כאשר התלוננתי על עודף הפרסומות, לא התיחסתי לחוסמי הפרסומות. זאת היות וראיתי בזאת עיקר בעיה תפיסתית של בעלי האתרים, ובעיה טכנית בארגונים.
יש מי שרואה זאת בהקשרים רחב יותר. ניקולס קאר התקין את אד-בלוק, והסיר אותו. אנדרו בראון לא יכול בלעדיו. שניהם מסכימים כי הפרסומות הם סם החיים של התוכן החופשי של האינטרנט, למרות שאינם נוקטים בגישה הקיצונית של מארק אוונס. ניקולס קאר חש אי נוחות משימוש בכלי בעוד הוא עצמו משתמש בפרסומות. אנדרו בראון מתשמש בחוסמי הפרסומות בצורה סלקטיבית.
אני התקנתי והסרתי חוסמי פרסומות למיניהם. אלו פתרונות בעייתיים מבחינה טכנית. באתרים הכתובים מבחינה טכנית, הם אינם מהווים בעיה. דא-עקא, שדווקא אותם אתרים מקפידים יותר על ניהול פרסומות מתון ולא תוקפני. באתרים העמוסים, חסימת הפרסומות גורמת להפרעות באתר. זאת ועוד, תוספים לדפדפן עלולים להיות בעיתיים בעצמם.
כמו בסוגיות רבות בתחום מערכות המידע, הפתרון לא יבוא מהטכנולוגיה, אלא מהמשתמשים.