קטגוריה: משולחן המנמ"ר

למה גסות הרוח? בעיקר כאשר אני רוצה להפנות למאמר מצוין בכלכליסט.

הסיבה היא הנימוק שנתן לי בעל חברה למדיניות התמחור שלו, ומדוע הוא פיטר את המנכ"ל שלו.

אם אני מחייב כזונה, משלמים לי כמו לזונה ומתיחסים אלי כאל זונה.

אם אני מחייב כנערת ליווי, אני עושה את אותו דבר, רק משלמים לי יותר ונותנים לי מעט יותר כבוד.

בסופו של יום אני עושה את אותו דבר.

החברה, מהכרותי עמה, נותנת שרות ברמה גבוהה יותר ממרבית המתחרים שלה. עם זאת, המנכ"ל היה נואש למכור פרויקטים, עד כדי מתן הצעות במחירי עלות, או אף בהפסד. הפחד שלו מהפסד של פרויקטים למתחרים גרם לחברה להראות נואשת.

ישבתי משני צידי השולחן, כלקוח וכנותן שרות. פחד וחוסר בטחון של צד אחר, בעיקר מצד נותן השרות, גורם לצד השני להריח דם. התוצאה היא רעה לשני הצדדים, היות ואז נגמר המשא ומתן. יש התמקחות או התנתקות.

בהתמקחות, רק הכסף משחק, והמשחק הוא "איך לדפוק את הצד השני". בהתנתקות, אין המשך, לפחות לאחד הצדדים.

לטובת אלו שלא שמו לב, יש משבר כלכלי בעולם. טוש-זה נראה כמו עמוד מודעות האבל. גם עלינו נחת הגרזן. יותר מ-20% מהחברה, בארץ ובחו"ל, פוטרו.

ממני נחסך הצורך להחליט מי ילך ומי ישאר. שני אנשי צוות עזבו מספר ימים לפני ההודעה. כמובן שלא נקבל מחליפים. דווקא המפוטרים נראו רגועים יותר. אולי אחיזת פנים, אולי גאווה של אלו המשליכים עצמם על התייל לטובת חבריהם שבשוחות.

וקול קטן תוהה האם הצורך בפיטורים הוא תוצר של "המצב", או שמה מנהלי החברה ניצלו את "המצב" ליעול החברה.

מתי תחום הופך להיות נחלת מחלקת IT?

התשובה ההולכת ומתבררת, כאשר לאף אחד אחר אין מושג מה לעשות בנדון – ועל אחת כמה וכמה כאשר יש כבל חשמלי בענין.

בקרת הכניסה לאתר הפכה להיות סוגית IT, כאשר הסתבר כי יש מחשב מעורב בענין. מכאן, שדלת הכניסה היא בתחום אחריות IT. מכאן שברור מדוע קיבלנו פרצופים חמוצים כאשר הסתבר כי מחלקת IT איננה מחזיקה דבק נגרים, סילקון, מקדחות ודיבלים על מנת לתקן את ציר הדלת שהתעקם.

כאשר הגיע ספק מטפי כיבוי האש, הוא נשלח ישירות למחלקת IT. היות ולחדר השרתים יש מערכת כיבוי אש אוטומטית מבוססת הלון, סביר להניח כי אנשי ה-IT הם גם אלו המבינים במטפי אבקה, גז או ספרינקלרים.

על שום כך גם נגררתי לישיבות אין קץ עם אנשי המחירות של ספקי הטלפוניה הסלולרית, למרות שהוחלט כי ברמה הארגונית לא יהיה שימוש בטלפונים לצורך גישה למידע ארגוני.

למרבית השמחה, אנו עדיין לא נדרשים להתקנת שולחנות (שהרי מחשבים מונחים עליהם…), אבל אולי פתחתי פה לשטן….