הבוס התקשר. האם הפצנו את תיקון האבטחה האחרון של מיקרוסופט. לא.
למה לא?
יש לנו תכנה שפותחה על ידי צוות פנימי. בכדי לעבוד:
מי צריך וירוסים ורוגלות מבחוץ כשיש מפתחים מבית.
בעוד אני לועג לאחרים, באה הקרמה ומידפקת על דלתי.
הגיע המועד להחלפת השרת הביתי, ואני אץ רץ להתקין את מערכת ההפעלה ((Debian Linux, למי שמתעניין)). נגמר התהליך ((כ-20 דקות)), המחשב מאתחל, ומודיע "מערכת הפעלה: יוק, אין, נאדא. נא לתת דיסק איתחול".
אני מעלה את המערכת עם דיסקי איתחול שונים ((Live CD של Ubuntu, ואחר של Knoppix)). הדיסק הקשיח שם, וכן גם המחיצות. התקנה חוזרת, יוק חוזר.
זמן ל-Google. שמא לוח האם? אולי בקר הדיסקים? Chipset? אני מוצא מספר הפניות מעניינות, אך רובן ישנות.
אני מנסה התקנת תרנגולת ((לחיצה אל Enter בתגובה על כל שאלה, לקבלת ברירות המחדל)). המחשב עולה בשימחה. WTF? התקנה מחודשת, לפי הברירות שלי, יריקה בעין. שעתיים מאוחר יותר צונח האסימון. שכחתי לסמן איזו מחיצה בדיסק הוא המחיצה לאתחול ((Boot Partition)).
Doh!
לאחר שכתבתי על הרעה החולה של ה-Sent Items, נתקלתי במוסד ציבורי שבו למנהל המערכת הייתה שיטה פשוטה. לקראת סוף היום, ולעיתים במהלך היום, הוא היה מציץ בתורי הדואר היוצא, וכל דואר שנראה לו כי איננו קשור לתפקוד הארגון, הוא היה מוחק.
לא, המשתמשים לא היו מקבלים הודעת שגיאה או התרעה.
ביליתי זמן רב לאחרונה עם תוכנות אנטי וירוס לסביבות אירגוניות. תוכנות אלו אמורות להקל את חייו של מנהל המערכת בביצוע התקנות של התוכנה וניהול העידכונים.
על מנת להקל על חייו (וארנקו) של מנהל הכספים, הן מגיעות בחבילות (Suites) הכוללות מכול טוב: הגנה מוירוסים, רוגלות, ורושעות, חומות אש אישיות והגנות מהגנות שונות. החבילות בנויות ומתומחרות כך שכל כלכלן עם תואר שלישי והבנה מעמיקה בתחום המיחשוב ומערכות המידע יכול להבין לאחר מחקר של חודשים ספורים.
אתחיל ואומר, כי אין לדעתי הבדל מהותי בין תכנות אלו. כל ניפנוף בסטטיסטיקות ההגנה ויכולות זיהוי וירוסים שטרם נולדו נכון, במקרה הטוב, לאותו רגע בלבד. אין בכך לומר כי ניתן להיות שאנן. עדיף להיות ללא אנטי וירוס מאשר לחיות בשאננות עם מערכת לא מתוחזקת.
מה שמוציא אותי, ואת מנהלי הרשתות איתם אני עובד, מדעתם, היא העובדה כי מערכות אלו הופכות לסיוט תחזוקתי.
הדבר בולט בעיקר כאשר מנסים להחליף מערכת אנטי וירוס של אחת בשניה. היות ומערכות אלו פרנואידיות מעצם טבעם, כל ניסיון ממין זה מעורר בהן התנגדות חריפה וצעקנית. המגוחך, הוא שלעיתים מזומנות מדובד בהחלפת מערכות של אותו יצרן. דוגמאות:
שמחה לא פחות גדולה היא הנסיון להסיר תוכנת אנטי וירוס. Symantec ו-CA הן המובילות בתחום זה. שתיהן מותירות קבצי DLL ורשומות ב-Windows שנחוץ מנתח עם זכוכית מגדלת וגרזן ולסלקן.
בהנתן שתוכנות אלו קיימות בעיקר למערכת Windows ולסביבה העסקית, היה מצופה כי היצרנים יתאימו את עצמם. לא כך:
מערכות אנטי וירוס מנוהלות עולות 40-60$ לשנה לתחנה. אבל עלות התחזוקה לא נפסקת שם. הקפידו לבדוק את המערכת ואל תצפו להגנה בלעדית ממנה. ככל שהמערכת מציעה יותר אמצעי הגנה, כך כל שדרוג של מערכת ההפעלה או של ישומים עלולים להיות בעייתיים יותר.
ניקטו באמצעים הבאים:
האנטי וירוס איננו קו ההגנה הראשון שלכם. הוא קו ההגנה האחרון.
בשביל זה, בין השאר, קיים האל פסק (UPS – Uninterrupted power supply).
מערכות האל פסק הינן מצבר ולוחות בקרה שנועדו לספק מקור מתח חשמלי יציב. שימור המתח היציב הוא לא רק במקרה של הפסקת חשמל, אלא גם במקרים של קפיצות מתח (Spikes) או נפילות מתח (brown outs). שימור המתח נועד לאפשר המשך עבודה (להפרעות קלות וקצרות) או להפסקת העבודה ללא אובדן מידע על ידי כיבוי יזום של המערכת.
מרבית מערכות המחשב הנמכרות היום אמינות מספיק כדי לא להפגע פיזית מהפסקת חשמל. נזק פיזי נגרם על פי רב מקפיצת המתח הנגרמת מחזרת המתח. גם מרבית מערכות ההפעלה עמידות בכיבוי אלים של המחשב. הנזק האמיתי נגרם מאובדן המידע שלא נשמר לדיסק בזמן כיבוי לא יזום של המחשב.