לפול רומר יש רעיון גדול, הבה נשלח כמה אלפי קנוקים למפרץ גאונטמנו במקום חייל המשלוח של נחתי ארצות הברית היושבים שם, ונציל את כלכלת קובה.
הרעיון מתבסס על ההנחה כי תרבות המוכנה לשינוי תסייע לשינוי בתרבות השכנה ללא עירעור שלה. הדוגמא שהוא נותן היא של הונג קונג.
המצער הוא שהונג קונג היא דווקא דוגמא של קפיטליזם בתגלמותו, וכל דוגמא נוספת (ישראל, דרום אפריקה, פולקלנד, גיברלטר) רק מדגישה את הפער.
תודה לעירא על מלה נוספת: קיימות.
עירא הוא זה שגרם לי להגות במושג הקיימות.
נקודת המבט הראשונית שלי היא מתחום מערכות המידע וניהול הידע. האם אנו מסוגלים לשמר ידע לאורך זמן? התשובה היא כמובן כן, כל עוד נחרוט על סלעים, נטמין אותם בפרמידות ונדאג אחת לכמה מאות לתרגומים.
החלק האחרון של המשפט הקודם הוא המהותי ביותר. הפרמידות והספינקס שרדו אלפי שנים בזכות מזל אקלימי ((ואולי גם העדרת מגבלות תקציביות על היזמים)), מאיתנו יוותרו אולי ההאנדרטאות של הר רשמור. אנו איננו בונים מתוך מחשבה על קיצו של הדבר אותו בנינו, אנו מצפים כי מה שבנינו ימשיך להתקיים. בה במידה אנו ממהרים למצוא פתרונות זמניים תוך הדגשה כי פתרון קבוע יגיע בהמשך. לא בכדי נאמר "אין קבוע מהזמני".
שתי הרצאות גרמו לי להרחיב לכיוונים חדשים:
מיקל פריצ'ארד מציג פתרון זמני במובהק להשגת מים נקיים במקום בו רק מים מזוהמים זמינים
הגדולה בפתרון זה היא בזמינות המהירה של המסנן (לעומת הזמינות הנמוכה של מים נקיים) והעובדה כי ניתן לספק מים לתקופה יחסית ארוכה (6000 ליטר למסנן). היות, והמשאב העיקרי הנחוץ – מים – כבר למעשה קיים.
אדם גרוסר מציג מקרר ללא חשמל
הנחת היסוד כאן היא שבעוד חשמל או גז דורשים תשתית ואינם תמיד זמינים, אש היא דבר הזמין לרבים – החל מעץ, וכלה בצואת גמלים.
הגדולה היא בצרוף של ראית מה שחסר (מים נקיים או קרור) וראית מה קיים (מים מזוהמים או אש, בהתאמה).
האם זוהי קיימות? לא בהכרח, אבל זוהי צורת מחשבה של קיימות. להבדיל, כמובן מקנס המים….
מהיום הראשון שאני מתגורר בזכות עצמי (1988), יש לי חסכם. כאשר גרתי בבית צמוד קרקע היו לי טפטפות ושעון מים. ילדי מקבלים אמוק אם אני משאיר ברז פתוח בזמן ציחצוח שיניים. יותר מ-20 שנה אני דואג ((בקטנה)) למשק המים.
ועכשיו: קנס מים. אני האשם בזיהום מאגרי המים של ישראל.
להוסיף חטא על פשע, דורשת ממני הרשות המקומית דיווח על מספר הנפשות בבית, על מנת לחשב את זכותי למים במחיר הגיוני. אולי רצוי שאשים קופה קטנה ליד המקלחת והשרותים – לטובת אורחים.
מצד שני, אולי המידע הזה, בשילוב עם המעגר הביומטרי, יסייע במניעת פשיעה, כי הרי שום דבר בחוק הזה לא יקדם את משק המים בישראל.
זה לא הסוף, זה אפילו לא תחילת הסוף, זאת אולי סוף ההתחלה ((יש לדקלם בקול צרוד, עם סיגר וכוסית ברנדי))
פשיטת הרגל של EMI איננה תוצאה של פירטיות והעתקות שירים. היא תוצר של ניהול רע וחוסר התמודדות עם עולם משתנה. המכה הגדולה היא דוקא מצד האומנים, למרות שדווקא קל יותר להאשים את הצרכן. לי, לפחות, זה עושה את החיים קלים יותר.
Scalability, היכולת להתאים קני מידה