קטגוריות
דעה

15 אגורות של תהילה

סיפור ששמעתי מחבר

שכירה שמאסה בשכרה הנמוך, מעסיקה הנמוך ואולי גם בדימוי עצמי נמוך החליטה לבחון קריירה חלופית ביבוא. היא מצאה מוצר צריכה אותו ניתן ליבא לישראל בעלות נמוכה ב-15 אגורות מזה של אותו מוצר צריכה הזמין בארץ ((מדובר במחיר הסיטונאי, כמובן)). היא החליטה לייבא את אותו מוצר צריכה, וכיום היא מרוויחה פי x ((לא זוכר את המספר המדוייק)), עובדת y שעות פחות, ושמחה בחלקה.

פער המחיר של אותו מוצר צריכה נובע, כמובן, מעלויות היצור הזולות יותר של המוצר בארץ המקור שלו, בין השאר מחוקי שכר מינימום ותעסוקת נוער גמישים יותר מבמקומתנו.

על פניו, סיפור נאה של יזמות. לא רק שיפרה נשואת הסיפור את מצבה, אלא מן הסתם גם יצרה פרנסה למספר אנשים נוספים (עמילי מכס, מובילים וכיו"ב), והורידה את עלותו של מוצר צריכה, שגם אם לא הגיעה ליצרן הסופי, העלה את הרווחים של המשתמשים בו מול הצרכן, ללא פגיעה כלכלית בצרכן.

עם זאת, מנקרת בראשי המחשבה, מה עם אותם אלו שיצרו ומיצרים את אותו מוצר צריכה בארץ?

קטגוריות
כללי

ארבעים (אחוז) השודדים?

לאחרונה חיפשתי מערכות איכסון לרשת (NAS). מרבית המוצרים שמצאתי למעניינים לא היו בנמצא בארץ, נמכרו בפערי מחירים של 30% ויותר, או לא היו זמינים במודלים העדכניים שלהם. ככל ישראלי אני מוטה מחיר, וגם חסיד של החדש והנוצץ. ואז נפתח סומסום, ולא הרחוב.

אתר מרתק הוא עלי באבא. זהו אתר מסחר המיועד לעסקים ((מה שנקרא B2B)). אם הפער בין המחירים שאנו משלמים על טכנולוגיה בארץ למחירים בארה"ב, למשל, מרגיז אותנו, הפער בין מחירי ה-FOB למחיר שאנו משלמים הוא דרמטי.

לפני שאנו מתלהמים ומתלהבים, יש לזכור שמדובר במחירי שער המפעל (לא כולל משלוח, ביטוח, מיסים וכיו"ב), ועל פי רב מדובר במחירי כמויות (תחשבו על מכולות, לא על קופסאות). עם זאת הפער בין העלות לצרכן בארץ לבין זו שבארה"ב ((ובמידה מסויימת באירופה)) גבוהה, אפילו אם נניח כי על היבואן לקיים מחזור גבוה ובלתי פוסק של ציוד על מנת לשמור על תמחור סביר ועדכניות. למזלם של היבואנים, עלויות המשלוח הישיר של פריט בודד ללקוח הסופי עדיין גבוהות והבירוקרטיה של המכס יכולה לשגע יוגי. בנוסף, טיפול ב-RMA מול משווקים בחו"ל הוא לא טרוויאלי.

מהי, איפוא, צרכנות נבונה במקרה של פערי מחירים דרמטיים?

  • אם פער המחיר ליחידה בחו"ל מצדיק זאת (בחישוב של עלויות משלוח, מע"מ, מכס), ואם ניתן לקבל שרות (או שהפריט בעלות נמוכה מספיק שאובדן השרות אינו מהווה סיכון), אזי קניה ישירה מול ספק בחו"ל היא אופציה סבירה.
  • אם פער המחירים נמוך, או שרות מקומי הוא מהותי, תמיד נשארת לנו זכות המיקוח והויכוח.

בהנתן הגודל של מדינת ישראל, והמצב הגיאופולטי של האזור, אינני מאמין כי נגיע אי פעם לעלות לצרכן של ארה"ב, או למבחר שיש לו. עם זאת תמיד יש לבחון כל מוצר המוצע לנו בארץ מול המבחר הקיים בחו"ל.

קטגוריות
כללי

מה נשמק?

המק הוא פלטפורמה נחמדה לעבודה. יש לי שניים, G5 שולחני ((וכיוון שאני איש משונה, מחוברת אליו מקלדת מסוג M)) ו-MacBook Pro. הכל באשמת בוס קודם שכפה אותם עלי הר כגיגית. עם הזמן התרגלתי.
אני לא חסיד של אפל כחברה ((גם לא של מיקרוסופט או גוגל, לענין זה)). כמו מתחרותיה, אפל כמעט לגמרי להיות חברת טכנולוגיה, ועברה להיות חברת מותג. אני עוקב אחרי סטיב המזויף, היות והוא נראה לי מקור מידע אמין יותר מאפל.
האם הייתי רוכש היום מחשב מק לשימוש בישראל? ככל הנראה לא.
זה התחיל כאן. אם המחשב הוא כלי עבודה, באו אוי דיגיטל וניטרלו את האפקטיביות של המק ככלי עבודה עסקי.
המחיר בישראל הוא חסם מהותי. קניה בחו"ל, אפשרית, אך בהנתן כי המחיר עדיין אינו טרוויאלי, זה איננו פריט שניתן לוותר עליו לשלושה שבועות אם התקלקל.
המק עדיין אינו כלי עבודה מספיק טוב לוותר על סכומי הכסף או השרות.

קטגוריות
דעה

עתיד כלכלי מזהיר

מתוך גלובס:
memory
מתוך דה מרקר:
themarker-history
כל זה לא חדש, מסתבר. עודד, מ-BuySideMetrics, מביא ציטוט משנת 1968 על כלכלנים חדשים וצעירים.
אין חדש תחת השמש? אולי רק ויקיפדיה.

קטגוריות
משולחן המובטל

העבודה היא חיינו

דבר אחד מוביל לדבר שני. אז מה עם האנשים שבאמת עובדים?