קטגוריות
משולחן היועץ אינטרנט

פני יאנוס של אתר אינטרנט

חנן כהן תמה מדוע על כמות התקשורת של אתר אינטרנט לשרותי צד ג' ואומר:

ברור לי הצורך וברורים לי השימושים של האתרים האלה. אבל יש לי תחושה לא טובה בקשר לזה.

יש פה שרשרת שלא בטוח שבסופה יש כסף אמיתי.

אך לא רק כסף במובן של תשלום עבור פרסומות (או לחילופין תמורת המידע הנאגר על הגולש), יש לא מעט מקרים בהם האתר מסתמך על שרותי צד ג' לתפעולו השוטף. דוגמה לכך היא הדיון באתר חווית המשתמש העוסק בזיהוי משתמש וניהול תגובות. או שרותים נוספים, כמו סטטיסטיקות. המאפיין של כולם היא העובדה שהאתר פונה לשרותים חיצוניים, על פי רב דרך תסריטי Javascript. התקנה של תוסף NoScript ו-AdBlock, תגלה לכם לא מעט על התעבורה שמיצר האתר אליו אתם גולשים ((באותה נשימה עלי להזהיר, שני התוספים הללו יכולים לשגע אתכם באתרי עתירי פרסומות ושרותי צד ג', הנפוצים במקומותנו)).

ממשקים אלו יכולים לתת לאתר ערכים מוספים רבים. קישור ל-Facebook הוא נוח ושימושי הן מבחינת זיהוי השתמשים והן להפצת התוכן. חלק ((גדול מדי לטעמי)) של האתרים מתמקדים בסדרה קטנה של מנגנונים מסוג זה – Facebook, כמובן, הוא הבולט שבהם. אחרים משתמשים במנגנונים נוספים שמהווים מתווכים. דוגמה לכך היא מנגנון תגובות כמו DiscUS, או קיצור וניהול כתובות כמו Bit.Ly.

ישנן מספר סוגיות במנגנונים אלו שיש להביא בחשבון לפני ובמהלך ישומם:

  • פרטיות הגולש: האם מדיניות הפרטיות של המנגנון תואמת את מדיניות הפרטיות של האתר. האם תתכן זליגה של מידע על הגולש ללא דעתו, ואולי אף ללא דעת מנהלי האתר.
  • אבטחת מידע: המנגנונים האמורים עלולים להתשתמש בקוד שאינו נובע ואינו מאוחסן באתר. לעיתים (בעיקר במקרה של פרסומות), הקוד האמור אולי אפילו איננו במקורו באותו שרות צד ג' אלא אצל מי מלקוחותיו.
  • שימור המידע: שרותי צד ג' יעדיפו כי תשתמשו בקוד שלהם באתר שלכם. כך התוכן יהיה בפועל בשרתים שלהם. במצב של כשל או התנתקות מהשרות, אותו תוכן יכול להעלם.
  • ממשק המשתמש: שימוש בקוד של שרותי צד ג' יכול לשבש את מבנה האתר או לחייב את האתר להתאים את את עצמו למבנה של אותו שרות צד ג'.
  • נפח תקשורת: אנו רואים מגמה גוברת של שימוש באינטרנט סלולרי. שרותי צד ג' העושים שימוש ב-JavaScript מטילים את עומס התקשורת על הגולש ולא על האתר. הדבר לא משפיע רק על ביצועי האתר, אלא גם על העלות לגולש.

בכל האמור לעיל אין לראות שלילה גורפת של שימוש בשרותי צד ג', אלא מספר אזהרות. כלי ניהול תוכן כמו WordPress או Drupal מכילים תוספים לטיפול בלא מעט מהסוגיות האמורות, כמו למשל סינכרון תגובות בין האתר לבין עמוד ב-Facebook או LinkedIn, ללא מעורבות של הדפדפן. שימוש בתוספים אלו שומר גם על היחודיות והזמינות של האתר במקרה שאותם שרותי צד ג' לא זמינים.

קטגוריות
ניהול

עץ הדעת

בעקבות מאמר של גל מור, החלטתי לבחון את Geni, אתר לבנית עצי משפחה ((אלו החפצים לבחון כלים אלו לעומק צריכים גם להביט ב- My Heritage או ancestry.com)).

זה הפך להיות עבורי חקר מקרה מעניין במערכות מידע, רשתות חברתיות וניהול ידע. בעיקר בעקבות פרסומים של ג'י קרוס והרולד ג'רש. טענתם המרכזית היא כי רשתות חברתיות ושיתוף ידע אינן סוגיות טכנולוגיות. "מדוע" הם שואלים "אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט מה הטוב ביותר בשבילנו?"

לאחר שבעץ המשפחתי ישנו כבר כ-550 נפשות, מהן כ-40 חברים יש לי תשובה חלקית.

אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט היות:

  • איננו רוצים להחליט בעצמנו: קיבלתי מספר ביקורות על תכנות ובגים של Geni מבני משפחתי. אף לא אחד יזם פרויקט ממין זה בעבר ((למעט סבתי שהביוגרפיה הקצרה שלה הוותה את בסיס הידע לעץ המשפחה)), הציע חלופות או השתמש בפורומים או במערכת הסיוע של ג'ני.
  • איננו רוצים רוצים לתמוך: בעיות או סוגיות של תפעול הופנו אלי.
  • איננו רוצים לעבוד בשביל אחרים: ביותר ממקרה אחד שלחו אלי מידע ((בדואר אלקטרוני, דהיינו לא ממקורות מידע המנותקים מהרשת)) בכדי שאני אכניס אותו לאתר.
  • יש גבול ליכולות השיווק שלנו: כאשר אדם אינו מעוניין לשתף פעולה, כמה אנו מוכנים ללחוץ עליו על מנת שיוסיף את המידע הנחוץ לנו.

התשובה, במשפט אחד היא: מי שמקבל החלטה, הופך להיות מחלקת מערכת המידע.

אינני מצטער על ההשקעה ב-Geni. בדיעבד, יתכן כי אחד המתחרים היה מתאים יותר מבחינה פונקציונלית, אך לא הייתי זוכה למעקב אחר התפתחות הרשת והעץ. להבדיל מ-FaceBook או LinkedIn, תהליך היצירה הוא אישי יותר וממוקד יותר, בעקבות זאת הצפיה לשיתוף פעולה הוא גבוהה יותר, והאבחנות אליהן הגעתי חדות יותר.

מכאן שגם חזון תשתית מערכות מידע ב-10$, שמציג ניקולס קאר הוא עוד מוקדם. צודקים ג'י קרוס והרולד ג'רש: זו איננה סוגיה טכנולוגית,.

קטגוריות
כללי

10 צעדים לטרוף סינכרוני

מתוך שלא לשמה בה לשמה. מזה זמן אני מתכוון לתעד את ניהול יומן הפגישות שלי וספר הטלפונים. מסתבר כי יש כאן 10 מרכיבים, בדיוק לפרוייקט כתיבה קבוצתית בנושא "עשרה" של חנית.

המטרה היא לאפשר לי גישה ליומן ולספר הכתובות מהמחשב האישי שלי, מהטלפון ומהאינטרנט ולא רציתי להיות תלוי במחשב האישי שלי כנקודת סינכרון.

  1. שועל האש מסנכרן את ספר הכתובות לפלאקסו ((יש להם כלי נוח לזיהוי רשומות כפולות ולשליחת עדכונים))
  2. פלאקסו מסנכרן את ספר הכתובות ויומן הפגישות מול החשבון שלי ב-Yahoo ((חשבון בעל ערך היסטורי בעיקר))
  3. פלאקסו מסנכרן את ספר הכתובות ויומן הפגישות מול החשבון שלי ב-Google
  4. פלאקסו מסנכרן את חשבון LinkedIn שלי
  5. שועל האש מסנכרן את ספר הכתובות ל-Scheduleworld,
  6. תוסף Lightning מסנכרן את יומן הפגישות ל-Scheduleworld
  7. Scheduleworld מסנכן את יומן הפגישות לחשבון הפרטי שלי ב-Google
  8. החשבון הפרטי של ב-Google מסתנכרן מול החשבון ב-Google Apps ((יש בעית API מול חשבונות ב-Google Apps))
  9. טלפון נוקיה E61 מסנכרן את ספר הכתובות ויומן הפגישות מול Scheduleworld
  10. את ספר הכתובות והיומן אני שומר גם כקובץ LDIF ו-iCAL

אם זה נראה לכם מטורלל, אני נאלץ להסכים. מי שאחראי לטרוף הזה הוא ניקולס קאר שטען כי ניתן לקבל תשתית IT ב-10$. הוא לא הביא בחשבון את עלות התרופות והפסיכולוגים.

ישנם גם פתרונות חלופיים (או משלימים):

  1. GCalSync לא יציב מספיק לטעמי
  2. שרות Hosted Exchange עם ActiveSync לאלו השבויים בידי Outlook.
  3. להתקין Exchange אצלי ((מה עשיתי רע)).
  4. לקרוא את היומן דרך דפדפן הטלפון ולקבל התרעות על פגישות ב-SMS
  5. להפוך את הארון ולמצוא את יומן הנייר הישן שלי ((חלופה מפתה מאוד בשלב מסויים))
  6. לשמור הכל בראש…

פה אמנם יש רק שש, אבל אני אשמח לרעיונות נוספים.

קטגוריות
דעה

הפוסל ברשתו פוסל

ראשית התנצלות. משחקי המילים שלי איומים (וגרוע מכך, חוזרים על עצמם).

מאמר בגלוב מתלונן על רשתות חברתיות. ומכנה אותן "יאפים מחפשים יאפים אחרים להתחכך בהם". בעבר כבר הערתי לגבי השימושיות של אתרי נטוורקינג.

קטגוריות
אינטרנט

עצלנות 2.0

חנן כהן תוהה האם שרות LinkedIn הוא שימושי ב"ביצה הישראלית".
בצורה בה הוא (ורבים אחרים) משתמש בה (ובמערכות דומות, כמו Xing). לא.

בפרפרזה על טום לרר, מערכות מידע דומות למערכת הביוב: מה שאתה מוציא מהן תלוי במה שאתה מכניס לתוכן (ואני מוסיף: ותן קצת זמן לתסיסה).

כל מערכת של קשרים מתבססת על מתן מידע רלוונטי רב ככל האפשר, ולשמור על רמת רמת העדכניות. לא רק במערכות קידום קשרים מכווונות, אלא גם באלו המתבססות על מפגשים אישייים או קבוצתיים, כגון IBC או BNI.

להרשם, למלא שתים או שלוש שורות, בכדי לצאת לידי חובה לא יובילו לשום מקום. יתרה מכך, אתה הופך לסרח עודף של 24 הקשרים שלך.

  • כתוב על פעילותך והפנה לאתרים שאתה קשור אליהם (שתיל?)
  • כתוב מה אתה מחפש ומה אתה מציע.
  • כתוב המלצות לאנשי הקשר שלך ובקש המלצות מהם.
  • אל תצרף כל אחד לרשת שלך, ואל תציע לכל אחד אחר להצטרף.
  • שנה את כתובת הפרופיל הציבורי שלך למשהו קריא (רמז: View Gil Freund's LinkedIn profileView Gil Freund's profile).
  • הכנס לאתר לפחות פעם בחודש, חדש קשרים מהעבר.

נכון להיום, במהלך , LinkedIn יצר לי שני פתחים לפרויקטים שלא הייתי מזהה אחרת.

ווב 2.0 הוא נפלא. אם משתמשים בו.

תוכן שנוצר על ידי מתשתמשים (UGC) יכול להיות מצויין, אם מייצרים אותו.

(וכדי לשמור על הריתמוס, אם כי לא על התוכן) טלפונים דור 3 הם נהדרים, אם מכבים אותם.