קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט דעה

קווין קלי על טכנולוגיה

שתי הרצאות של קווין קלי ((עורך Wired ו-Whole Earth Review בעברו))

כיצד טכנולוגיה מתפתחת:

זהו שיר הלל מלא אופטימיות לטכנולוגיה, ושווה צפיה בעיקר בימים שלו של ניצול לרעה שלה.

5000 הימים הבאים של אינטרנט:

האינטרנט היא ישות צעירה, שלדברי קלי הייתה בלתי חזויה ובלתי צפויה, ומנסה לשער כיצד היא תתפתח.

שתי ההרצאות מציגות אופטימיות, הם לגבי הטכנולוגיה והן לגבי בני האדם שמשתמשים בה. הן מגיעות, לדעתי מאותה השקפת עולם של חוק מור, הרואה בהתפתחות טכנולוגית אבולוציה המוגבלת רק על ידי מגבלות טכנולוגיות ומדעיות נוכחיות ((שיפתרו בעתיד, הקרוב או הרחוק)). אני, לצערי, נוטה יותר להסכים עם תפיסות הרואות בכלכלה, בחינוך או בפוליטיקה את הזרז (או החסם) להתפתחות טכנולוגית.

קטגוריות
דעה

ומה אגיד לבני?

כותב יונתן קלינגר:

דיני מחשבים בישראל הם כנראה הדינים המשתנים ביותר בעשור האחרון, המשמעותיים ביותר והמסובכים ביותר שידעה החקיקה, הכללת הזכות לפרטיות בתוכם היא בעיה גדולה עוד יותר.

ואני רוצה למתוח את הנושא לכוון נוסף. לא רק מערכת המשפט והחקיקה מנסות להתמודד עם המציאות הטכנולוגית, אלא גם מערכות החינוך, הן ההמלכתיות והן אלו שבין אדם לחברו. לפני שהסיחו את דעתו עם סוגיות הביומטריה, כתב עירא אברמוב על סוגיות של זכויות יוצרים.

מה ענין שמיטה אצל הר סיני?

קיימת נטיה לבלבל בין הטכנולוגיה לבין המהות. מבני השכבה של בני אני לומד כי אם מידע ותוכן זמינים לי ללא מחסום ((למשל דרך טורנטים)) הרי מותר לי להשתמש בהם. בני גילי נוטים באותה מידה לראות את המידע והתוכן שאינו מגיע דרך ערוצי השווק הממוסדים והממותגים כפעילות פירטית ((כולל הורדה של תכנה חופשית)). מכן נוצרות אסוציאציות אבסורדיות בין הטכנולוגיה לבין המהות. למשל:

  • רשתות P2P משמשות להורדות תוכנה פירטית, מכאן שהבעיה היא של רשתות P2P ולא של תפיסות של זכויות יוצרים.
  • זיהוי ביומטרי מדויק הוא אפשרי והגנה על המידע הביומטרי הוא אפשרי, מכאן שניתן וצריך להקים מאגר ממין זה. הדיון בעצם הצורך במאגר ביומטרי (או תעודות זהות בכלל, לענין זה), נעלם.

משל למה הדבר דומה: לסרטי הפורנו בוידאומטים. בכדי להגן אל נפשותנו, לא מעט ממכשירים אלו מציבים את הסרטים הללו בשורות התחתונות, בגובה העיניים של ילדים בגילאי 4 עד 5. בקיוסקים, עיתונות התועבה נדחפת למדפים התחתונים, העיקר שההורים לאותם ילדים לא יראו אותם….

לפני מספר חודשים פנה אלי אחד העובדים בחברה שבה עבדתי לברר כיצד ניתן להוריד סרט מ-YouTube הנחוץ לו לעבודתו. הפנתי את תשומת ליבו לעובדה כי יש בכך הפרה של תנאי השימוש באתר. הוא ביטל את הדברים בתואנה כי "כולם עושים כך". הצעתי לו לפנות למי שפרסם את הסרט ולבקש ממנו להתשתמש בסרט. הרעיון הדהים אותו. הדהים אותו לא פחות העובדה כי מפיק הסרט הסכים מייד.

אני מאמין כי עלינו לעקר ככל האפשר את הדיון הטכנולוגי בסוגיות של חוק, חינוך ומוסר. איסוף מידע על אזרחים על ידי המדינה הוא רע בין אם הוא נעשה על ידי קוראי רשתית מבוססי מחשב ובין אם הוא נעשה על ידי עדר פקידים עם עטי נוצה. הפרה של זכויות יוצרים היא אותה הפרה בין אם אני הורדתי את הסרט או רכשתי אותו בדוכן מפוקפק בשוק.

אין בכך לומר כי אין לטכנולוגיה חלק בקביעת אורח החיים שלנו, ומכן ההשלכות על חוק, חינוך ומוסר. בעיקר הדבר משפיע על מרכזי הכוח הפוליטיים והכלכליים. דוגמה מובהקת לכך היא ה-Zoning של מכשירי DVD, שאפשרו למפיצי הסרטים לשלוט בקצב ההפצה של הסרטים בעולם. מכשירי ה-MultiZone הרגו את התפיסה הזאת. עם זאת יש לזכור כי zoning מעולם לא נהנה מהגנתו של החוק, וחוסר שיתוף הפעולה של יצרני המכשירים עם יצרני התוכן הוא שמנע המשך השימוש בה.

עמית למקצוע אמר לי:

לעולם לא אתקין תוכנה לא חוקית, ולעולם לא אמליץ או אציע התקנה שכזאת. באותה מידה לעולם לא אבדוק את חוקיות התוכנה המותקנת אצל לקוח.

כעת אני צריך להסביר לבן שלי את ההבדל בין מותר לאסור.

קטגוריות
דעה כללי

חלומות ביומטריים

לא רק אצלנו חולמים הפוליטיקאים על הגביע הקדוש של הזיהוי הביומטרי. סקירה צוננת למדי של המצב בבריטניה מוגש על ידי הרשם. כמו כאן, אופיטימיזים מוביל על השכל הישר.

להשוואה של מדינות ומדיניות בתחום הביומטרי ראו גם את ההשוה של ד"ר קרין ברזילי-נהון.

ההתנגדות שלי אינה נובעת משיקולים טכניים או טכנולוגיים. אלו שיקולים משניים. למדינה אין צורך ולאזרחיה אין ענין במאגר הביומטרי. אם וכאשר יקום המאגר יתברר כמה מעט הוא משרת את המדינה ואזרחיה לעומת הנטל של שמירה המידע מול הגורמים שירצו לנצל אותו לרעה.

מדוע אין המידע משרת את המדינה ((ומהותית יותר, את תושביה))? משום שמידע עודף אינו משפר את הידע. ניקולס קאר מפנה להאל ואריאן מגוגל. על שימוש לרעה מצד המדינה בטכנולוגיה אנו מכירים טוב מדי. ארתור סייס-אינקרט עשה שימוש במרשם התושבים ההולנדי לאתר את היהודים ולשלחם למחנות ההשמדה.

קטגוריות
מערכות מידע דעה

פרטיות, כבר ממזמן לא

אם אתם רוצים לעקוב אחר הפרסה הנקראת המאגר הביומטרי, הבלוג של עירא הוא המקום להתחיל בו. מעבר לדכדוך של התנהלות הממשל הישראלי אני מוטרד מכך שאין בכך חדש.

מזה מספר שנים שאנו מקבלים חשבונות מכביש 6, ללא תהיה כיצד חברה פרטית מצליחה להגיע לכתובתנו כאשר המידע היחידי שברשותה הוא מספר הרכב שבו נסענו ((וישנן עוד עוולות  הקשורות בכביש 6)).

אנו מוטרדים מכך שמרשם התושבים יגלוש לידי אנשים רעים. אך מידע רב מכך כבר מופץ ברבים.

כאשר אדם אינו חפץ כי ימצאוהו בקלות או משיקולי מיסוי, או מתוך רשלנות הוא לא מעדכן את משרד הפנים בכתובתו האמיתית. כבר לפני למעלה 10 שנים נתקלתי במאגרי מידע שכללו מידע ממשרד הפנים, משרד הרישוי, משרד החינוך, רשויות המיסוי ורשויות מקומיות. חוקרים פרטיים יכלו להניח ידיהם על מאגרים אלו בקלות יחסית. איני רואה כי היחס של הכבוד לפרטיות השתפר מאז.

חוסר הכבוד לפרטיות נובע גם מחוסר הבנה של ניהול מידע תקין. כיום קיימת הטכנולוגיה בה יכול כל אזרח להחזיק את המידע אודות עצמו בעצמו – בדיסק, דיסקט, כרטיס חכם או Flash Drive. המידע היחידי לו זקוקה הרשות או נותן השרות הוא Checksum ((כמו ספרת הביקורת של תעודת הזהות)), המוודא כי הפעולה או המידע תקין.

דוגמא פשוטה היא התיק הרפואי. כיום המידע נשמר הקופת החולים שלכם, או אם התאשפזתם, מידע על האישפוז נמצא בבית החולים. אם אתם מגיעים לבית חולים אחר או רופא פרטי, הרופאים חייבים להתבסס על המידע שאתם מוסרים העל פה, או שמופיע בהפניה. אפילו אם תרצו, לא תוכלו לאפשר לרופא המטפל גישה למידע המופיע בתיקים הרפואיים האחרים שלכם – היות ולא אתם אלו ששולטים במידע. כעט שוו בנפשכם כי אתם יכולים למסור לרופא כרטיס או התקן שיוכל להציג את התיק הרפואי שלכם ((או חלקו)), והוא יעדכנו וימסור לכם אותו חזרה על מנת שתוכלו להראות אותו במלואו לרופא המשפחה. המידע היחידי שישאר בבית החולים יהיה מן הסתם רשימת החיוב לצורך הנפקת חשבונית.

יש כאן מידה לא מבוטלת של פשטנות, אבל העיקרון תקף.

קטגוריות
דעה

מעבדות לחרות

אמר רבי סטיבן איש עבודה:

מה העבדות הזאת לכם לתכנה קלוקלת וחומרה זולה. חרות היא נוצצת.

אמר רבי סטיבן המרקד:

מה העבדות הזאת לכם ליקר ולנוצץ, חרות היא בזול.

אמר רבי ריכרד מאיגנציוס:

מה העבדות הזאת לכם?

אמר מרן יו"ר ד"ר יובל דרור דאדא:

לא עבדי הטכנולוגיה, עבדי היעילות אנחנו ((וכיוון שכפר ביעילות הוציא את עצמו מן הכלל)).

את פתח להם, שהרי לא הא בהא טליא. יעילות, טכנולוגיה, כסף ואידאולוגיה לא ירדו יחדיו כרוכים מהשמים. אמר אדוארד הפתן השחור על מנפטות הכותנה:

I am one of these people who are quite happy to wear cotton, but have no idea how it works

צא ולמד שחרות, היא חרות מבורות. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ואז תדע ממי אתה עתיד לקבל את החשבון.