קטגוריות
דעה

עברית קשה תוכנה

כתבה ב-Ynet על תביעה נגד מיקרוסופט על סוגית בתמיכה בעברית וכתבה על פיתוח תכנה לשולחן העבודה מול פיתוח לרשת, הביאה אותי להגות שוב בפרסום קודם שלי.

נתקלתי שוב באותו בית תוכנה. בחנתי את התכנה מול המתחרה העיקרי שלה. עלות התכנה של המתחרה היא כמעט פי שתים וחצי. המתחרים מציעים יכולות נוספות ברמה העסקית שהתוכנה הזולה יותר איננה מציעה. ברמה הטכנית, המתחרים סובלים מבעיות דומות: כתיבה לאזורים שאינם מורשים, שימוש לא תקין בפקדים, הודעות שגיאה בלתי קריאות (בגלל תמיכה לקויה ביוניקוד) וכיוצא בזה.

להבדיל, בית תוכנה אנגלי, מולו אני עובד, נתקל בבעיה באתר בארץ. המפתח באנגליה התקין גרסה עברית על Windows על מנת לבחון את הבעיה. מעבר לשעשוע של ניסיון לסייע לגוי לנווט בתפריטים התמוהים ההבדל בגישה היה המהותי. הנחת היסוד של בית התוכנה האנגלי הייתה "אם התכנה נכתבה על פי המפרטים של Microsoft לסביבת Windows והיא איננה פועלת, משמע יש באג בתוכנה". הנחת היסוד של בתי התוכנה הישראלים הייתה אם התכנה נכתבה על פי המפרטים של Microsoft לסביבת Windows והיא איננה פועלת, יש לך בעיה".

ראוי לציין כי כל בתי התכנה האמורים משווקים את התכנות כתוכנות מדף. כמו כן, נתקלתי גם בתכנות מבתי תכנה זרים שסבלו מבעיות דומות. הנקודה המהותית היא שהמחיר של התכנה לא היה אינדיקטור סביר לרמה הטכנית של התוכנה או השרות, כמו גם גודלו של בית התכנה.

קטגוריות
דעה

ימה"ב זה כאן

אתר דה-מרקר (הטוש, בפי חבריו) מביא קישור לסוגית שימור המידע לטווח ארוך. המאמר משווה את מצבנו לימי הביניים, ונזכרתי בקורס של פרופסור אמנון לינדר, בשנה א' בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית. שנה א' הוקדשה בעיקרה לקריאה וניתוח של טקסטים. אחת ממיומנויות היסוד של היסטוריון.

פרופסור לינדר טען כי לחוקר ימי הביניים יתרון על חוקר העידן המודרני. בימי הביניים טקסטים היו מועתקים ביד. העתקות אלו לא היו חפות משגיאות או עיוותים. לורך הדוגמא בולה ((צו אפיפיורי)) היה יוצא לבישופים, פקידי הבישופים היו דואגים לעותקים ומפיצים לדיקנים ולכמרים. במהלך העתקות אלו היו לפעמים חלים שינויים בטקסטים. שינויים,אלו וניתוחם, הם כלי שימושי להיסטוריון לאבחן את סוגיות של סמכות, מדיניות ויכולות של הכנסיה.

בעת החדשה, החל ממכונת הדפוס של גוטנברג, ישנה ירידה בכמות התווך בין הקורא לכותב. במקביל חלה עליה ברמת האורינות, כך שניתוח האבחנות בין הטקסטים המקוריים לטקסטים הסופיים עבר בעיקר לטיוטות. למפיצי הטקסטים הייתה פחות אפשרות לשנות את התכנים.

העידן המודרני, לפי פרופסור לינדר, מתחילות להעלם הטיוטות. מעבד התמלילים מאפשר תיקונים על הטקסט המקורי ללא שימור השינויים. להסטוריונים העתידיים, תהיה בעיה אם הכותבים לא שמרו במודע ומתוך כוונ, על נוסחים קודמים ועל טיוטות.

ישנם עדיין מנגנונים המייצרים טיוטות, ללא כוונה מוקדמת (כמו מערכות דואר אלקטרוני בהם משתמשים כותבים שונים לתקשר בינם לבין עצמם ((יובל, זו אולי דוגמא עתידים לשימוש חתרני בטכנולוגיה))), אך הארכיונים, עליות הגג המאובקות ופחי האשפה אבדו.

שימור המידע והידע הוא מטרה טובה. יעד של 50 או 100 שנים הוא יומרני. מאז לימודי התואר הראשון שלי עברתי 3 מערכות הפעלה (ובכל אחת 4 גרסאות לפחות), השתמשתי בשישה או שבעה מעבדי תמלילים, שלושה גליונות אלקטרונים, ארבעה סוגים של מחשב כף יד ולפחות שונה מחשבים אישיים. אני עדיין מסוגל להגיע לטקסטים שלי משנה א', אך המאמץ איננו מינימלי.

בספריה הלאומית בירושלים נמצאים טקסטים של איזייק ניוטון. כל מה שצריך, זה לדעת לטינית.

את הטקסטים של מצריים העתיקה הצליחו לפענח באמצעות אבן הרוזטה, אל יש לזכור כי הפיענוח נעשה בדיעבד. ניסיון לייצר תהליך ממין זה למפרע הוא בעייתי, היות והוא מנסה להכתיב את הסטנדרטים לדבר שהוא אולי במהותו חמקמק מדי לסטנדטיזיצה, ראית העולם שלנו.

קטגוריות
אינטרנט דעה

קליק קטן, כאן ושם

הפתיחות והנגישות של שוק ההון בארץ השתפרו לאין שיעור. מדוע לשלם את העמלות המנופחות של הבנקים כאשר ניתן לבצע מסחר ישיר בבורסה. לא מעט חברות השקעה פתחו גישה ישירה למסחר דרך האינטרנט. גישה זו איננה כוללת את כל הצילצולים של אתרי הבנקים (נתוני חברות, ניתוח תיק ווכיוצא בזה), וממשק המתשמש הוא דל, אך הפער בעמלות הוא מהותי.

כל החברות שבחנתי מציעות בעצם את אותו ממשק משתמש: המערכת של ordernet, עם מעט מאוד ערכים מוספים.

כאשר נתקלתי בבעיה להתחבר ב-Internet Explorer 7 ((שועל-אש? הצחקת אותם)) הופנתי למסמך המצורף: change_settings.pdf.

למרות שאבטחת מידע היא חלק מעבודתי, אינני מומחה בסיכוני XSS או פרצות ספציפיות ל-IE. עם זאת, גם לעין בלתי מיומנת יש משהו מטריד ברשימת השינויים שהמשתמש מתבקש לעשות על מנת לגשת לאתר המסחר בתל אביב.

אתר המסחר בוול סטריט, מבית היוצר של ViewTrade, לעומת זאת, עובד בכל דפדפן שניסיתי, ללא שינויים מוזרים ((ולפני שנשמע את קולות הנהי הסטנדרטים, הוא עובד גם בעברית.)).

למה?

קטגוריות
דעה

892? זה מה שמדאיג אותך?

ניסיתי להסביר לאמי על הסכנות של הצעת חוק 892. קשה לי לומר שהיא התרשמה. מחד גיסא, אין בעיניה רע בחסימה של אתרי תועבה (ואני מסכים, הבעיה היא מי מחליט מהיא תועבה, מי חוסם אותה, ומה עניינו של כל בר בי רב מה אני מחליט לחסום). מאידך גיסא, תהתה, האם זו העוולה הגדולה שעבורה ראוי לעלות על הבריקדות? כלום פסו מחסומים פיזיים מהעולם שאנו מוטרדים ממחסומים וירטואליים? האם נגמר רצח העם בדארפור?

דווקא במינוריות של 892, בחזות הצדקנית שלו ובדיון בטכניים סביבו אורבת הסכנה. 892, כמו כביש שש וכמו תקנות הגנה לשעת חרום, מרדימים אותנו.

בפראפרזה פרועה על ברכט:

 כשרצחו כושים באפריקה, לא התרגשתי, כי אני לא כושי באפריקה

כשהתעללו בפלסטינאים בשטחים, לא התרגשתי כי אני לא פלסטינאי

כשאיימו על הומואים בירושלים, לא התרגשתי כי אני לא הומו

כשחסמו לי את האינטרנט, לא התרגשתי כי אינני צופה בפורנוגרפיה

 ניתן לקרוא זאת מלמעלה למטה, לשיטת אמי, או מלמטה למעלה, לשיטתי.

קטגוריות
מערכות מידע דעה

האם כל כך קשה לכתוב תכנה נכון?

גילוי נאות: אינני מתכנת. כתבתי מעט קוד, ניהלתי מתכנתים וניהלתי פרויקטים של תכנה אך אינני מתכנת בעצמי.

במהלך התקנת תכנה לניהול שכר עובדים התברר כי התכנה אינה יכולה לפעול אלא אם כן למשתמש יש הרשאות ברמת Administrator. הרשאות מסוג זה נועדו על מנת לבצע שינויים במערכת ההפעלה, והעובדה כי התכנה דורשת הרשאות מסוג זה משמעותה כי התכנה מבצעת פעולות קריאה או כתיבה לאזורים בה אין לה שום עניין או צורך להיות.

כאשר משתמש עובד ברמת Administrator, לכל תכנה שהוא מפעיל גישה לכל מערכת ההפעלה. לכאורה החיים קלים יותר כך, אפשר להתקין ולהסיר תכנות במהירות ולא צריך לחשוב על הרשאות וסוגיות מסובכות ממין זה.

באותה מידה אפשר גם להוריד את מכסי השקעים כדי שהתקעים יכנסו יותר בקלות….

במקרה של תכנות ישנות ישנם מצבים בהם על מנהל המערכת (היחידי לו אמורות להיות הרשאות גישה מיוחדות) לאפשר קריאה או כתיבה לספריות או קבצים במיקומים לא סטנדרטים. בדרך כלל מדובר בתכנות שנכתבו לסביבות Window 3.X או Windows 95.

זה לא היה המצב. התמיכה הטכנית של יצרן התכנה התעקש כי על המשתמש להיות בעל הרשאות Administrator, ללא הסבר מדוע.

קל לשער מה הסיבה האמיתית. מפתחי התכנה עובדים בעצמם עם הרשאות Administrator על תחנות העבודה שלהם, ואף אחד לא טרח לבדוק לאן, למה ואיך מתבצעות פעולות הקריאה והכתיבה של התכנה. אפילו מפתחים לא צריכים לעבוד ברמת הרשאה מסוג זה, אלא אם כן מדובר בפיתוח ברמת חומרה או מערכת הפעלה, ואפילו אז, רק לבדיקת התכנה.

מדוע, אם כן, נפוץ כל כך המנהג של מתן הרשאות Administrator למשתמשים? אמרו חז"ל: הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים ובעל הבית לוחץ.

ההמלצה שלי היתה: להחזיר את התכנה ולדרוש את הכסף חזרה.