קטגוריות
דעה

שמה של רוזה

שר התחבורה רוצה לשנות את צורת התעתיק לערבית ואנגלית בשלטי הדרכים בישראל. לכאורה, צעד מיותר, שהרי התעתיק הרשמי כבר קיים, בהתאם לחוק פקודת התעבורה (מס' 73) סעיף 70(1). לכאורה סוגיה טכנית עם אנקדוטות משעשעות. ולפעמים מלווה בטיעונים אבסורדים.

שמות מקומות עוברים גילגולים, רובם נובעים מהשלטון באותו זמן, הדוגמא החביבה עלי:

  • עמק יהושפט (שם מקורי)
  • (שלטון הצלבנים) Vally of Johoshaphat
  • ואדי ג'וז (שלטון העותמנים)
  • נחל אגוז (ישראל)

גם תרגומים מתקופות קרובות יותר מביאים לשמות משעשעים. כך גבעת שפירא בירושלים נקראת הגבעה הצרפתית, כנראה על שמו של ג'ון פרנץ1, ובערבית التل الفرنسية.
איננו היחידים מבין המדינות או האזורים הרב לשוניים: קנדה, שוויץ, קטלוניה וסקוטלנד. בכל מקום השילוט הרב לשוני נושא מטען פוליטי והסטורי כבד. שילוט הדרכים הוא סממן בולט ומהותי של השלטון. אין לי תשובה ברורה האם צריך לכתוב בשלט דרכים  Petah Tikqwa, Petakh Tikvah או שמה Melabes2. האם צריך לכתוב רק את השם ואז תעתיק פונטי לאותיות לטיניות וערביות?
טכנית ניתן היה לכתוב גם את התעתיק וגם את השם: (Yam Kineret (Sea of Galilee3. מן הסתם זה לא היה סותם את הגולל על הדעות לכאן או לכאן, אבל אולי זה היה נותן פרנסה לכותבי השלטים. וגם זה משהו בעידן הכלכלי הנוכחי.
אגב אורחא: אם אני גר בדרך המלך, האם עלי לבקש מקרובי בארגנטינה לשלוח דואר ל-El Camino Real?

  1. גנרל מהצבא הבריטי בזמן כיבוש ירושלים מידי האמפריה האוטומנית []
  2. שימו לב להתחמקות האלגנטית מסוגית ירושלים []
  3. עוד התחמקות… []

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.