קטגוריות
דעה

קוד פתוח, קוד בטוח?

אילן שביט תוהה האם תכנה פתוחה ((אני כאן מערבב מעט בין המושגים של קוד פתוח ותכנה חופשית)) היא בטוחה יותר יותר או מתכנה קניינית.

אני חסיד של תכנות פתוחות. כאשר אני בוחן תכנות פתוחות מול תכנות קנייניות, התכנה הפתוחה תמיד מתחילה עבורי מנקודת יתרון, ועל התכנה הקניינית להציג יתרונות מהותיים על מנת להתחרות. אחד השיקולים הוא אבטחת מידע.

קוד פתוח איננו בטוח יותר מקוד סגור מעצם מהותו. קוד בטוח הוא תוצר של שיטות עבודה ובקרת איכות.  יתר על כן, מרבית המשתמשים קוראים או מהדרים קוד בעצמם, אם משתמשים במוצר הסופי. מרבית כשלי האבטחה אינם מתגלים בתהליך הפיתוח אלא במהלך יישום החושף את התכנה לעולם האמיתי.

לתכנה מבוססת על קוד פתוח יתרון בתחום אבטחת המידע המצבים שתהליך הפיתוח הוא הוא פתוח:

  • קבוצות דיון או רשימות תפוצה גלויות הדנות בתכנה
  • ניהול באגים  גלוי לקהל הרחב
  • גילוי נאות

לשיקול המסחרי יש משקל ((ויש לא מעט חברות מסחריות התבססות על קוד פתוח)), וחברות המתבססות על מודל מסחרי קנייני בלבד סובלות מחסרון. הודאה בכשל בטיחותי לו אין להן פתרון זמין יוצר סיכון כלכלי ומשפטי חמור יותר. חברות אלו נוטות יותר להסתיר פגמים מאשר לחשוף אותם עד למציאת פתרון. תהליך זה מתארך, כאשר התכנה תלויה ברכיבים קנייניים של יצרנים אחרים. לקוד פתוח יתרון משום שאת העזרה למציאת הפתרון ניתן לקבל גם מחוץ למסגרת של צוות הפיתוח המיידי.

מעט מאוד מערכות מידע הן אי של קוד המסוגל לקיים את עצמו. תכנה משתמשת בספריות של מערכת ההפעלה, ברכיבים של תכנה אחרת ומתממשקת מול תכנות אחרות. לעיתים כשל אבטחה הוא חלק מהתוכנה, לעיתים כשל של מערכת תומכת או נלוות, לעיתים היישום הוא הבעיה, ולעיתים קרובות רק האינטראקציה היא זאת החושפת את כשל האבטחה.

באחד הבנקים בישראל ישנה מערכת המבוססת על Windows NT 4.0. לא ניתן לשדרג את המערכת היות ואחת מתת המערכות היא מוצר קנייני של חברה שפשטה את הרגל, ואותה תת מערכת איננה פועלת במערכות מתקדמות יותר ((דהיינו כאלו שזוכות לעידכוני אבטחה)) של Microsoft. המערכת תכתב מחדש מתישהו מול תת מערכת חדשה. אם ברשות הבנק היה קוד המקור אל אותה תת מערכת, אין זאת אומרת שבהכרח היה הבנק מתחזק את הקוד בעצמו, אך ניתן היה אולי למצוא מתחזק אחר.

קטגוריות
דעה

הסכנה לא בטכנולוגיה

יהונתן קלינגר מציג השינויים החשאיים שמיקרוסופט ביצעה כחלק מתהליך האוטומטי של Windows כחלק מטענה להמנעות של שימוש ממשלתי בקוד קנייני.
לפי הידוע לי, השינויים האמורים פעלו רק במצב בו לא התבצעו עידכונים אוטומטיים, אך המשתמש בחר לסמן את אפשרות הבדיקה של קיום עדכונים. אני, ואחרים, חושבים שהתגובה חריפה מדי.

מידה ועובדה זו נכונה, השינויים יכולים להיות מהותיים להמשך אפשרות הבדיקה (למנוע מצב של ביצה ותרנגולת, שבו המערכת לא יכולה לבדוק יותר קיום עדכונים כי מערכת העדכון השתנתה).מיקרוסופט מאפשרת (בתנאים מסיימים), לראות (אם כי לא לשנות) קוד. מעט מאוד בחרו לממש אפשרות זאת. יתר על כן, הרתיעה של ארגונים רבים מויסטה נובעת מהתלות של מוצר זה בתקשורת מול מיקרוסופט.

מיקרוסופט סובלת מבעיה של חוסר עמינות הן בצד העסקי, והן בצד הטכנולוגי. אבל שתי בעיות אלו אינן בהכרח תלויות אחת בשניה. וניסיונות לתקן בעיה בצד אחד מובילות לפעמים לבעיה בצד השני. תסבוכת זאת הולכת וגדלה כאשר לא ברור אם מיקרוסופט היא חברת של טכנולוגיה, מוצרי צריכה או בידור.

בחזונו של תומס ווטסון הייתה מכונה של IBM בכל חברה, ו"שלום דרך מסחר". דא עקא, שעם כל מכונת IBM הגיעו אנשי IBM, והמסחר כלל גם מסחר עם גרמניה הנאצית. את IBM הורידו מגדולתה חברות כמו NCR, דיגיטל ומיקרוסופט, לא האגודה לזכויות האזרח.

קוד פתוח איננו התשובה לכל, ואיננה החרב לפתרון כל הקשרים הגורדיים של אבטחת מידע וצנעת הפרט ללא מי שיבחן את הקוד.

קטגוריות
דעה

מה נובע מחדשנות

אני אוהב עטים נובעים. אחד הסוגים החביבים עלי ביותר הם סדרת Vanishing Point של נמיקי. אלו הם עטים נובעים הנפתחים על ידי לחיצה על ראשם, כמו עט כדורי.

לאחרונה הבחנתי בסדרה זולה יותר של העטים. לקח לי קצת זמן להבין את ההבדלים. מדובר בעט כדורי.

הרי לכם חדשנות. נמיקי לקחו את המנגנון של העט הכדורי, ויישמו אותו בעט נובע. עד כן טוב ויפה. כעת הם לקחו את אותו מנגנון ויישמו אותו בחזרה על עט כדורי.

תמה אני מה יהיה השלב הבא? אולי עט ציפורן שאינו זקוק למילוי, שכן יהיה ניתן לטבול את קצהו בבקבוקון דיו. או שמה עט "טבעי", שבמקום מתכת תעשייתית תשתמש במוצר מהטבע, אולי נוצת ציפור?

קטגוריות
דעה

הפרד ומשול

רכיבתו של אהוד ברק על גל ההשתלחות במשתמטים, איננה רק מרגיזה מספר סמאלנים, כאלה ואחרים, זוהי צביעות. אהוד ברק הוא ממשיך דרכו של דן שומרון בתפיסת "צבא קטן וחכם". היות וגיוס החובה לא בוטל, צה"ל הפך להיות מקל בתנאי השחרור החוקיים.

הפגיעה בניצולי השואה גם היא עוררה התמרמרות, ובצדק.

מה הקשר בין הדברים? אני רואה כאן גם משהו עמוק יותר. הסערות הציבוריות הנוצרות על ידי הסחרירים התפלים של הפוליטיקאים המפנים אזרחים אחד נגד השני. לוחמים נגד הדרג מסייע נגד אלו שאינם משרתים. בעלי פטורים רפואיים נגד חרדים נגד ערבים. ניצולי שואה מדרג ראשון נגד ניצולי שואה מדרג שני נגד סתם זקנים עניים.

על ידי סחרירים אלו מתגייסים מחנות ויוצאים למלחמה אלו באלו, המקום להתמודד עם הסוגיות האמתיות, במקרה זה מערכת רווחה שקרסה, ומערך גיוס חובה שאינו מתאים לצרכי המדינה ולבטחונה.

קטגוריות
דעה

בורות היא כוח

"בערות היא כוח" נאמר ב-1984. בערות, ר"ל, חסימת האפשרות לצבור ידע. בישראל 2007, נאמר, כולם מומחים. אני גם רואה תמונה אחרת.

"אני לא מבין(ה) במחשבים" הוא משפט המפתח החוזר על עצמו. לא מצד בורים ועמי הארצות. מצד אנשי אקדמיה עם תארים מתקדמים המדעי הרוח, החברה ומדעי החיים, מנהלי ומנהלי פיתוח של חברות השייכות למגזר המכונה "היי טק". אנשים יודעי ספר ומשכילים.

נגר טוב אינו צריך להיות מומחה במטלורגיקה על מנת לעבוד עם פטיש. נגר טוב מאוד גם לא צריך להיות מומחה במטלורגיקה על מנת לזהות או לבחור פטיש. אך איך הייתם מתיחסים לנגר המצהיר בריש גלי (ובגאווה) כי "איננו מבין בפטישים".

מיומנות במערכות מידע אינה מיומנות ליבה למרבית הארגונים, אך להרבה אירגונים מערכת המידע היא מערכת תשתית – כמו חשמל, טלפון, עט או נייר. להבדיל ממערכות תשתית אחרות, מערכות מידע איננה מערכת בעלת מאפיין צר ודטרמיניסטי ברור. ההשואה המתבקשת של מערכות מידע היא לאוריינות.

משפט כמו הוא שווה ערך להודאה באנאלפאבתיות, וגרוע מכך, הוא מצביע על חוסר רצון להבין.

אין בכל לומר כי מי שאין יודע את 7 השכבות של תקשרות הרשת הוא בור, כמו שאין מי שאינו יודע לפרש "מנא מנא תקל ופרסין" אויל ((יתכן כי המצאות אריות בסביבה היא גורם מזרז, אני צריך לבחון סוגיה זאת אצל לקוחותי)).

צריך להיות דגל אזהרה לכל מנהל. זוהי ההקדמה לתרוץ מדוע דברים לא נעשו. זוהי ההקדמה להטלת האחריות על אחרים.

שתי אנקדוטות

  • אחד ממפקדי בטירונות היה במחלמת ההתשה. הזחל"מ בו נסע נפגע והנהג נפצע. הוא התישב ונהג את הזחל"מ חזרה למוצב. מפקד המוצב שאל אותו ממתי הוא יודע לנהוג בזחל"מ. הוא השיב "מהרגע שהיה צריך".
  • חוקרת בכירה בחברת הזנק קיבלה מחשב נייד. המחשב הגיע ללא תיק. היא פנתה אלי ואל המנכ"ל בענין. המנכ"ל הציע שתקנה לעצמה תיק, והחברה תשיב לה את הקניה. החוקרת התמרמרה: "אני לא מבינה במחשבים".

לא במפתיע, המשתמשים במשפט "אני לא מבין(ה) במחשבים", הם גם אלו המתפלצים אם אני מעיז להציע להם להתשמש במדריך למשתמש או במערכת העזרה.