הייתי מצפה, שעכשיו שאני מובטל, זמן הסוללה של הסלולרי יהיה ארוך יותר, ולא כך.
האם זה החופש הגדול, התחממות כדור הארץ או סתם מנחוס?
קטגוריות
תגית: קיטורים
קטגוריות
בנגב יבחן החשמל בישראל
עזבנו בית ורצינו קריאת מונה חשמל. דא עקא שהמונה בארון נעול עם חלון ((לצפיה במונה ללא סיכון שזה יסתער עליך וינשך אותך)), והחלון שרוט ומזוהם.
התקשרנו לחברת החשמל וזכינו למענה קולי שהודיע : " לאזור חיוג 02, לחץ 1, לאזור חיוג 03, לחץ 2…." לאחר שעברנו אתגר אינטלקטואלי זה, ניסתה המערכת להעביר אותנו למוקד השרות של פתח תקווה. כאן הגיעה המערכת לקצה יכולתה הטכנולוגית, והחזירה אותנו לראשית התפריט. לאחר כשעה של מלחמת לחיצות הגענו למוקד השרות של פתח תקוה, שם סרבה מוקדנית חמוצת קול להאמין כי לא ניתן לקרוא את המונה. לאחר תחנונים רבים הסכימה לשלוח מאן דהו לבחון את הנושא.
לאחר מספר ימים שבנו והתקשרנו לבחון את המצב. הפלא ופלא, המערכת זיהתה את מספר הטלפון ושאלה באדיבות דיגיטלית אם האם מספר החוזה הוא כזה וכזה. היות והמספר היה של החוזה בדירה החדשה השבתי בשלילה, והתבקשתי להקיש את מספר החוזה. מיד נחפזה המערכת וניתבה אותי למוקדנית חביבה ואדיבה שהקשיבה לסיפור בהבנה והזדהות עמוקים.
אבל, כאשר תהיתי לגבי מועד הגעתו של אותו מאן דהו ((הידוע במקומותנו גם בשם "הג'ינג'י עם המפתח")), התנצלה המוקדנית מקרב לב כי לא תוכל לעזור, היות והיא נמצאית במוקד באר שבע, והישועה רק במוקד פתח תקווה. על מנת לסייע בידי היא ביקשה להעביר אותי למוקד האמור. העברת השיחה הובילה אותי חזרה למבוך ניתוב השיחות….
אני עדיין במרדף אחר חברת החשמל. ובכל פעם שאני מניח למערכת לנתב את השיחה, אני מגיע למוקדניות החביבות של באר שבע. כאשר אני מנתב את המערכת לפתח תקווה, או כאשר אני מניח לבאר שבעיות החביבות לנתב אותי לשם, אני ממתין עד בוש או זוכה לתשובות חמוצות ולא ענייניות.
אין לי אלא להסיק כי שמעון פרס ((בימיו כשר לפיתוח אזורי הספר)), פעל רבות לקיום משנתו של בן גוריון…
קטגוריות
מעבר דירה: האידיוט
עבדכם הנאמן….
היות ואני חסר עבודה כרגע, אני עוסק בכל מיני תיקונים ושיפצורים בבית. אחד מהם דרש השחלת כבל חשמל מאחורי התנור ((החדש)). שניה של חוסר תשמות לב, והתנור ((החדש)) צנח לרצפה ודלתו ((החדשה)) התנפצה לאלפי רסיסי זכוכית ((חדשים)).
זוגתי שתחיה אינה מרוצה.
קטגוריות
מעבר דירה: המכוער
נו, אי אפשר בלי זה.
מובילי הדירה, חברת אירית הובלות, הביאו את השרות הרע לרמות מרשימות במיוחד:
- איחור של שעה, ללא התנצלות או מבוכה.
- חוסר באמצעי אריזה (ניילון, ארגזים, נייר הדבקה או סכינים)
- חוסר כבוד לרכוש:
- שימוש בנייד דבק ישירות על ספרים ורהיטים
- ניסיון נואל לפרק שולחן שלא היה צריך לפרק, שכמעט הסתיים בשבירתו.
- התעלמות שצורך לפרק שולחן אחר, דבר שכמעט הסתיים בהתפרקותו ובמזל לא שבר את רגלו של אחד המובילים.
- הובלה רשלנית של מכונת כביסה שכמעט הסתיימה בשבירת פתח ההעמסה שלה.
- העמסת פרטים ללא התחשבות במשקל או גודל (דבר שהוביל להתמוטטות ערמת ארגזים)
- בטלנות וחוסר סבלנות:
- התעלמות מרכוש שהיה במגרות או ארונות
- הפסקות ממושכות שהאריכו את יום העבודה (ותלונות על התמשכות העבודה)
- חוסר כבוד – לעצמם וללקוח
- מריבות בלתי פוסקות בינם לבין עצמם מי עובד יותר או פחות
- חוסר חלוקת עבודה שהביא להפסקות נוספות
- ניסיון נואל לטעון במהלך העבודה כי היקפה גדול מהמתוכנן וכי עלינו לשלם יותר ((לאחר שאני סרבתי, עשה ראש הצוות את טעות חייו ופנה לזוגתי שתחייה, מתוך מחשבה כי היא תהיה מטרה קלה יותר. Big mistake))
- היות והתשלום היה בחלקו על פי מספר הארגזים, נעשה שימוש בארגזים קטנים, ונארזו חפצים שלא הייתה סיבה לארזם כלל.
- לאחר סיום ההובלה התגלו לא מעט פריטים שהושארו בדירה ונאלצתי לערוך מספר סבבים להשלמות
- להוסיף חטא על פשע, ניסה ראש הצוות לגרום לי לשלם טיפ נוסף לצוות. כאשר הודעתי לו כי אין סיכוי, נשא נאום על איכות העבודה והשרות….
טעינו כי בחרנו מוביל בגלל העלות הנמוכה. כשרות לקוראים – שימרו מרחק מאירית הובלות.
המזל היחידי הוא בהתעקשותה של זוגתי כי נבצע חלק מהאריזה בעצמנו, וכי היא תוביל את הבגדים שלנו בעצמה לפני הופעת המובילים.
קטגוריות
דואר וארכיון
אחת המטלות המתישות של יחידת מערכות המידע היא רדיפה אחר המשתמשים שתאי הדואר שלהם מתמלאים. על מנת להסיר ספק, אנשי IT אינם עושים זאת להנאתם האישים. אין לנו פטיש של תאי דואר קטנים ((יש לנו מספיק פטישים אחרים)), אז למה אנחנו נודניקים כאלה, כאשר יש שרתי דואר המחזקים למעלה מ-200,000 תאי דואר ((ואלו נתונים משנת 2003)). ובכן:
- הצרוף הבלתי קדוש של Outlook ו-Exchange. יותר דואר = פחות ביצועים.
- הזבל. לא SPAM, אלא המצגות המתוקות עם החתולים ונופי שקעה מקסימים.
- הכל, ועכשיו. המתשמש רוצה להגיע לכל דבר דואר מכל מקום.
- אולי יום אחד זה יהיה חשוב. כמו שקיות הסופר שבמזווה.
אלמלא הסיבה הראשונה, ניתן היה לטעון כי זוהי רק סוגיה של שטח אכסון. ודיסקים, כידוע, זולים ((ועל כך, בפוסט אחר)).
כל זה מצביע על שימוש קלוקל בדוא"ל ((ושימוש חפוז בחרוז)), ובעיקר בנטיה להשתמש בוא כמערכת לניהול קבצים וגרסאות:
דיצה כותבת קובץ ושולחת לגילה ורינה. גילה עורכת את הקובץ ושולחת את התיקונים לדיצה ורינה, אבל גם לחדווה ולשמחה. שמחה מצרפת חוות דעת משפטית ושולחת לכולם, למעט לדיצה שבנתיים שלחה עותק מהתיקונים של גילה לצהלה, שהגיה אותן ושלחה לכולן.
כעת ילדים, מי ידע לומר מה כמות העותקים במערכת הדואר, מה העותק העדכני ביותר ואצל מי הוא נמצא?
כאשר משתמשים מתוסכלים שואלים אותי כיצר בכל זאת לשמור ארכיון, אני נמנע מההצעה בראשונה העולה בראשי ((Ctrl-A ואחר כך Shift-Delete)). היות ומרבית קהל היעד שלי משתמש ב-Outlook, הפתרון לכאורה הוא לשמור קבצי PST. דא עקא:
- קבצי PST אינם מתפקדים בצורה יעילה מעל נפחים של כ-2GB.
- לא ניתן לפתוח אותם משני מקומות.
- לא ניתן לגבות אותם בצורה יעילה.
- ניתן להשתמש בהם רק מתוך Outlook.
- ניהול קבצי PST ב-Outlook הוא מסורבל, גם למתמש עם הבנה טכנית.
- ניהול קבצי ה-PST תלוי במשתמש.
יתר על כל האמור לעיל, האם באמת אנו רוצים לשמור ארכיון דואר?
על מנת להיות יעיל ארכיון הדואר צריך להיות מיושם ברמת שרת הדואר, כל שכל דואר נכנס או יוצא מתויק בו. האם אנו באמת רוצים שכל דבר דואר נכנס ויוצא יתויק? אם כן, הרי שהפתרון פשוט, מערכת הדואר תמחק כל דואר שנקרא על ידי המשתמש תוך זמן נתון, ואם עולה צורך, ניתן לשלוף את הדואר מהארכיב. הפתרונות קיימים כתוכנה ((אפילו כתכנה חופשית)), כחומרה או כשרות.
פתרונות חלקיים אחרים ברמת המשתמש היא הקמת שרת דואר ארגוני נוסף, כגון Cyrus, שישמש בארכיון בלבד. מדוע לא להשתמש בשרת זה לצרכי הדואר האירגוני? אין סיבה שלא, למעט האובססיה של השימוש ב-Outlook ו-Exchange.
ישנן גם מערכות המעבירות את הדואר לשטח אחסון משני, ושומרות בשרת הדואר רק הפניה אליו. לכאורה פתרון אלגנטי, היות ומבחינה המתשמש אין שינוי בצורת העבודה, אך למעשה זהו פתרון מסוכן היות והוא יוצר תלות תפעולית של שרת הדואר במערכת חיצונית מחד, והוא ממסך את הבעיה ואינו פותר אותה.
הארכיון הטוב יותר הוא עדיין אחת משתי התמצונות המצורפות…