תגית: שיווק

קטגוריות
דעה כללי

חרם בחסות בעלי עניין?

הטקסט הבא נחת בתא הדואר שלי:

אומרים שהשנה מחיר הדלק יוסיף לעלות לכמעט 9.5 ש"ח/ליטר.
נמאס לנו!
אנו רוצים שמחיר הדלק ירד? האם זה אפשרי?
זה אפשרי!!
אבל בשביל זה חייבים לפעול באופן מיידי.
שנה שעברה עלו כמה רעיונות כמו לדוגמא:"לא לקנות דלק בתאריך מסויים".
חברות הנפט צחקו כי ידעו שמי שלא מתדלק ביום ראשון מתדלק ביום שני. זאת היתה בשבילם הפרעה, אבל לא בעיה קשה.
למישהו היה רעיון שיתכן שיעבוד.
אם אנחנו רוצים שיעבוד:
חייבים להתאחד כדי להפוך את זה למציאות ולהשיג את המטרה !!
דלק 95 אוקטן נמכר בישראל ב-7.26ש"ח לליטר.
כולנו מודעים לעובדה שהחברות נפט מוציאים אותנו פריירים. אל תשכח כשהעלו את המחיר לכמעט 5.5ש"ח. אז אמרו לנו שזה כיוון שהייה מחסור של נפט.
עכשיו אין מחסור של נפט והיום שואבים הרבה יותר ממה שלפני 35 שנה, ואז המחיר היה של 1.20ש"ח.
חייבים לפעול בנחישות כדי להראות להם שיש לנו כוח כצרכנים ויכולים להשפיע במחירים!!
השיטה היחידה שקיימת היא לפגוע להם איפה שהכי כואב להם:
בכיס שלהם!
כולם ביחד יכולים לעשות את זה!!
איך?!?!
בגלל שכולנו חייבים את הרכב שלנו ולא יכולים לוותר על הדלק, אבל יכולים להשפיע במחירים:
נשיב מלחמה כולם ביחד נגד חברות הנפט !!!
מעכשיו:
לא לקנות יותר דלק בשתי החברות נפט החשובות בישראל:
פז ו-דלק
בואו נדמיין את ההשלכות:
כאשר 2 החברות הנפט ירגישו את הירידה במחירות יהיו חייבות להוזיל את מחיר הדלק. זה יבאי למלחמה שאנחנו כל כך רוצים בין החברות.
אבל בשביל שהמכה תהיה חזקה נצטרך להסכים -מיליוני לקוחות של פז ושל דלק לא לקנות שם.
מה שנעשה:שלח את המייל הזה לפחות או יותר 10 אנשים (כמובן להסתיר את הכתובות כדי למנוע שימושם כספאם ואם יש להם רכב, יותר טוב).
כשכל אחד מאלה ישלח אותו ל-10 אנשים נגיע ל-100 איש. כשהאלה ישלחו לעוד 10 אנשים, נהיה 1000 וכך הלאה.
אם כל אחד מאיתנו עושה את זה עוד היום תכף נהיה מיליוני אנשים שנתחיל להלחם נגד החברות נפט הגדולות!!
אנחנו יכולים לעשות את זה ולהצליח, אבל…
זה הכרחי שנקנה את הדלק שלנו במקום אחר שלא יהיה פז ו-דלק, בגלל זה אנחנו מבקשים ממך שבבקשה תשלח את המייל הזה.
מה אתה אומר? אתה איתנו?
תעביר אותו!

המחשבה הראשונה שלי הייתה כי זהו סחריר של חברה או חברות המתחרות בפז ובדלק ((גילוי נאות: אני מחזיק בכרטיס תדלוק של אחת המתחרות)). המחשבה השניה הייתה: אז מה? אחד מיסודות השוק החופשי הוא התחרות, ואפשרותו של הצרכן לבחור. אנו נוטים לחשוב כי אם מצב של אוליגופול או תאום מחירים (אמיתי, מדומה או כפועל יוצא של צרכנות עצלנית), אזי הפעלת כוח צרכני היא חסרת טעם, כי המתחרים בשוק יגנו אחר על השני.

אולי אחת מחברות הדלק ירוויחו ממהלך זה בטווח הקצר, אך הצרכנים ירוויחו בטווח הבינוני והארוך.

קטגוריות
דעה

חרם!

בביקור ב-eBay, ניסיתי להגיש הצעה על מוצר ממוכר עמו עשיתי עסקים בעבר. להפתעתי, סרב האתר לקבל את ההצעה, היות וישראל לא נכללה במדינות אליהן מוכן המוכר לשלוח. ואכן, בעמוד תנאי המשלוח, הופיע ישראל לצד מדינות כמו תימן וצפון קוריאה.

בדאגה מסויימת, פניתי למוכר לשאול לסיבת הכללתה של מדינת ישראל, מדינה נאורה ומתקדמת, ברשימה זו. תהיתי איך אגיב אם אקבל תשובה כי מדינת ישראל מוחרמת מטעמים מדיניים ופוליטיים. התשובה שקיבלתי הייתה מדכדכת לא פחות.

מסתבר כי חברת הדואר הישראלית איבדה חבילה של המוכר, הודתה בכך, אך סירבה לפצות אותו או את הקונה. הקונה, מצידו, דרש החזר מלא. כשלון גם כנותני שרות וגם כמקבלי שרות.

לשם השוואה, חברת אוויס חייבה אותי בטעות במהלך שכירות רכב בארה"ב לפי תעריף של רכב יקר יותר. נציג השרות בישראל דרש עותקי הזמנה, חיוב וכיו"ב, ולא חזר אלי. נציג השרות בארה"ב זיכה את חשבון כרטיס האשראי שלי, ואז התקשר אלי לוודא את הזיכוי בוצע כהלכה.

הצלחתי לשכנע את המוכר כי מדינת ישראל איננה אוסף של נוכלים וחדלי אישים, והוא הוריד אותנו מהרשימה השחורה, אך אין דעתי נוחה מכך. מה יקרה ביום שהוא יתקל שוב בגישה הישראלית של "כולם אחראיים, חוץ ממני".

קטגוריות
כללי

לא יודע, לא מוכר

לאחרונה החלטתי להשליך נפשי מנגד, להתעלם מהנחיית ישמר הקונה ולנסות לקנות שני מוצרים על סמך הידע של אנשי מכירות.
חפצתי בשני מוצרים, מזרים מדיה ואוזנית Bluetooth עם ביטול רעשים. להלן החוויות:

אוזנית Bluetooth (קניון קרית אונו):

  • אופיס דיפו: לזכותם יאמן שאיש המכירות בתחום האלקטרוניקה היה כן, ואמר מיידית שאינו מתמצא בתחום, והפנה אותי לעיין ברשימת התכונות המופיעות על התווית שליד המכשירים. התווית אכן מפרטות את התכונות, אם אתה יודע מראש מה התכונות המעניינות אותך.
  • דוכן אורנג': איש המכירות נחפז לפזר לפני את כל מרכולתו. כשאר שאלתי על תכונות מסוימות (ביטול רעשים, חיבור למספר מכשירים), ניסה לברר דרך המסוף על ההתקנים, ואז התקשר להתיעץ עם עמית וצימצם את המבחר.
  • רשת באג: לאיש המכירות לא היה מושג לגבי התכונות של האוזניות שברשותו, והתקשר לעמית לברר מי בחברה יודע. לאחר מספר שיחות טלפון הסתבר כי האיש המבין אינו זמין…
  • דוכן דינמיקה: לאחר ששאל מה התכונות המענינות אותי ומה טווח המחירים הציג את המכשירים הרלוונטיים.

נגן המדיה:

  • KSP ראשון לציון: הציג בפני את המכשירים שברשותו, אך ציין כי לדעתו המכשיר המעניין יותר עבורי (Popcorn) אינו נמצא אצלו במלאי. הוא הציג לי את האתר של המוצר והציע לי מספר חנויות חלופיות לברור.
  • BigBox רעננה: המוכר הציג לי מכשיר Archos שבפרוש לא היה מתאים, וממודל שיצורו הופסק. כאשר שאלתי אותו על מתאם לטלויזיה, הסתבר כי המתאם אינו שווק כלל.
  • Bug איכילוב: המוכר הציג לי את מכשיר שלדבריו היה היחיד אותו הם מחזיקים במלאי (בעוד שבמדף לידו ניצב מכשיר של יצרן אחר…). כאשר שאלתי לגבי תכונות של המכשיר, הוא שקע בקריאה של תכונות המוצר שהופיעו על הקופסא.

מספר אבחנות:

  • למעט KSP, לאף אחד מהחנויות לא עמדה מערכת מידע שהציגה מידע על המכשירים, למעט זמינות ומחיר.
  • ל-KSP ולאורנג' היה אדם עם הידע הנחוץ זמין טלפונית.
  • בממוצע, ביליתי כ-15 דקות בהמתנה לאיש המכירות לגלות את המידע הנחוץ לי, או לגלות את האדם המחזיק את הידע.

מסקנות:

  • מערכת מידע (אפילו קלסר) שיכיל מידע לגבי המוצרים ורשימה של מומחים בחברה היו יכולים לקצר את זמן ההמתנה ואת תהליך הקניה.
  • בשני מקרים, התבססות על הידע של המוכרים הייתה מביאה לרכישה לא נכונה בצורה מהותית.

לשם השוואה, רכישות אחרונות ברשת סופרפארם התאפיינו בכך שכל עובד יכל להפנות אותי, אם לא למוצר ישירות, למחלקה ולעובד מחלקה שהיה בעל הידע.

למרות שלא שם רכשתי, KSP ודינמיקה הם מקומות אליהם אחזור, היות והמידע שלהם היה אמין, ואם המוצר המתאים לי היה ברשותם, הייתי מרגיש נוח ברכישתו שם.

קטגוריות
אינטרנט

בנק דיגיטלי עם פרסום אנלוגי…

בנק לאומי מפרסם בטלויזיה את האתר שלהם, חשבון דיגיטלי. ים של Cool שפוך על הדוגמן. הוא משתמש במק.
התפעלתי. זה בנק רציני! רצתי לקנות מניות שלהם.
אופס. בפיירפוקס הוראת הקניה גולשת לתחתית העמוד, וחציה נעלמת. בספארי האתר מתעלם בנונשלנטיות מהוראת המשך לביצוע הקניה.
הדוגמן כנראה משתמש ב-BootCamp, שהרי לא יתכן שהבנק מטעה אותנו. אולי כדי להוסיף לתחתית הפרסומת הסתייגות בסגנון "המציג איננו גולש אמיתי".

קטגוריות
משולחן המובטל

אין כוח לקו"ח

אינני מובטל מבחינה פורמלית. יש לי תיק עצמאי, לפיכך ביטוח לאומי ושאר מוסדות הממשלה אינם מכירים במצב של אין עבודה. נו שויין.

עם זאת, אני מחפש עבודה במשרה מלאה. לשם כך יש לשלוח קורות חיים. לשם כך יש לעיין במודעות דרושים. מודעות דרושים בתחום מערכות המידע נעות בין עמימות לבין דרישות מדהימות בנקודתיות שלהן, ואני נותר מתלבט: האם לשלוח קורות חיים למשרות לא ברורות או למשרה שהנסיון וההכשרה שלי אינם מתאימים במלוא מאת האחוזים לדרישות. שאלה עקרה, כנראה. אחוזים בודדים בלבד עונים או מתיחסים לקורות החיים שנשלחו אליהם. אינני יודע מה הסיבה לכך. ההסבר המוביל שאני נתקל בו הוא שאנשי כוח אדם עמוסים מדי. ((בדיחה ששמעתי אומרת כי מנהל כוח אדם משליך מדי יום את ה-30% העליונים מקורות החיים המגיעים אליו לפח. כאשר נשאל מדוע הוא נוהג כך, השיב: "אנשים בלי מזל אני לא רוצה בחברה")). אני חושב שלא מעט מחברות ההשמה אינן מבינות לעומק את התחומים המקצועיים אותם הן מיצגות.

לפיכך, אחת ההמלצות אותן קיבלתי היא לייצר מספר קורות חיים שכל אחת תתאים לסוג אחר של מפרסם ((נכון לרגע זה חמש, אך עוד היד נטויה)). חלקן כל כך שונות שאני תוהה אם אני אותו בן אדם, או שמה אני סכיצופרן…

תופעה נוספת היא הדרישה לקבלת קורות חיים בקובץ MS-Word. הסיבות נראית לי ברורה, כך יכולות חברות הישום להעלים את שמי ופרטי האישיים, ללא צורך להקליד את פרטי מחדש, ומרבית התוכנות הסורקות את קורות החיים למילות מפתח מתבססות על מבנה זה.

האם אמצא עבודה ממשלוח קורות חיים למודעת דרושים? מסופקתני. כל העבודות שהשגתי עד היום התבססו על שיטת קישון, פתק עליו כתוב: "הנ"ל מאנ"ש", מה שנקרא בהמשך "חבר מביא חבר", ובעידן המודרני "Social Networking".

ולקריאה נוספת.

ואם לא הבנתם את הרמז…..