קטגוריות
אינטרנט דעה

מה שלא הולך בחוק, הולך בעוד יותר חוק

חשבנו שהחוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים הלך לעולמו? טעינו. יהונתן קלינגר מזהיר כי הוא חוזר.

במאמר בהיר ומקיף הוא סוקר את ההצעה המתוקנת. מרבית התיקונים מחליפים את המנגננונים הטכניים הדרקוניים והלא יעילים של ההצעה הקודמת במנגנונים בירוקרטיים דרקוניים לא פחות. התועבה נשארה בעינה:

  • חיוב אזרחי המדינה להצהיר על כוונותיהם בעת התחברות לספק אינטרנט (סעיף 4ט  ס"ק ב).
  • הפלת נטל כלכלי על ספקי האינטרנט (ס"ק ג), ללא דיון במימונו (מי אמר "דמי קישור" ולא קיבל?).
  • מתן כח לשר לקבוע את התכנים (ס"ק ד)

יתרונו של החוק החדש הוא שהוא אינו מסתיר את כוונתו האמיתית. מתן כח למשרד ממשלתי לשליטה בתכנים. אולי הפעם יפנו את החוק למקומו האמיתי, לפח האשפה, ולא למגרה.

קטגוריות
דעה

דילמה טכנולוגית פוליטית

לאחרונה שקלתי ליישם שרת Xandros אצל לקוח. זהו שרת המבוסס על הפצת דביאן לינוקס, הכולל הין השאר שיתוף קבצים למערכות Windows דרך Samba, דואר ושיתוף יומנים מבוסס Scalix (לשעבר HP OpenMail), מערכת גיבוי Bru וממשק ניהול אחיד.

כעת מתפרסם כי Xandros נכנסה לשיתוף פעולה מול Microsoft. זהו חוזה דומה לזה שנחתם מול Novell לא מזמן. שיתופי פעולה אלו מטרידים אותי.

על פניו, כאשר שני ספקים של מוצרים המשיקים זה לזה נכנסים לשיתוף פעולה, ניתן לראות יתרון ללקוח בדמות תאימות גבוהה יותר של המוצרים. מבחינת הספקים, ישנה הרחבה של שוק הלקוחות. היות ולא מדובר ברכישה, אין לכאורה שינוי מהותי בקשר בין הספק ללקוח.

אלו שמכירים אותי, יודעים כי אני נוטה יותר לפתרונות קוד פתוח, וחשדן לגבי פתרונות קניינים, בעיקר אלו מבית מיקרוסופט. נטיה זו מתחזקת עם ידיעות על טענות של הפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט כנגד לינוקס.

כעת אני בדילמה. האם לממש פתרון הנראה מוצלח מבחינה טכנולוגית, או להמנע ממנו משום שהוא עלול לתמוך בספק, שאני סבור כי פעולתו עלולה לפגוע בטכנולוגיה בעתיד? לא פחות חשוב מכך (בעיני) היא העובדה כי החתימה על החוזה היא יריקה של הספק לבאר ממנה הוא שותה.

מעבר לך, כיצד משתפים את הלקוח בדילמה? האם משתפים את הלקוח בדילמה? האם מתפקידו של יועץ טכנולוגי להעלות סוגיות מוסריות?

אם מיקרוסופט, אדובי או אוטודסק היו מנצלים ילדים בדרום מזרח אסיה אני מניח כי ניתן היה להעלות זאת, אך במצב של דיון בו השותף אינו מעוניין או אינו מתמצא בפרטים הטכנולוגיים, המשפטים או האתיים, ומכאן שגם קשה לו לראות ההשלכות הישירות או העקיפות של ההחלטות שלו.

במקרה הנקודתי הזה נמנעה הבעיתיות, היות ומסתבר כי Xandros לא עומדת בשתי דרישות פונקציונליות.

קטגוריות
דעה

שלושים שנה…

מדי פעם אני נתקל או משתתף בדיון "האם לינוקס (או תוכנה חופשית בכלל) מוכן (אן מתאים) לשולחן העבודה או לסביבה הארגונית?".

בתגובה אני נוטה לשאול "האם המחשב האישי מתאים לשולחן העבודה?"

מאמר ב-CIO Insight, מעלה את השאלה ונותן פרספקטיבה של 30 שנה באמצעות המצגת הבאה:
הביטו במצגת, וחישבו. האם היא כל כך שונה מאלו שאתם רואים היום?

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ דעה

מיקור חוץ בהפוך על הפוך

ללקוח הייתה הברקה לא מקורית: הנהלת החשבונות תהיה במיקור חוץ על ידי משרד רואי חשבון. יתר על כן, הוא גם רצה גישה מלאה למערכת הנהלת החשבונות. עד כאן הכל טוב ויפה וסביר ונהיר.

השיטה שנבחרה:

  • הלקוח רכש את תכנת הנהלת החשבונות (ככל הנראה בהמלצת משרד רואי החשבון) והתקין אותה בתוך החברה שלו.
  • הלקוח יצר מערכת VPN לתקשורת מאובטחת ממשרד הנהלת החשבונות לתוך החברה.

דא עקא, שמערכת ה-VPN של הלקוח מתנגשת עם מערכת VPN הקיימת במשרד רואי החשבון לטובת לקוח אחר. כעת הלקוח שוקל האם להחליף את מערכת ה-VPN לזו הדומה למערכת הקיימת אצל הלקוח האחר של משרד רואי החשבון. בנתיים אני מבצע בדיקות עבור משרד רואי החשבון, כאשר את עלות הזמן שלי משלם הלקוח.

מה התוצאה:

  • כניסה למערכת על ידי גורמים מחברה זרה שרמת האבטחה שלה לא ידועה.
  • הלקוח נתן שרותי תחזוקת מערכת חינם למשרד רואי החשבון (שהרי המערכת אצלו ועל אחריותו)
  • סיכוי סביר כי הלקוח יחלף את תשתית התקשורת ואבטחת המידע שלו להתאים למשרד רואי החשבון

אני תוהה: מי עשה מיקור חוץ למי?

קטגוריות
מערכות מידע דעה

עוצו עצה ותופר

זהירות, קרח דק.

לפני מספר ימים קיבלתי מלקוח מסמך סקר סיכונים שערכה עבורו חברת IT, מהגדולות בארץ. במעבר על המסמך הבחנתי במספר אי דיוקים ומספר נקודות שהוחמצו. יחסתי זאת לעובדה שהיקף הפעילות שנקבע על ידי הלקוח, לוח הזמנים והעובדה כי לחברה אין הכרות מעמיקה עם ההסטוריה של הלקוח. זאת עד שהגעתי לפרק ההמלצות.

המסמך מסתיים הסדרת המלצות, כולן מבוססות על מוצרים שאותה חברת IT מייצגת. כולל המלצה להשליך לפח אלפי דולרים של ציוד תקשורת של HP תמורת ציוד של Cisco. זאת עבור יישום של פונקציוליות הקיימת גם בציוד הקיים של HP.

לאור ההמלצות, חזרתי וקראתי את הסקר. אי הדיוקים וההחמצות קיבלו פתאום מימד אחר.

אני יועץ, איצס גייבר, A computer Meaven, אובר גיק.אני מוכר עצות למחייתי. אינני מוכר ציוד, ולמעט חריגה חד פעמית, עליה אני מצטער, אינני מוכר או מייצג תוכנה.

אני גם תמים, כנראה. אותו סקר בחן את את המערכת שאני תכננתי וסייעתי להקים. ציפיתי לביקורת. הייתי מוכן אפילו לביקורת חריפה (שהרי מדובר במתחרים). אבל לא לרשימת קניות הקובעת – בואו תשפכו כסף, וכל בעיותיכם יפתרו.

אי אפשר לבוא בטענות רק לאותה חברת IT בלבד. הלקוח בא אליהם בדרישה לפתרון. הוא לא בא אליהם עם בעיה או סוגיה מוגדרת. משל למה הדבר דומה. נכנס לו אדם לסוכנות רכב ומבקש לראות לו רכב. קשה לי לראות סוכן של פיאט מגרד בראשו ואומר ללקוח: "לפי צרכיך, סוזוקי או פורד יתאימו יותר לצרכך."

הבעיתיות מסתכמת במילה אחת – פתרונות. זאת הפכה להיות מילת קסמים. מרב פתרונות, שכחנו לברר מה הסוגיות….