קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

קרוב רחוק

השפעת והחגים מרחיקים את העובדים מהמשרד. את מנהלי החברות, כנראה זה לא מטריד, למרות ש-30 עד 40 אחוז מכוח העבודה עלול להעדר עקב מחלה או מחלה של בן משפחה. פתרון חלקי הוא של עבודה מרחוק.

עבודה מרחוק איננה תפיסה חדשה. בארה"ב מעודדים אותה, בין השאר להוריד עלויות תפעוליות ופליטת חד תחמוצת הפחמן. אם אתם שוקלים התחברות מרחוק, הנה מספר דרכים אפשריות:

  • התחברות למחשב בעבודה מהבית: על ידי התקנת תכנה כמו pcAnywhere אן VNC על המחשב השולחני והמרוחק. שיטה זו דורשת הגדרות ברמת ה-Firewall בחברה ושימוש בתקשורת מאובטחת.
  • התחברות לשרת ישומים דרך ערוץ מאובטח. שרתי מסופים פופולרים אצל מנהלי IT ((ופחות אצל המשתמשים)), היות ומרבית השליטה נשארת אצל מנהל המערכת.
  • התחברות דרך צד שלישי: ישנן מספר תכנות (או שרותים) מצד שלישי המאפשרים לשני מחשבים לתקשר אחד עם השני ללא צורך בהגדרות על ה-Firewall. רשימה חלקית ניתן לראות כאן.
  • העברת ישומים או מידע למערכות מבוססות Web: מערכות אלו ((כגון ניהול מסמכים או אפילו ישומים משרדיים)) יכולים להיות מותקנים בתווך בין הרשת הארגונים לרשת האינטרנט, או אצל ספקים חיצוניים, ונגישים באותה מידה מתוך או מחוץ לרשת.

בכל מסלול שיבחר יש לבחון מאיזה מחשב חיצוני נוצר הקשר:

  • האם המחשב יכול להוות סיכון של דליפת מידע או גרימת נזק על ידי שימוש לא נכון ((של בן משפחה למשל))
  • מי אחראי על התמיכה והשרות למחשב ולקישור שלו לאינטרנט
  • האם יש צורך ברישוי תוכנה נוסף למחשבים החיצוניים
  • מה קורה לתצוגה של המחשב שבמשרד? במצב של שליטה מרחוק, עובדים או אורחים עלולים לראות את הפעילות על מסך המחשב.

כפי שניתן לראות קיימים לא מעט פתרון ובמקביל לא מעט סוגיות. הסוגיה המרכזית היא, כמובן, האם יש ערך לארגון לאפשר גישה מרחוק.

קטגוריות
משולחן היועץ

בליתם רעל?

מיקרוסופט מכריזה על מסיבות השקה גלובליות ל-Windows 7.  הרשם מציג את הסרטונים הויראליים ((ויראלים מהסוג הניתן לטיפול)) המיועדים להנחות את מארחי המסיבות. להלן דוגמית:

האם מיקרוסופט חוששים שמתשתמשים יתקשו לעבור ל-Windows 7? מי קהל היעד של התופעה הזאת?

קטגוריות
משולחן היועץ

עבודה בימי שפעת

מעבר להשרות בהלה, הייתה לי יומרה לנהל בלוג בנושא מערכות מידע ועסקים קטנים. אז מה יכול עסק לעשות לקראת ימי השפעת הקרבים. אינני מאמין כי נראה יוזמה ממשלתית שתתן הגנה לעסקים קטנים שיפגעו מאובדן ימי עבודה בעקבות שפעת.
ניקיון והיגינה.
מקלדות ומארזי מחשב הם מלכודות אבק וליכלוך. הדרך היעילה ביותר לנקותם היא על ידי לחץ אויר (בשאיבה או בדחיסה). בלוני האויר הדחוס הנמכרים בחנויות ציוד משרדי ומחשבים יקרות ואינן מחזיקות זמן רב. מדחס פשוט או שואב אבק חזק יעשו עבודה טובה יותר.
אם אתם עובדים עם נותן שרות חיצוני, העובד על מספר מחשבים בחברה באותו יום, השיגו לו כפפות חד פעמיות או ג'ל ניקוי לידיים.
עבודה מרחוק.
יש לזכור כי שפעת של בני משפחה של עובד יכולה להשבית את העובד לא פחות ממחלתו הוא. עם זאת עובד המטפל בבן משפחה חולה אינו חייב להיות מנותק ממקום העבודה. זה הזמן לברר אפשרויות של עבודה מרחוק. נושא זה מספיק מורכב לפוסט נפרד.
אוורור.
מזגנים וחניונים תת קרקעיים יוצרים מלכודות אויר. השתדלו לאוורר ככל האפשר.
מדיניות של דלתות פתוחות.
במרבית בניני המשרדים השרותים ממוקמים בקומה או בחדר המדרגות ולא במשרדים. מכאן שלהגיע לשרותים ולחזור דורש לעבוד שתים עד ארבע דלתות. התשתמשו במרפקים לפתוח דלתות דחיפה. אם אין לכם כרטיס קרבה לפתיחת דלתות השתדלו להנהיג מדינית של פתיחת דלתות על ידי היושבים בתוך האתר.

קטגוריות
משולחן היועץ אינטרנט

סליחה, בכמה שני חינם?

ספרו של כריס אנדרסון על כלכלת החינם עולה 27 דולר:

cost_of_free

מזכיר לי שיחה עם לקוח פונציאלי (אחד שטרם שילם או התחייב על תשלום):

  • ש: מה בנוגע לאיזה יעוץ חינם?
  • ת: אין בעיה, עצה בתשלום תעלה לך 75$, עצה בחינם תעלה לך 92$.

נכון שאנחנו מוטי מחיר, אך באינטרנט נוצרה תרבות של חינם. תרבות זו חילחלה מעבר לאינטרנט. דוגמה מובהקת לכך היא עיתונות הדפוס. השקפותיו של אנדרסון אינן עוברות ללא ביקורת, אך אין בכך לשנות את העובדה כי לפחות בתחום המדיה אנו מצפים יותר ויותר לקבל סחורה בחינם.

כריס אנדרסון על הזנב הארוך ((לטעמי, וראיציה על תאורית הטיפטוף מטה, מבית היוצר של רייגן, תאצ'ר ונתניהו, בצירוף חוק מור)):

הנה שיחה מאת כריס אנדרסון אחר, על עתיד TED. מעבר ממודל של חברה למעמד של עמותה ללא כוונת רווח, המעניק את התכנים בחינם:

תפעול TED איננו חינם. הארגון מגייס כספים. אנחנו סוג אחד של לקוחות שאינו משלם, אבל אין כאן חינם. tanstaafl.

קטגוריות
משולחן היועץ

לא האם, איזה

בעבר כתבתי על כך שוירטוליזציה הפכה להיות זמינה לעסקים קטנים. כעת אני סבור שיש לקחת אמירה זו שלב אחד הלאה:

התקנה של מערכת הפעלה אחת על ישירות שרת פיזי אחד היא טעות.

כעת, כמובן, הסתייגות. ישנם מצבים של עומסים או דרישות מיוחדות בהם יש להתקין את מערכת ההפעלה ישירות על החומרה – אך את אלו יש לראות כיום כיוצאים מן הכלל, ורצוי גם לבחון את הסיבה לאותו יוצא מן הכלל ולתקן אותו.

הסיבה לפסקנות זו היא יותר מדי מקרים בהם אני נתקל מצד יצרני תוכנה או חברות שרות שברגע בו הן הופכות להיות מודעות כי הישום שלהם או השרות כולל תמיכה בסביבה וירטואלית הופכים את הסוגיה הזאת למרכזית. אינני לגמרי בטוח לסיבה לכך.

במקרה מסויים בו טען ספק תכנה כי המערכת איננה נתמכת על סביבה וירטואלית ביקשתי רשימה של חומרה מאושרת (HCL) עליה התוכנה מאושרת להפעלה. לא הייתה רשימה שכזאת. לא במפתיע, התוכנה סבלה מאותם פגמים בסביבה פיזית מלאה.

במקרה של ספקי שרות העדר הרצון לתמוך בסביבות וירטוליות מעורר חשד רב יותר. האם יהיה זה סביר כי חברת שרות תסכים לתמוך בשרתי Dell או IBM אך לא בשרתי HP – וזאת רק מתוך הנימוק ש"זו טכנולוגיה שאנחנו לא מכירים". אולי אני חשדן מדי, אך ספק שרות ממין זה מן הסתם להוט יותר למכור שרתים נוספים.

טיעון של "אנו עובדים רק עם Hyper-V, היות ואנו שותפים של מיקרוסופט", לעומת זאת הוא טיעון סביר. היות והוא נובע משיקולים עסקיים טהורים של הספק.