קטגוריות
משולחן המנמ"ר

כיצד (לא) לשווק תכנה

חברה בין לאומית חיפשה תכנת גיבוי. בין שאר השיקולים רצינו תכנה מחברה בין לאומית שתוכל לתת תמיכה לאתרים בארץ ובארצות הברית. נמצאה תכנה וחברה, אך אליה וקוץ בה, לחברה סוכן ישראלי. בין שאר הסוגיות עלתה גם השאלה של רכישת התכנה – בישראל או בארה"ב. בשלב מסויים קיבלתי את הדוא"ל הבא מהסוכן הישראלי כלשונו ((התיחסות לשמות חברות הוסרו)):

היי גיל ידידי,

תודה רבה על המידע היום, שצחתי לשוחח איתך, משוכנע ובטוח שאוכל לסייע לך רבות במימוש הפרוייקט שלך.

בהמשך של מה שציינת היום, להלן הערותיי בבקשה:

1. מבחינת הדרישות למימוש המערכת, אתה ביקשת במפורש אתר עצמאי, ואילו האמריקאים כנראה הגישו שני אתרים המנוהלים ממקום אחד.

2. מכאן שכל הרכיטקטורה היא שונה ויש לה השלכות על המימוש, והם אינם תמיד טריוויאלים

3. הבקשה המפורשת שלך הייתה לכל היותר העברת קלטות או מדיה אחרת בין האתרים, האמריקאים היו סבורים אחרת…

4. אני מבין את השאיפה של האינטגרטור האמריקאי (כמו המחברה מיישמת כאן) למכור שם, בארה"ב הכל, אולי אפילו המחיר לכאורה זול יותר, אבל בסופו של דבר יצא לך מאוד יקר (אסביר בהמשך) אלא אם הם יגיעו לארץ , יתכננו מראש הכל, יטמיעו את המערכת כולל הדרכה וכך הלאה….

5. לי ממש לא משנה אם (הלקוח) בישראל תקנה כאן או בחו"ל , אך אל תצפה ש(הלקוח) תקנה בחו"ל בזול, ומישהו יעשה לך כאן את העבודה ובזול, כאשר אותו גוף (החברה המיישמת) איננו נהנה מפירות המכירה, ובוודאי לא ישמחו לתת לך תמיכה ועזרה שוטפת אח"כ, ותאמין לי תזדקק אליה ועוד איך !!!

6. לדעתי אין מצב כזה, ומה שתחסוך אולי ברשיונות, תחזיר בעלות העבודה ובהוצאות עתידיות גבוהות , כי (החברה המיישמת) לא ישמחו לעשות עבודה של משהו אחר

7. זו איננה תוכנה טריוויאלית שמורידים ברשת , והמתקן שלך איננו בית פרטי שמאפשר לעשות נסיונות בסיוע כזה או אחר מחו"ל, ואח"כ תסתדר איך שהו…. בסוף כולם יאשימו יוחד אחד את השני ובסוף אותך שהתחלת והתווית דרך נכונה תחילה, אך מסיבות כאלו או אחרות ויתרת על הדרישות האלמנטריות שלך והסכמת להכתבות מחו"ל.

8. ממליץ לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, מנסיוני האישי כאשר עשיתי הנחות כאלו בעברי, התברר לי תמיד שטעיתי….

אילכך אני ממליץ או מחווה הדעה הבאה:

· קודם כל צריכים לשבת מיידית פנים אל פנים ולעדכן את הארכיטקטורה של מה שאתה החלטת שאתה רוצה כאן, קשור או לא ברמת שליטה או לא לחו"ל

· יש להגדיר את רמת ההטמעה, הדרכה, תכנון וכו, כלומר הכנסה מלאה של המערכת לשימוש בארץ

· כמובן שנדרש לו"ז מדוייק למימוש ומשאבים שאתם יכולים או רוצים להשקיע גם בפרוייקט.

· יש לתמחר (החברה המיישמת) בצורה האגרסיבית את ההצעה, בתאום עם המנהל האירופאי שיהיו גם בקשר עם ארה"ב

· קניית כל הרשיונות בחו"ל לא רצוייה וגם לא תואמת את המדיניות האיזורית, עלולה לעורר ויכוחים בין רמות שונות של אנשים ב (ספקית התכנה) באירופה ואמריקה .

זהו פרוייקט ולא סתם רשימת קניות במכולת, משהו צריך לתרגם זאת למערכת עובדת, ולמרות הרצון הכן שלהם שם, אינני רואה כיצד ע"י קשר REMOTE בלבד תצליח כפי שאתה מצפה. אנשים שאינך מכיר עד הסוף תכננו בשבילך את התכולה, הפתרון וצורת המימוש ? ואתה קונה בקלות כזו שגם יעבוד בלי בעיות וויכוחים? יכול להיות, אני די סקפטי.

יש לי הרגשה שאולי מישהו ב (הלקוח) חושב רק על העלות של ההוצאה הישירה לרכש, מבלי לחשוב גם על העלות אח"כ, של הטמעה ותפעול והיא תהיה מאוד גבוהה אם תבחר בתסריט מול חו"ל כאמור….אם יהיו לך שאלות או בעיות לא לטריוויאליות, האמן לי , לא יראו אותך ממטר….

אמי מחכה לרשימת הפריטים המובטחת, מבטיח לך להפעיל את כל האנשים הנכונים, כדי שתקבל יחס VIP,ולעזור לך אישית לקדם הנושא.

כל המצב המסוכן הזה יכול להעלם אם תנהג כך שהנושאים אשר באחריותך בארץ, הינם בשליטתכם כאן, מהזמנה ועד מימוש, אחרת שקול להסיר מכך אחריות כי זה עלול להפיל אותך !

יש לי נסיון רב בפרוייקטים כאלו עוד מהתקופה שבה עבדתי עם (ספק תכנה אחר) , משהו בחו"ל נוטה לתאר מציאות מדומה ולהקל ראש, ועלול להוליך אותך בדרך מסוכנת, אך אם זה מה שבאמת אתה מאמין ורוצה ואתה גם מודע לסכנות, אני איתך תמיד, יחד עם זאת "ראה הוזהרת"!

מחכה לשמוע ממך בהקדם האפשרי,

לשרותך בכל עת

מה אני למד מכך:

  1. הבוסים שלי עוברים עלי – סעיפים 1 עד 3
  2. מישהו מסתיר ממני עלויות חבויות ((זאת בעוד המיישם האמריקנית נתן פרוט עלויות לכל סעיף וסעיף, בעוד הישראלים נתנו מחיר כולל, הגבוה בכ-40%)) – סעיפים 4 ו-5
  3. אם אני אקנה בחו"ל, הנציג השראלי לא יתן לי תמיכה – סעיף 6
  4. התוכנה מסובכת לתפעול – סעיף 6
  5. אנחנו לא מספיק מוכשרית להפעיל אותה – סעיפים 6 ו-7
  6. לחברת התכנה יש בעיות תקשורת ושיתוף פעולה פנימי -בחלק המסקנות

קשה לי להחליט אם מכתב זה מעליב אותי, את החברה שלי, את המנהלים שלי או את יצרן התוכנה. הפצת פחד, חוסר וודאות וספק ((בלע"ז, FUD – Fear, Uncertainty and Doubt)) היא שיטת שווק מתועבת כאשר היא מופנית כנגד מתחרים. כאשר היא מופנית כנגד שותפיך העסקיים וכנגד הלקוח, היא פשוט מטומטמת.

קטגוריות
משולחן המנמ"ר

איפה אתה?

אתמול קיבלתי את אחת המחמאות הגדולות לבלוג:

למה אתה לא כותב?

ובכן, אני בשלבי מעבר האפל. מנמ"ר, שכיר, בחברה. עובד עם Outlook….

במהלך העשרים שנה האחרונות הייתי שכיר תקופה של שמונה חודשים. ההתלבטות גדולה. היכולת להשפיע ולעצב סביבת מיחשוב מורכבת ומעניינת לתקופה ארוכה, לעומת המגוון של מערכות, סביבות ואנשים בתקופות קצרות יחסית. הדגשים של יציבות, שמרנות ויחסי אנוש מול חדשנות ותדמית (עצמית וחיצונית) של אגרסיביות וקידמה.

אני לא בטוח שאוכל לשמר בלוג זה (חברה אמריקאית, לך תדע, Legal עובדים על זה…). אבל יהיה מעניין אם השקפת העולם שלי תישמר גם לאחר תקופה בפנים. אולי אני צריך לשנות את כתובות האתר ל-phb.sysnet.co.il.

קטגוריות
ניהול

של מי המחשב הזה?

כמה מהפעילות הפרטית שלכם מתבצעת ממקום העבודה? כמה מהעבודה שלכם מתבצעת מהסביבה והזמן הפרטי שלכם?

מן הסתם הרבה. בשני המקרים.

שיטות התיגמול והניהול של משאבים כמו המכונית והטלפון הסלולרי הפכו לממוסדות, וכעת המחשב האישי על הכוונת. הכיוון הוא פשוט: תן לעובד תקציב ומפרט כללי והעובד יבנה / יקנה לעצמו מחשב, ישיג לעצמו קישוריות לאינטרנט ויצור לעצמו סביבת עבודה נוחה. הרווחים ברורים:

  • פחות תלונות קטנוניות (מקלדות, עכברים, צבע המארז)
  • פחות קריאות שרות שאינן קשורות לעבודה (חיבור התקנים כמו מצלמות פרטיות)
  • פחות תחזוקה לחומרה (האחריות נמצאית אצל המשתמש)
  • פחות חידושי חומרה (משתמשים פחות ששים לחומרה חדשה אם הם אלו הצריכים להעביר את כל ההגדרות למחשב חדש….)

במוסדות אקדמאים השיטה כבר מקובלת תקופה ארוכה. היות ומדובר בארגונים גדולים, המוסד גם יוצא למכרזים, ומקבל מחירים טובים ((וכרווח נוסף המיחשוב יוצא מתקציבי המחקר, לא מתקציבי התפעול…)).כמובן שלא הכל נלהבים ממגמה זו:

  • אבטחת מידע: האם להשאיר את אבטחת פתח הגישה למערכות המידע האירגוני שלכם בידי המשתמשים?
  • אחריות: כאשר משהו משתבש, אל מי פונה המשתמש?
  • שייכות ובעלות: כאשר העובד עוזב, או מקבל תקציב למחשב חדש, מה קורה למחשב הישן, מה קורה למידע הארגוני שעליו, מה קורה למידע הפרטי?

אוסיף ואומר, שהנסיון מתחום הטלפוניה הסלולרית והמכוניות איננו מעודד. בלא מעט מקרים שיטת הבחירה איננה מבוססת על תועלתיות של הארגון.מגמה אחת אותה אני מקבל היא הצורך להתנתק מה-PC כמוקד המיחשוב האירגוני. דיכוז היישומים לשרתים (בין אם בארגון או אצל נותן שרות), שרותי מובני WEB הזמינים גם מהתקנים שאינם PC קלאסיים הם אבני הדרך המהותיות ביותר.

קטגוריות
אינטרנט

אין דבר כזה טכנופוביה

גל מור מזכיר את המושגים טכנופוביה ואוריינות באותו מאמר הנוגע לחוק סינון האתרים.

אני מסתייג מהשימוש במושג טכנופוביה. פוביה היא מצב פסיכיאטרי. יש לה תופעות רבות, דיבור שטויות אינן אחת מהן, זהו סמפטום של בורות.

בכנס עסקים קטנים של דה-מרקר לפני כשנתיים ביכה אחד הדוברים – בעל בית דפוס – את מצב שוק העבודה. הוא לא יכל למצוא עובדים המסוגלים להפעיל את מכונות הדפוס המתקדמות, משובצות המחשב, שלו. נשמע מדהים, כאשר כל ילד יושב בממוצע שלוש שעות ביום מול ICQ.

הדיון גם מעלה בדעתי את מכשירי הוידאומט. על מנת להגן על רגשותנו, מציבים רבים מהם את סרטי התועבה מתחת לגובה העיניים, שלנו; בדיוק בגובה העיניים של ילדנו.

בימי ילדותי העשוקה ונטולת הדיגטליות לא היו הסכנות הללו. יצאנו לאוויר הפתוח. את הקייץ הייתי מבלה אצל סבי וסבתי בתל אביב. האוויר הפתוח כלל גם שיטוט בכיכר אתרים. מה מבין ילד ירושלמי…

קטגוריות
כללי

מי הזיז את האוכמניה שלי?

לענין שינויים

חברת הזנק הביאה שני מנהלים מחו"ל. אותם מנהלים היו קודם בחברות אמריקאיות ((אמריקניות?)) גדולות, וככאלו, נתננו לבכיריהם מכשיר BlackBerry. לשני כשנתיים התקבל מכשיר זה בארץ ברגשות מעורבים. כיום, חברות הסלולר עושות מאמצים להעלים אותו.

לכאורה כלי פשוט, פונקציונלי העושה את מטלתיו ללא יומרות. עד שאתה יוצא מהמסגרת החמימה והקשיחה. המסגרת של שרת דואר אירגוני, שרת BlackBerry ארגוני, חוזה שרות של ספק סלולרי ללא הגבלת תעבורת נתונים, וסגל Helpdesk בזמינות גבוהה.

המנהלים לא הבינו מדוע אינם יכולים לקבל את אותו שרות כפי שהיו רגילים אליו בחברות הקודמות שלהם. הסברתי להם שהם יכולים, תמורת השקעה של מספר אלפי דולרים בתשתית, ועוד מספר עשרות דולרים לחודש, או לחלופין להתשמש במכשירים אחרים, התומכים בתכנולוגיות ActiveSync או SyncML.

תגובותיהם היו מרתקות. ממצב שבו הם היו בקלילות מטילים משימות על אנשי ה-IT, ללא מחשבה או שיקול דעת, הם נאלצו פתאום לקבל החלטות. לשקול עלות מול תועלת ולבצע הערכת סיכונים על טכנולוגיה. התסכול שלהם היה גדול. אם לא די בכך, הם נאלצו להתמודד עם הגדרות המכשירים מול שרותי הדואר החדשים, לדבר בעצמם מול ספקי השרות, ולגלות איך ניתן בכל מכשיר, ומול כל ספר לבטל את הודעת Sent using blackberry, שהופיע בכל דואר יוצא.

אני כבר מחכה למנהל הבא עם ה-iPhone….