blog
rss

אתר האינטרנט – פרק ב' – למי פונים ומה שואלים?

פרסום זה יהיה ארוך יותר ומעט מורכב יותר, היות והוא דן בסוגיות טכניות שעלולות להראות משמימות למדי. עם זאת אני סבור שהערך המוסף לאתר האינטרנט שלכם יהיה גבוה, אז הביאו בכוס מים, שבו בכיסא נוח וקחו נשימה עמוקה.

בתחילה, מספר מושגים ומשמעותם.

ניתן לסווג את אתרי האינטרנט (בצורה גסה מעט) לשני סוגים:

אתר סטטי – אתר שתכניו אינם משתנים או משתנים לעיתים נדירות. באתר ממין זה אין חובה להפריד בין התוכן לבין העיצוב של האתר. אתרים סטטיים נבנים על על פי רב במצעות כלי תוכנה כמו Dreaweaver, FrontPage או Nvu. אתרים ממין זה הם בדרך כלל קטנים, בגלל העבודה הרבה הכרוכה בשינויים של תוכן או צורה, אך נוחים להעברה מספק לספק, היות ומדובר באוסף של קבצים.
אתר דינמי – אתר שתכניו משתנים לעיתים מזומנות. למשל אתרי חדשות או פורטלים. אתרים מסוג זה מתבססים על מערכות ניהול תוכן המאפשרות הוספה, עריכה ושינוי של התכנית על ידי המשתמש ללא שליטה ברזי שפת HTML. באתרים ממין זה ישנה הפרדה מוחלטת של הצד העיצובי מהצד התוכני של האתר. שינויים בתאר הם על פי רב קלים יותר. לבעל האתר יש ממשק לשינוי התכנים, וההפרדה בין התוכן לעיצוב מאפשרת שינויי עיצוב מהירים יותר. לעומת זאת, איכסון האתר הופך להיות סוגיה מורכבת יותר, היות ולמערכת ניהול התוכן ישנן דרישות מבחינת מערכת ההפעלה, שרת ה-Web ובסיסי נתונים.

ראוי להדגיש כי ההבחנה בין סטטי לדינמי היא לגבי התוכן. אלמנטים גרפיים דינמיים (אנימציה או וידאו) המשוייכים לתוכן קבוע הם אלמנטים סטטיים.

מכאן שרצוי לשקול מראש את סוג האתר וכמות השינויים הצפויים בו. זאת מתוך הערכה של קהל היעד והעלויות.

כעת, מעט על הטכנולגיות.

ישנן שלוש טכנולוגיות בסיס עליהן מוקמים אתרים דינמיים (כאמור, אתרים סטטיים הם בעיקר אוסף של קבצים):

  1. מרבית האתרים דינמיים מתבססים מחולל עמודים, כך שהקלקה על קישור איננה מעלה עמוד, אלא מייצרת עבוד על השרת ושולחת אותו לדפדפן. ישנם מספר מחוללי עמודים: ASP ו-DotNet מבית מיקרוסופט, JSP של Sun, ולא מעט מחוללי עמודים חופשיים (PHP, Zope, Perl, Mono ו-Ruby). המשמעות העיקרית לבעל האתר היא של זמינות ספקי האיכון התומכים במחוללי העמודים. שימוש בטכנולוגיות הקניניות של מיקרוסופט או Sun מחייבת את הספק בעלויות רשיון, העלולות להעלות את מחיר האיכסון.
  2. על בסיס מחוללי העמודים מוקמת מערכת ניהול התוכן. למרבית האתרים אין צורך בכתיבת תכנה יעודית למטרה זאת, ובוני האתרים עושים שימוש בתוכנה קניינית או חופשית. כמו במקרה של מחוללי העמודים, תכנה קניינית יכולה להעלות את מחירי האיכסון של האתר. תכנה קיניינית גם יכולה להגביל יותר את היכולות של של מפתח האתרים, היות והיא איננה תמיד פתוחה לשינויים. חשוב מאוד לבחון את יכולתו של בונה האתר מול הכלים בהם הוא עושה שימוש. בפרסום הבא אדון בפרוט רב יותר כיצד לבדוק את האתר והתאמתו לציפיות ולצרכים.
  3. האלמנט הטכנולגי השלישי הוא בסיס הנתונים. כיום שני בסיסי הנתונים המובילים בתחום זה הם MS-SQL מבית מיקרוסופט, ו-MySQL החופשי. כפי שראינו קודם לכן, למוצר הקינייני יכולות להיות השלכות על עלות האיכסון, אך היותר וכמעט כל בסיסי הנתונים מתבססים על שפה משותפת (SQL), ההשלכות הטכנולוגיות נמוכות יותר.

מעבר לאמור לעיל, ישנן טכנולוגיות המכוונות יותר למה שמכונה חווית המשתמש, או לאלמנטים הויזואליים.

  • Javascript היא רכיב תכנה המופעל על ידי הדפדפן לביצוע פעולות (כמו שינויי צבעים לפי תנועות העכבר או הקשה עליו).
  • Ajax הוא יישום מודרני יותר של Javascript המאפשר פעולות דינמיות בתאר ללא צורך ברענון עמוד.
  • פקדי ActiveX הוא אלמנט תוכנה יחודי לדפדפן Internet Explorer הפועל כתוכנה מקומית. בגלל בעיות אבטחה, היכולות שלו הוגבלו בגרסאות העדכיות של Internet Explorer, ולא מעט ארגונים חוסמים אלמנטים ממין זה למשתמשים שלהם. רצוי להמנע מטכנולוגיה זו.
  • Java היא שפת תכנות מבית Sun. נועדה במקורה לאפשר בנית יישומים שיכלו לעבוד על מספר רב של סוגי מחשבים מיצרנים שונים. למשך זמן מסוים הייתה פופלרית בקרב מפתחים לצורך יצירת אלמטים פעילים באתרים. כיום משמשת יותר לפיתוח ישומים עצמאיים.
  • Flash שפת תכנה מבית Adobe. זוכה לפופולריות רבה בקרב מפתחי אתרים לצרכי אנימציה ואלנמטים דינמיים. במקרים רבים נעשה בה שימוש יתר.
  • נגנים הם שם כולל להטבעה של ישום המותקן על המחשב (כגון Acrobat אן Word) ישירות לדפדפן.

למעט Javascript ו-Ajax כל הטכנולוגיות האחרות מחייבות התקנת תוספים לדפדפן. בעוד שסביר כי מרבית המחשבים כוללים את התוספים הללו, אין דרך לוודא זאת מראש, או לדעת האם המתשמש יכול או מעוניין להתקין תוספים אלו. יתר על כן, תוספים אלו אינם נסרקים על ידי מנועי חיפוש בצורה יעילה, ותוכן המוטבע בהם, לא תמיד יזוהה.

עברית (עדיין) שפה קשה.

לשפה העברית בעולם האינטרנט שתי בעיות: הכוון וסימני הדפוס. בתחילת החדירה של האינטרנט לשוק הישראלי הופיעו גופני Webfont עבריים יחודיים, שיחד עם סידור של התווים בסדר הפוך אפשרו הצגת עברית. עם חדירת Internet Explorer לשוק, נוצרה סטנדרטיזציה מסויימת סביב הקידוד המכונה Windows-1255.

היות ועברית איננה השפה היחידה עם סוגיות אלו (ערבית, יידיש, פארסית וטאהי למשל), פותח סטנדרט UTF8 הכולל קידוד למרבית השפות בעולם, כולל סימני מעבר בין שפה לשפה. עם זאת, מרבית האתרים משתמשים עדיין בקידוד Windows-1255. למרות שקידוד זה שמיש למרבית המצבים, לקידוד UTF8 מספר יתרונות בולטים:

  • מנועי חיפוש מסוגלים ליצור אינדקסים יעילים יותר
  • ניתן להוסיף טקסטים ממספר שפות באותו עמוד
  • יותר דפדפנים יוכלו להציג את העמודים, ללא קשר לשפה העיקרית של מערכת ההפעלה

סטנדרטים

להבדיל מהדפוס, אין דרך לדעת בוודאות מוחלטת כי האתר יראה אצל הלקוח כפי שהוא נראה אצל המפתח או אצל בעל האתר, זאת היות ואין דרך לוודא מראש מה מותקן במחשב הלקוח (מערכת ההפעלה או סוג וגרסת הדפדפן). בכדי לצמצם את כמות השגיאות האפשריות יצר "התאחדות הרשת הכלל עולמית" (W3C) מערכת של תקנים לכתיבת אתרי אינטרנט (סקירה כללית של התקנים ניתן למצוא באתר הכללים). לא מעט מפתחי אינטרנט נוטים לזלזל בתקנים, ומסתפקים בתצוגה סבירה של האתר תחת Internet Explorer, זאת לאור הדומיננטיות של חברת מיקרוסופט בשוק המחשבים האישיים. גישה זו עלולה לפגוע היעילות האתר ממספר סיבות:

  • מנועי חיפוש יתעלמו מעמודים הכוללים פגמים בגלל חוסר יכולת להבחין בין תוכן לצורה.
  • קהל היעד המתשמש במוצרים שאינם מבית מיקרוסופט גדל בהתמדה (Firefox או שועל האש, למשל), כמו גם השימוש במחשבי מקינטוש.
  • עם העליה ביכולות מחשבי כף יד וטלפונים חכמים, ניתן יהיה לראות מבקרים מאביזרים שאינם מחשב כלל.

בפרסום הבא אדון כיצר ניתן לוודא את תאימות האתר לקהל הלקוחות הרחב ביותר.

לסיכום

לאחר שהוחלט על הקמת אתר. מה השאלות שיש לשאול?

ראשית יש לברר (אולי בשיתוף יועץ שיווקי):

  • מי קהל היעד?
  • האם האתר הוא כרטיס ביקור (רמז: אתר סטטי) או אתר שיווקי אקטיבי (רמז: אתר דינמי)?
  • האם יש לי את כל התוכן מוכן להפצה (רמז: אתר סטטי) או האם אני רוצה להוסיף תכנים עם התקדמות העסק (רמז: אתר דינמי)?

כעת קיים הבסיס למפגש עם בוני האתרים.

  • מה הטכנולוגיות הבסיס בהן עושה בונה האתרים שימוש. מה עלויות האחזקה של הטכנולוגיות?
  • באילו טכנולוגיות מתכוון בונה האתרים להשתמש ליצירת חווית המשתמש?
  • באיזה קידוד ובאילו סטנדרטים יבנה האתר?

על כל האמור לעיל להשקל באותו כובד ראש של המבנה האסטטי והתוכני של האתר.

אם הגעתם עד לכאן, ברצוני קודם לכל להודות לכם, ולבקשכם להעיר ולשאול שאלות. שאלות והערות אלו יסיעו לי לעדכן את המאמרים ולהוסיף מידע נוסף.

tools

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

terms