תגית: ניהול ידע

language
news

מקצוע בלי עתיד

Encyclopedie_frontispice_section_256pxבשנת 1992 עזבתי את האוניברסיטה. אין עתיד בהסטוריה, אמרתי לחברי. מסתבר שכיוונתי לדעת חכמים. חכמים בלילה, כמובן.
מייחסים לג'ורג' סנטיאנה את הביטוי "מי שלא לומד מההסטוריה נידון לחזור עליה". במקור, הביטוי הוא "מי שלא זוכר את ההסטוריה נידון לחזור עליה". ויקיפדיה היא כלי, לא היחיד, ה-OED והאנציקלופדיה בריטניקה, הם שתי דוגמאות. והן היו קיימות שנות דור לפני הויקיפדיה.
האנציקלופדיה נוצרה לראשונה בשנות החמישים של המאה השמונה עשרה. היחסים בין העורכים והמתרגמים היו אנרגטיים בערך ברמה של אלו בויקיפדיה. דא עקא, שהעדר וירטואלית אילץ את המשתתפים להכות אחד את השני פיזית…
האנציקלופדיה היא אחת מאבני הדרך למה שאנו קוראים עידן התבונה.
300px-ENC_SYSTEME_FIGURE.jpegויקיפדיה נהנית מיחסי ציבור טובים, וחשוב לא פחות, מ-SEO מצויין. עד כדי כך טוב, שאני היום נוטה לבדוק החל מהתוצאה השלישית או הרביעית, היות והראשונות הן אלו של ויקיפדיה. אני גם משתמש בויקיפדיה, אך היום הצעד הראשון שלי הוא לגלול לסוף העמוד ולבחון את המקורות וההפניות. אם אני צריך ציטוט, אני אשתמש באחד מאותם מקורות ולא בויקיפדיה.
כן חשוב כמה פילים היו לחניבעל. חשוב גם לדעת כמה היו לו בתחילת המסע, כמה בסופו, והאם עצם השימוש בהם היה רלוונטי לתוצאות של קרבותיו. חשוב לא פחות מה מקור המידע לכך, ומה האמינות של אותו מקור.
ויקיפדיה היא התגלגלות של רעיון האנציקלופדיסטי המקורי, חשוב אולי באותו מידה, אך סובל מאותן בעיות של אבותיו ואולי אף יותר.
לשם השעשוע חפשו את האנציקלופדיה העברית כאן או כאן.

help

ושמחת בtagך

הפרסום של חנית מעסיק אותי זמן רב. אני אוהב תגיות, אני טאגומניאק וטאגוהוליק. אני עדיין מצפה למערכת קבצים מבוססת תגים, ואני עדיין מחפש מערכת לניהול תגיות גלובליות.

נושא נוסף הוא כיצד להתמודד עם מידע שכבר קיים. וזו סוגיה רב שכבתית:

  1. כיצד להתמודד עם כמות המידע הדורש תיוג. יתכן כי חלקו או כולו כבר מקוטלג בצורה אחרת. האם ניתן להמיר את הקיטלוג הקודם למערך של תגיות? האם ישנה התאמה בין צורת הקיטלוג הישנה לתגיות? האם היא מתנגשת עם השימוש בתגיות או מעצימה אותה?
  2. כיצד להתמודד עם שינוי? לאורך הזמן נוספות תגיות ויש לקטלג מחדש פרטי מידע ישנים – לפצל או לאחד תגיות, למחוק או להוסיף.
  3. מתי יש לפריט מידע יותר מדי תגיות, מתי פחות מדי? האם התגיות באמת יובילו לפריט המידע הרלוונטי?
  4. האם ענני התגיות משרתים את הניהול התקין של התגיות או שמה הם דוחקים פרטי מידע ישנים יותר לטובת אלו להם תגיות עדכניות יותר?

נכון להיום, ממשק ניהול התגיות של טעים.לי הוא זה הנוח לי ביותר לניווט, אך הוא סגור בתוך עצמו ונמצא בענן. טכנורטי נועד להתמודד עם סוגיה זו על ידי יצירת ניהול משותף של תגיות, אך עדיין לא מצאתי דרך נוחה לממש אותו.

בחלומי אני מנהל ענן תגיות אחד, הכולל תגיות פרטיות ותגיות משותפות, תגיות ב-WordPress, Drupal, Google Apps ומערכת הקבצים שלי.

about

ת"ת: לתייק זה תיק

כנס ניהול הידע והמסמכים שנערך לאחרונה ניסה להתמודד עם האבחנה בין ניהול מסמכים לניהול ידע. יגאל חמיש הנחה ביד רמה – אחד הכנסים הבודדים בהם הייתי ואף דובר לא חרג מלוחות הזמנים שלו1.

המגמות הבולטות בכנס:

  • מוצרים קנייניים עדיין שולטים, כאשר MOSS מבית מיקרוסופט היה הבסיס למרבית המוצרים, כאשר השיקול המרכזי של הבחירה בו היא ההתממשקות למוצרי Microsoft Office.
  • ישנה חדירה של מוצרי קוד פתוח – הדוגמאות היות מבוססות על MediaWiki.
  • מרבית הארגונים עדיין פונים לחברות טכנולוגיה למציאת פתרונות לניהול ידע, ולא ליועצים מהתחום. אני מניח כי מגמה זו נובעת מחוסר אבחנה בין ניהול ידע לניהול מידע – ובעיקר ניהול קבצים רשומות ותהליכים.
  • המשבר הכלכלי החזיר את ה-ROI לחזית.

הדבר הבולט לעיני (לי לפחות), היה כי המפתרונות מבוססי מיקרוסופט היו בפרויקטים שהובלו על ידי חברות טכנולוגיה, והפתרונות מבוססי קוד פתוח הונחו על ידי חברות יעוץ. ההיקף של הפרויקטים שהוצגו איננו מדגם מייצג, כמובן.

דברים אחרים שמצאתי למעניינים:

  • מנכל DB ישראל הציג את רמת הסיכון בהם נמצאים עסקים בישראל. החלוקה של רמת הסיכון תואמת את חלוקת העסקים בין עסקים גדולים לעסקים בינוניים וקטנים. אולי לא מפתיע, אבל עדיין מטריד, בנתן כי מרבית משקי הבית תלויים בעסקים קטנים ובינוניים.
  • מרבית הנוכחים בכנס היו מארגונים גדולים וחברות ממשלתיות. בעוד שברור כי לעסקים קטנים ובינוניים ישנה בעיה להשתתף בכנסים ממין זה, העדרם מצביע גם על העדר מודעות.
  • עוד תחום שחסר בקהל הוא חברות הזנק וקרנות הון סיכון. דווקא שני תחומים אלו יכולים לצאת עם רווח מניהול ידע.

היות וניהול ידע הוא ניסיון לחדור למחשבותיהם של אחרים, הנה הרצאה מעניינת על הפיזיולוגיה של המחשבה על מחשבות של אחרים:

  1. ניהול זמן הוא גם חשוב []
information

עץ הדעת

בעקבות מאמר של גל מור, החלטתי לבחון את Geni, אתר לבנית עצי משפחה1.

זה הפך להיות עבורי חקר מקרה מעניין במערכות מידע, רשתות חברתיות וניהול ידע. בעיקר בעקבות פרסומים של ג'י קרוס והרולד ג'רש. טענתם המרכזית היא כי רשתות חברתיות ושיתוף ידע אינן סוגיות טכנולוגיות. "מדוע" הם שואלים "אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט מה הטוב ביותר בשבילנו?"

לאחר שבעץ המשפחתי ישנו כבר כ-550 נפשות, מהן כ-40 חברים יש לי תשובה חלקית.

אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט היות:

  • איננו רוצים להחליט בעצמנו: קיבלתי מספר ביקורות על תכנות ובגים של Geni מבני משפחתי. אף לא אחד יזם פרויקט ממין זה בעבר2, הציע חלופות או השתמש בפורומים או במערכת הסיוע של ג'ני.
  • איננו רוצים רוצים לתמוך: בעיות או סוגיות של תפעול הופנו אלי.
  • איננו רוצים לעבוד בשביל אחרים: ביותר ממקרה אחד שלחו אלי מידע3 בכדי שאני אכניס אותו לאתר.
  • יש גבול ליכולות השיווק שלנו: כאשר אדם אינו מעוניין לשתף פעולה, כמה אנו מוכנים ללחוץ עליו על מנת שיוסיף את המידע הנחוץ לנו.

התשובה, במשפט אחד היא: מי שמקבל החלטה, הופך להיות מחלקת מערכת המידע.

אינני מצטער על ההשקעה ב-Geni. בדיעבד, יתכן כי אחד המתחרים היה מתאים יותר מבחינה פונקציונלית, אך לא הייתי זוכה למעקב אחר התפתחות הרשת והעץ. להבדיל מ-FaceBook או LinkedIn, תהליך היצירה הוא אישי יותר וממוקד יותר, בעקבות זאת הצפיה לשיתוף פעולה הוא גבוהה יותר, והאבחנות אליהן הגעתי חדות יותר.

מכאן שגם חזון תשתית מערכות מידע ב-10$, שמציג ניקולס קאר הוא עוד מוקדם. צודקים ג'י קרוס והרולד ג'רש: זו איננה סוגיה טכנולוגית,.

  1. אלו החפצים לבחון כלים אלו לעומק צריכים גם להביט ב- My Heritage או ancestry.com []
  2. למעט סבתי שהביוגרפיה הקצרה שלה הוותה את בסיס הידע לעץ המשפחה []
  3. בדואר אלקטרוני, דהיינו לא ממקורות מידע המנותקים מהרשת []
copyright

בין המקלדת לכסא

רבות דנים בפערים הטכנולוגיים. ומן המקובלות היא שהפערים הם בין המרכז העשיר לפריפריה העניה. באים זאב הולצמן וגיל שיף ומראים שאין זה בהכרח כך. רמת ההשקעה והניצול של מערכות מידע ממוחשבות, לדבריהם, היא מהנמוכות בעולם. אני רואה לך מספר סיבות:

  1. ראית מערכות המידע מזוית של משתמש ביתי.
  2. בחינה של עלות כמרכיב המרכזי, אם לא היחידי של מערכות המידע.
  3. חוסר נכונות לבחון את יעילות המערכות וציפיה לתמורה מיידית ללא השקעה.
  4. העדר השקעה בבחירת והדרכת כוח אדם.

עם זאת יש להביא בחשבון מספר משתנים נוספים. בישראל ישנו נפח גדול של עסקים קטנים, שבמונחים ארופאים ואמריקנים נקראים עסקי מיקרו. לעסקים אלו התיחסות אוהדת הן מצד הממשלות, והן מצד הספקים.

גם חברות הזנק, בתחום ההיי-טק סובלות מבעיתיות זאת. אני מאמין כי פתרון הבעיותיות זאת הוא בהשקעה של מנהלים, אך לא דווקא בכסף בצורה ישירה, אלא בתכנון, מחשבה ולימוד. אלו דורשים זמן ומאמץ, אך מביאים לתוצאות ממוקדות ויעילות יותר.

privacy