לקוח (או לקוח בפוטנציה) בנוגע ליישום של מערכת. לאחר שאני מגיש את תכנית העבודה, מתקשר אלי הלקוח ואומר "אבל אצל פלוני אלמוני עושים זאת אחרת".

אילו המשמעות של אחרת הייתה רק זול יותר, ניחא. שהרי אני יועץ IT יקרן, שאילו סקוט אדמס היה מכיר, היה מוציא את דוגברט לפנסיה מוקדמת.

כעת אני נשלח לשמוע כיצד פלוני אלמוני הקים את המערכת שלו. ומסתבר כי:

  1. לפלוני אלמוני יש מערכת בנויה טלאי על טלאי, ויש לו בחור (או בחורה) שמבינים קצת במחשבים ומתרוצצים חלק ניכר מזמנם בין משתמשים לפתור בעיות.
  2. לפלוני אלמוני יש מערכת משובחת לעילא ולעילא, שעלויות התפעול שלה אפסיות ותקלותיה זניחות, ולמרבית ההפתעה עלות וצורת הקמתה לא שונה בצורה מהותית מזו שהצעתי.
  3. לפלוני אלמוני יש מערכת שונה (ללא קשר לאיכותה או מחירה) מזו שהלקוח ביקש.

אני תוהה. מה טעם מוצא אותו אדם לפנות אלי? ילך אצל פלוני אלמוני ונגמר.

משל למה הדבר דומה. נכנס לו אדם לחומוסיה, שואל למחירה של מנת חומוס ואז מסביר לבעל הבית כי המסעדה מעבר לרחוב מוכרת פיצות, וגם מחיר המשולש נמוך יותר…

המקרה האחרון היה של בעל עסק שרצה לחבר את השרת המרכזי (והיחידי), מסוג Microsoft Small Business Server של החברה ישירות לרשת האינטרנט, על מנת שיכול לקרוא דואר ולתאם פגישות. חיבור ממין זה הוא מסוכן. אך ניתן למצוא פתרונות חלופיים לצורך העסקי, בין אם על ידי שימוש בשרותים חיצוניים ובין אם בשימוש במערכות אבטחה שונות.

פרט משעשע בסיפור הוא שהתגלה לי כי שני אנשי IT לפני נתנו המלצות והצעות דומות. אני מניח כי אם אותו בעל עסק יחפש מספיק, הוא ימצא מי שיישם לו מערכת מתאימה. לי, ככל הנראה אין ביטוח רשלנות מקצועית גבוה מספיק.

משפט לסיכום לגבי הכותרת. אינני זוכר את ההקשר הפוליטי/תקשורתי בו הוא נאמר, אך הסתירה הפנימית שלו נראתה לי מתאימה.

קטגוריות
משולחן היועץ דעה

איקבוד

שם תנכ"י נאה. ואני תמה מדוע לא פופלרי יותר בקרב היהודים.

זאת בעקבות חוויה כנותן שרות.

הוזמנתי ללקוח פוטנציאלי לבחינת אפשרות לפרויקט, מרחק נסיעה של למעלה משעתיים לכל כיוון. 20 דקות לפני הפגישה מתקשר הלקוח להודיע כי איננו יכול לקיים אותה. הלקוח ידע כי מדובר בנסיעה ארוכה, הפגישה היא פגישת הכרות (דהיינו עדיין אין התקשרות עסקית ואין תמורה כספית).

אם היה זה מקרה בודד, הייתי רושם זאת לפני כאחד מאותם מקרים של תקלה בלתי צפויה.

זה המקרה השלישי – עם שלושה לקוחות שונים – בפחות מחצי שנה.

קטגוריות
משולחן היועץ

מבחן התוצאה

לפני מספר שבועות פנה אלי לקוח עבורו ביציעתי פרויקט לפני כשנה וחצי. לקוח חוזר הוא תמיד דבר משמח (אלא אם כן אתה קברן). מקרה זה דווקא עורר בי תהיות.

הפרויקט האמור לא היה הצלחה מסחררת. הוא הסתיים באיחור; לא כל מטרותיו הושגו; גם אני וגם הלקוח לא היינו שבעי רצון והסיום היה באוירה עכורה. האשמות הדדיות הוטחו, ואני סברתי כי קשרי עם הלקוח הזה הסתיימו.
בדיעבר, מסתבר, הפרויקט כן נחשב מוצלח. זאת היות ועמדנו במבחן התוצאה.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

מהר לחכות

האם למהר ולאמץ טכנולוגיה חדשה או לחכות עד להתיצבות ולירידת מחירים.בחינה של החלטה על אימוץ מערכת VoIP בשתי חברות תסייע להבין את השיקולים לכן ולכן.

שתי החברות הן חברות קטנות של כ-10 עובדים. חברה א הצטמצמה מנפח של כ-30 עובדים, חברה ב גדלה מהיקף של 3 עובדים ועברה לאתר חדש.

שני מנהלי החברות היו חשדניים לגבי יישום VoIP, ונטו מראש לכוון מרכזיות טלפוניה אנלוגית קטנות. הצגתי לפניהם שלוש אפשרויות יישום של מרכזיות VoIP:

  1. מרכזית VoIP קניינית של שחקנים ותיקים בשוק (Nortel, Cisco, Avaya)
  2. מרכזיה כשרות חודשי (IPCentrix או GlobCall)
  3. מרכזית VoIP מבוססת קוד פתוח (Asteriks)

אפשרות 1 נדחתה כמעט מיידית על שום העלויות הגבוהות, בקניה ובתחזוקה, בעיקר בהנתן כי מרכזיות אלו לא כמעט כל ערך מוסף לעומת מרכזיות אנלוגיות קיימות, או החלופות האחרות.

אפשרות 2 הייתה בעייתית לגבי שתי החברות ממספר סיבות:

  • הספקים דרשו התחיבות של 36 חודשים
  • בעוד עלויות הבסיס החודשיות נראו נמוכות, עבור כמעט כל שרות (כולל תא קולי), נדרש תשלום קטן נוסף. תשלומים אלו הביאו לעליה של עד 50% לעומת הצעות המחיר המקוריות.
  • רמת הגמישות הייתה נמוכה מהצפוי לטכנולוגיה זו, ותכונות הנראות בסיסיות (קישור ממשרדים מרוחקים, התחברות מחו"ל) לא היו קיימים, או היו כרוכים בעלויות בלתי סבירות.

לחברה ב לא הייתה תשתית טלפוניה קיימת. לאור העובדה שמרכזיה מסבוססת על מערכת Asterisk, איננה יקרה בצורה מהותית ממרכזיה אנאלוגית, בחרה במסלול מספר 3.

לחברה א הייתה תשתית טלפוניה קיימת ופעילה. החלפת המרכזת למערכת VoIP הייתה מורידה את העלות של ההתקשרות עם אתרי החברה בחו"ל, אך לא הייתה משנה באופן מהותי את העלויות התפעוליות השוטפות או משנה בצורה מהותית או אופי העבודה בארגון.

ניתוח כספי הראה כי:

  • אפשרות 2 הייתה חוסכת לארגון עלויות מיידיות בצורת שיחות מקומיות, אך לאור ההתחיבות לשלוש שנים, רווח זה היה נעלם לאחר שנתיים.
  • אפשרות 3 הייתה מחייבת השקעה תשתית שהייתה מחזירה את עצמה רק לאחר לממעלה משנתיים.

לאור זאת בחרה חברה א מסלול אחר לחלוטין. לא לעשות דבר. החברה הפסיקה את תשלומי השרות למרכזת הקיימת. החברה החליטה שמסלול 2 או 3 יבחנו מחדש אם וכאשר החברה תשתנה בהיקף הפעילות שלה, או כאשר המרכזת הקיימת תפסיק לתפקד. למרות הסיכון, תפיסה זו חסכה לחברה הוצאות בצורה מיידית.

הלקחים שניתן ללמוד מהשוואת החברות הם דומים:

  • קל יותר ליישם טכנולוגיה חדשה כאשר אין תשתית ותיקה אותה היא צריכה להחליף.
  • ספקי פתרונות של טכנולוגיה חדשה מודעים לעובדה כי לרשותם פרק זמן מוגבל, והם מנסים לפצות על ידי נעילת הלקוח בחוזים ארוכי טווח ותמחור של כל ערך מוסף אפשרי.
  • ניתן לנצל את זמן ההתבססות של טכנולוגיות חדשות לחסוך על ידי צימצום התמיכה בטענולוגיה ותיקה. לסעיף זה יש להתייחס בזהירות, ולבצע חקר סיכונים.
  • במקרה של השווה בין טכנולוגיה כמוצר (הדורש רכישה) לבין טכנולוגיה כשרות (הדורש תשלום חודשי) יש לבצע ניתוח כספי של שנתיים לפחות לבחינת ההחזר על ההשקעה.
  • פתרונות מבוססי קוד פתוח יכולים להציע גמישות גבוהה יותר, בתמחור נמוך יותר, מפתרונות קניינים.