קטגוריות
משולחן המנמ"ר משולחן היועץ

שווה ז….

למה גסות הרוח? בעיקר כאשר אני רוצה להפנות למאמר מצוין בכלכליסט.

הסיבה היא הנימוק שנתן לי בעל חברה למדיניות התמחור שלו, ומדוע הוא פיטר את המנכ"ל שלו.

אם אני מחייב כזונה, משלמים לי כמו לזונה ומתיחסים אלי כאל זונה.

אם אני מחייב כנערת ליווי, אני עושה את אותו דבר, רק משלמים לי יותר ונותנים לי מעט יותר כבוד.

בסופו של יום אני עושה את אותו דבר.

החברה, מהכרותי עמה, נותנת שרות ברמה גבוהה יותר ממרבית המתחרים שלה. עם זאת, המנכ"ל היה נואש למכור פרויקטים, עד כדי מתן הצעות במחירי עלות, או אף בהפסד. הפחד שלו מהפסד של פרויקטים למתחרים גרם לחברה להראות נואשת.

ישבתי משני צידי השולחן, כלקוח וכנותן שרות. פחד וחוסר בטחון של צד אחר, בעיקר מצד נותן השרות, גורם לצד השני להריח דם. התוצאה היא רעה לשני הצדדים, היות ואז נגמר המשא ומתן. יש התמקחות או התנתקות.

בהתמקחות, רק הכסף משחק, והמשחק הוא "איך לדפוק את הצד השני". בהתנתקות, אין המשך, לפחות לאחד הצדדים.

קטגוריות
דעה

חוקי ומסריח

הגב' ואן דר גראף מתרעמת על החלטת אפל שלא לשווק עדיין את האיכספון בישראל. בין השאר היא מציינת את סוגיות החוקיות של יבוא אישי של המכשיר. החלטה זאת נובעת ככל הנראה ממניעים שיווקיים של אוידיגיטל וחברות הסלולר, ואינה קשורה כלל לחוק.

כמו במקרה הגדרות ה-Zone של מכשירי ה-DVD, זוהי מערכת שיווקית שאין בינה לבין חוק ולא כלום. חברות התוכן והטכנולוגיה ששות להציג את העקיפות של משתמשים או יצרנים שונים כפריצה, אך אין בכך מעשה עברייני יותר מחלפת הריפוד ברכב.

קטגוריות
משולחן היועץ

לצאת לעולם

אחרי כמעט 20 שנה כעצמאי, הפכתי לשכיר. זהו תהליך הפוך לתהליך העובר על לא מעט אחרים. ולעיתים אני נשאל על המעבר משכיר לעצמאי ((לעיתים לא, אבל אני מרגיש צורך להתייחס)).

לפני כחמש שנים מילאתי שאלון הבוחן את יכולתי להיות עצמאי. כמובן שנכשלתי בגדול…

היתרונות בעצמאות:

  •  תחומי עבודה מגוונים
  • יכולת התפתחות אישית ומקצועים רחבה
  • ניהול עצמי

חסרונות

  • ההוצאות מהכיס: כלים, שרותים, חופש
  • לקוחות מעיקים: "תעשה מחיר"
  • חוסר בטחון

כמה אבחנות:

  • בירוקרטיה ורשויות: זאת הקטנה בבעיות. דברו עם העצמאים שבסביבתכם וקחו את רואה החשבון הממולץ ביותר. ב-15 שנים האחרונות לא ראיתי את מע"מ, מס הכנסה או ביטוח לאומי מבפנים.
  • למדו לשמור על הכסף: לקוחות תמיד ישלמו כמה שיותר מאוחר. המדינה והספקים תמיד יקחו כמה שיותר מוקדם. אם קיבלתם תשלום נכבד על פרויקט, נצרו כמה שיותר ממנו בצד.
  • למדו להוציא כסף: כלים ושרותים שקיבלתם בעבר ממקום העבודה הם על אחריותכם היום. בחנו היטב שרותים כמו הטלפון הסלולרי, האינטרנט והרכב שלכם. לאף לקוח לא אכפת למה לא הגעתם בזמן, לא עניתם לדואר או לא חזרתם לטלפון.
  • למדו לנהל משא ומתן: תמחרו את שעות העבודה שלכם ואת הפרויקטים שלכם בצורה ראלית. על תעבדו על מנת לעבוד, עבדו על מנת להרוויח. וותרו על עבודות לא רווחיות.
  • פרסמו את עצמכם: ארגונים לקידום עסקים קטנים, ארועי ספקים הקשורים לעבודתם, כרטיסי ביקור ואתר אינטרנט.
  • בקשו עזרה: חברים, הרשות לעסקים קטנים ואתר משרד האוצר ומשרד התעשיה.
  • דאגו לעתיד: קרן השתלמות, פנסיה ותגמולים – באחריותכם
קטגוריות
משולחן המנמ"ר

משולש ברמודה

בין שיווק, שרות ושימור לקוחות, אני מרגיש במשולש ברמודה. מקום הזוי.

בעקבות החוויה העגומה עם הטכנאי, פניתי ליצרן וביקשתי רשימה של נותני שרות חלופיים. סמנכ"ל השיווק של של החברה התקשר לברר מדוע אני רוצה להחליף את חברת השרות. תגובתו:

  1. הטכנאי הוא הטוב ביותר שהחברה מכירה, הן מהבחינה האישית והן מהבחינה המקצועית ((שזה עגום מאוד…))
  2. הוא אינו רוצה לתת לי רשימה של אנשי קשר חלופיים, היות ויתכן כי יש לנו עניינים כספיים לא סגורים עם הטכנאי ((לא הבנתי למה זה עניינו))

אם למישהו המלצה על מערכת בקרת כניסה, אני מחפש מערכת חדשה, או לחילופין, נותן שרות אינטיליגנטי למערכות eiris ו-VisAccess

קטגוריות
דעה

סיכום שנה?

התחושה המרכזית שלי בשנה זאת היא של ירידת רמת השרות וירידה ברמת האמון.

  • אקטקום מכרו אותי (ועוד רבים) לבזק בינלאומי.  מעתה, אני מקפיד לא להזכיר לינוקס בשיחה עם שרות הלקוחות או התמיכה הטכנית.
  • איחודי האינטרנט (כמו זה של ברק ונטוויזיו) גרמו לעליה מרשימה בכמות התקלות אצל לקוחותי, ובמקביל הורידה את זמני התגובה.
  • לא ראיתי חשבון טלפון מפורט מהיום בו החליטה בזק להוציא את החיובים למיקור חוץ.
  • Vista, כל מילה מיותרת.

יש עוד דוגמאות, אך המגמה הייתה ברורה. שרות ללקוח Out.

מה In? שימור לקוחות. כל נותן שרות שעזבתי הסתער עלי עם סוללה של בקשות להזדמנות נוספת, תחינות, איומים ובקשת הסברים. החלק האחרון הוא המעיק ביותר. ההסבר: "אם הייתם משקיעים בשרות את מה שאתם משקיעים בשימור, השיחה הזאת הייתה מיותרת", הוא פשוט מחוץ לתפיסת העולם של סוכני שימור הלקוחות.

כאשר הלקוח הוא עם רגל אחת (או שתים), מחוץ לדלת, שימור לקוחות הוא יקר, ולעיתים קרובות מיותר. שימור לקוחות הוא כמו קופסת שימורים, ברגע שהיא נפתחה, זמן החיים של התכולה הוא מוגבל.

אבל אסיים בנימה אופטימית.

חברת אייס עשתה משהו. במספר הפעמים האחרונות שהייתי שם (סניף יהוד), השרות היה אדיב, עקבי ומקצועי. הדבר שהרשים במיוחר הייתה העובדה כי כאשר שאלתי עובד על תחום או מחלקה שלא התחום הפעילות שלו, הוא או היא ליוו אותי עד לעובד שהשאלה הייתה בתחום הפעילות שלו או שלה. המשמעות היא כי העובדית תודרכו, הכירו את מבנה החנות ותפקידי העובדים האחרים וראו זאת כאחריותם לדאוג ללקוח, גם כאשר לא הם (כנציגי מכירות) או המחלקה שלהם הם המרוויחים המיידים מכך.

שרות טוב שומר על טריות. לידיעת שימור הלקוחות.