קטגוריות
מערכות מידע

מידע הולך ונעלם

היו"ר מקטר על קישורים מתים לאתר הארץ. אילנה ברודו מדברת על מות גאוסיטיס (הי"ד). מתבקשת השאלה, לאן הולך המידע והידע כאשר הענן מתאדה. השאלה עולה לא רק כאשר אתר או שרות נעלמים, אלא גם כאשר הם משתנים. אם תשנו את מבנה הקישורים באתר שלכם, כל הקישורים המפנים אליכם יכולים להפור ללא רלוונטיים.

אבל לא רק אתרי אינטרנט או שדרוגי גרסה עלולים להפות את המידע ללא נגיש. תוכנות המבוססות על תמחור שנתי יכולות להעלם אם אינכם יכולים לשלם את העלות השנתית. תוכנה ישנה עלולה להפסיק לתפקד היות והיא לא פועלת על חומרה חדשה. תוכנה מוגנת יכולה להפסיק לעבוד אם החומרה המשמשת להגנה מפסיקה לתפקד ואין לכם חוזה שרות או שהספק פשט את הרגל.

האם המידע שלנו יהיה נגיש עוד מאה שנים?

ואל תגידו שהכתובת לא הייתה על הקיר. בשנת 415 נשרפה הספריה של אלכסנדריה. רק בשנת 2002 היא הוקמה מחדש.

קטגוריות
משולחן המנמ"ר

כיצד (לא) לשווק תכנה

חברה בין לאומית חיפשה תכנת גיבוי. בין שאר השיקולים רצינו תכנה מחברה בין לאומית שתוכל לתת תמיכה לאתרים בארץ ובארצות הברית. נמצאה תכנה וחברה, אך אליה וקוץ בה, לחברה סוכן ישראלי. בין שאר הסוגיות עלתה גם השאלה של רכישת התכנה – בישראל או בארה"ב. בשלב מסויים קיבלתי את הדוא"ל הבא מהסוכן הישראלי כלשונו ((התיחסות לשמות חברות הוסרו)):

היי גיל ידידי,

תודה רבה על המידע היום, שצחתי לשוחח איתך, משוכנע ובטוח שאוכל לסייע לך רבות במימוש הפרוייקט שלך.

בהמשך של מה שציינת היום, להלן הערותיי בבקשה:

1. מבחינת הדרישות למימוש המערכת, אתה ביקשת במפורש אתר עצמאי, ואילו האמריקאים כנראה הגישו שני אתרים המנוהלים ממקום אחד.

2. מכאן שכל הרכיטקטורה היא שונה ויש לה השלכות על המימוש, והם אינם תמיד טריוויאלים

3. הבקשה המפורשת שלך הייתה לכל היותר העברת קלטות או מדיה אחרת בין האתרים, האמריקאים היו סבורים אחרת…

4. אני מבין את השאיפה של האינטגרטור האמריקאי (כמו המחברה מיישמת כאן) למכור שם, בארה"ב הכל, אולי אפילו המחיר לכאורה זול יותר, אבל בסופו של דבר יצא לך מאוד יקר (אסביר בהמשך) אלא אם הם יגיעו לארץ , יתכננו מראש הכל, יטמיעו את המערכת כולל הדרכה וכך הלאה….

5. לי ממש לא משנה אם (הלקוח) בישראל תקנה כאן או בחו"ל , אך אל תצפה ש(הלקוח) תקנה בחו"ל בזול, ומישהו יעשה לך כאן את העבודה ובזול, כאשר אותו גוף (החברה המיישמת) איננו נהנה מפירות המכירה, ובוודאי לא ישמחו לתת לך תמיכה ועזרה שוטפת אח"כ, ותאמין לי תזדקק אליה ועוד איך !!!

6. לדעתי אין מצב כזה, ומה שתחסוך אולי ברשיונות, תחזיר בעלות העבודה ובהוצאות עתידיות גבוהות , כי (החברה המיישמת) לא ישמחו לעשות עבודה של משהו אחר

7. זו איננה תוכנה טריוויאלית שמורידים ברשת , והמתקן שלך איננו בית פרטי שמאפשר לעשות נסיונות בסיוע כזה או אחר מחו"ל, ואח"כ תסתדר איך שהו…. בסוף כולם יאשימו יוחד אחד את השני ובסוף אותך שהתחלת והתווית דרך נכונה תחילה, אך מסיבות כאלו או אחרות ויתרת על הדרישות האלמנטריות שלך והסכמת להכתבות מחו"ל.

8. ממליץ לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, מנסיוני האישי כאשר עשיתי הנחות כאלו בעברי, התברר לי תמיד שטעיתי….

אילכך אני ממליץ או מחווה הדעה הבאה:

· קודם כל צריכים לשבת מיידית פנים אל פנים ולעדכן את הארכיטקטורה של מה שאתה החלטת שאתה רוצה כאן, קשור או לא ברמת שליטה או לא לחו"ל

· יש להגדיר את רמת ההטמעה, הדרכה, תכנון וכו, כלומר הכנסה מלאה של המערכת לשימוש בארץ

· כמובן שנדרש לו"ז מדוייק למימוש ומשאבים שאתם יכולים או רוצים להשקיע גם בפרוייקט.

· יש לתמחר (החברה המיישמת) בצורה האגרסיבית את ההצעה, בתאום עם המנהל האירופאי שיהיו גם בקשר עם ארה"ב

· קניית כל הרשיונות בחו"ל לא רצוייה וגם לא תואמת את המדיניות האיזורית, עלולה לעורר ויכוחים בין רמות שונות של אנשים ב (ספקית התכנה) באירופה ואמריקה .

זהו פרוייקט ולא סתם רשימת קניות במכולת, משהו צריך לתרגם זאת למערכת עובדת, ולמרות הרצון הכן שלהם שם, אינני רואה כיצד ע"י קשר REMOTE בלבד תצליח כפי שאתה מצפה. אנשים שאינך מכיר עד הסוף תכננו בשבילך את התכולה, הפתרון וצורת המימוש ? ואתה קונה בקלות כזו שגם יעבוד בלי בעיות וויכוחים? יכול להיות, אני די סקפטי.

יש לי הרגשה שאולי מישהו ב (הלקוח) חושב רק על העלות של ההוצאה הישירה לרכש, מבלי לחשוב גם על העלות אח"כ, של הטמעה ותפעול והיא תהיה מאוד גבוהה אם תבחר בתסריט מול חו"ל כאמור….אם יהיו לך שאלות או בעיות לא לטריוויאליות, האמן לי , לא יראו אותך ממטר….

אמי מחכה לרשימת הפריטים המובטחת, מבטיח לך להפעיל את כל האנשים הנכונים, כדי שתקבל יחס VIP,ולעזור לך אישית לקדם הנושא.

כל המצב המסוכן הזה יכול להעלם אם תנהג כך שהנושאים אשר באחריותך בארץ, הינם בשליטתכם כאן, מהזמנה ועד מימוש, אחרת שקול להסיר מכך אחריות כי זה עלול להפיל אותך !

יש לי נסיון רב בפרוייקטים כאלו עוד מהתקופה שבה עבדתי עם (ספק תכנה אחר) , משהו בחו"ל נוטה לתאר מציאות מדומה ולהקל ראש, ועלול להוליך אותך בדרך מסוכנת, אך אם זה מה שבאמת אתה מאמין ורוצה ואתה גם מודע לסכנות, אני איתך תמיד, יחד עם זאת "ראה הוזהרת"!

מחכה לשמוע ממך בהקדם האפשרי,

לשרותך בכל עת

מה אני למד מכך:

  1. הבוסים שלי עוברים עלי – סעיפים 1 עד 3
  2. מישהו מסתיר ממני עלויות חבויות ((זאת בעוד המיישם האמריקנית נתן פרוט עלויות לכל סעיף וסעיף, בעוד הישראלים נתנו מחיר כולל, הגבוה בכ-40%)) – סעיפים 4 ו-5
  3. אם אני אקנה בחו"ל, הנציג השראלי לא יתן לי תמיכה – סעיף 6
  4. התוכנה מסובכת לתפעול – סעיף 6
  5. אנחנו לא מספיק מוכשרית להפעיל אותה – סעיפים 6 ו-7
  6. לחברת התכנה יש בעיות תקשורת ושיתוף פעולה פנימי -בחלק המסקנות

קשה לי להחליט אם מכתב זה מעליב אותי, את החברה שלי, את המנהלים שלי או את יצרן התוכנה. הפצת פחד, חוסר וודאות וספק ((בלע"ז, FUD – Fear, Uncertainty and Doubt)) היא שיטת שווק מתועבת כאשר היא מופנית כנגד מתחרים. כאשר היא מופנית כנגד שותפיך העסקיים וכנגד הלקוח, היא פשוט מטומטמת.

קטגוריות
ניהול

RE: RE: RE – רע! רע! רע!

לפני זמן מה (באחד האמשים, אם תרצו), נקראתי לייעוץ להחלפות מערכת גיבוי. מנהל המערכת רצה טייפ רובוטי חדש, היות והנוכחי לא עמד בקיבולת הנחוצה, ומנהל הכספים רצה (איך לא?), פתרון זול יותר.

האתר לא היה גדול במיוחד, והקיבלת של המערכת נראתה תואמת לצרכים. סקירה מהירה הראתה כי שרת הקבצים ושרת בסיס הנתונים לא יצרו עומס גדול במיוחד על מערכת הגיבוי. הנפחים הגדולים, מסתבר, הגיעו משרת הדואר הארגוני.

גם מנהל המערכת וגם מנהל הכספים הופתעו. הם הוציאו נוהל כי על המשתמשים לתייק את הדואר לתיקיות נושאיות ולהיפטר מדואר זבל שחצה את מסנן הדואר.

הצעתי להם לחפש בכל תיקיות הדואר היוצא (Sent Items בלע"ז), כל דבר דואר העונה לקריטריונים הבאים:

  1. מתחיל ב-RE: RE: RE
  2. כולל את הביטוי "ענק!"
  3. כולל שניים או יותר סימני קריאה

נפח הנתונים של שרת הדואר צנח ב-60%. כמות המצגות עם חתולים חמודים עושים עמידות ידיים, הגיגים אפויים למחצה מלווים בתמונות תואמות ובדיחות קרש מהן ניתן להקים פיגומים למגדלי עזריאלי הייתה מדהימה.

לא פחות מטרידה הייתה כמות המסמכים והמצגות שהועברו בתוך הארגון בין עובדים לעיון ועריכה.

כמה לקחים:

  • גם אם קיבלתם את הבדיחה או המצגת האולטימטיבית – חשבו פעמיים לפני שאתם מעבירים אותה הלאה. אם החלטת כי היא ראויה, אולי עדיף להתשתמש באחד מאתרי השיתוף, ולשלוח קישור.
  • התיחסו לנמענים שלכם בכבוד. אל תלחצו Forward ומיד Send. נקו מהדואר את כל שאריות התכתובות הקודמות ופרסומות אתרי ה-WebMail. נסו לפחות להראות כאילו אכפת לכם מהנמענים.
  • הפעילו מעט שיקול דעת לפני שאתם מקישים Ctrl-A על רשימת הכתובות שלכם ושולחים את הדואר לכוווולם.
  • האם אני באמת צריך להזכיר לכם כי לא שולחים לכל רשימת התפוצה תחת TO:?
  • אם הדואר הוא בתוך הארגון, אל תשלחו את הקובץ. שימו אותו במקום משותף ושילחו קישור.

מסר נוסף אותו אני מנסה להעביר בארגונים: Sent Items הוא מקום מיותר. שלחו עותק נסתר (BCC) לעצמכם. כך הוא יופיע בתיבת הדואר הנכנס, ואם הוא חלק מדיון, הוא גם יצטרף לשירשור. כאשר תתייקו את הדואר, גם דברי הדואר היוצא יהיו חלק מהתהליך. יתר על כן, אם אתם עדיין משתמשים בשרותי דואר כמו POP3 (הנפוץ אצל מרבית ספקי האינטרנט), הדואר היוצא יגיע אל השרת, ולא ישאר מיותם עם על הדיסק המקומי.

למרבית הצער, לא מעט תוכנות דואר מתעקשות להשתמש ב-Sent Items. במקרה זה, פשוט נקו אותו אחת לשבועיים או שלושה.

אם הדואר הוא של מקום העבודה שלכם, אל תשתמשו בו בקלות דעת. שרתי דואר ארגוניים יכולים להיות נתונים לביקורת. לא חסרים שרותי דואר בחינם או בעלות נמוכה לצרכים פרטיים.

קטגוריות
דעה

דילמה טכנולוגית פוליטית

לאחרונה שקלתי ליישם שרת Xandros אצל לקוח. זהו שרת המבוסס על הפצת דביאן לינוקס, הכולל הין השאר שיתוף קבצים למערכות Windows דרך Samba, דואר ושיתוף יומנים מבוסס Scalix (לשעבר HP OpenMail), מערכת גיבוי Bru וממשק ניהול אחיד.

כעת מתפרסם כי Xandros נכנסה לשיתוף פעולה מול Microsoft. זהו חוזה דומה לזה שנחתם מול Novell לא מזמן. שיתופי פעולה אלו מטרידים אותי.

על פניו, כאשר שני ספקים של מוצרים המשיקים זה לזה נכנסים לשיתוף פעולה, ניתן לראות יתרון ללקוח בדמות תאימות גבוהה יותר של המוצרים. מבחינת הספקים, ישנה הרחבה של שוק הלקוחות. היות ולא מדובר ברכישה, אין לכאורה שינוי מהותי בקשר בין הספק ללקוח.

אלו שמכירים אותי, יודעים כי אני נוטה יותר לפתרונות קוד פתוח, וחשדן לגבי פתרונות קניינים, בעיקר אלו מבית מיקרוסופט. נטיה זו מתחזקת עם ידיעות על טענות של הפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט כנגד לינוקס.

כעת אני בדילמה. האם לממש פתרון הנראה מוצלח מבחינה טכנולוגית, או להמנע ממנו משום שהוא עלול לתמוך בספק, שאני סבור כי פעולתו עלולה לפגוע בטכנולוגיה בעתיד? לא פחות חשוב מכך (בעיני) היא העובדה כי החתימה על החוזה היא יריקה של הספק לבאר ממנה הוא שותה.

מעבר לך, כיצד משתפים את הלקוח בדילמה? האם משתפים את הלקוח בדילמה? האם מתפקידו של יועץ טכנולוגי להעלות סוגיות מוסריות?

אם מיקרוסופט, אדובי או אוטודסק היו מנצלים ילדים בדרום מזרח אסיה אני מניח כי ניתן היה להעלות זאת, אך במצב של דיון בו השותף אינו מעוניין או אינו מתמצא בפרטים הטכנולוגיים, המשפטים או האתיים, ומכאן שגם קשה לו לראות ההשלכות הישירות או העקיפות של ההחלטות שלו.

במקרה הנקודתי הזה נמנעה הבעיתיות, היות ומסתבר כי Xandros לא עומדת בשתי דרישות פונקציונליות.

קטגוריות
מערכות מידע

וירטואליזציה להמונים

וירטוליזציה היא היכולת לדמות סביבת עבודה פיזית מלאה העומדת בזכות עצמה. הטכנולוגיה והתפיסה אינם חדשים, למעשה הם קיימים משנות ה-60, בסביבת ה-Mainframe של IBM.
בתחום מערכות המידע פותחו מערכות וירטוליזציה בעיקר עבור מרכזי המידע של חברות גדולות וחברות האינטרנט על מנת לנצל בצורה מקסימלית את משאבי המיחשוב ולחסוך עלויות תפעוליות. וירטאליזציה ברמת התכנה מאפשרת לספקי אינטרנט לתת שרותי איכסון אתרים בזול, כאשר מערכת מחשב אחת נראית לעולם כמספר של אתרים נפרדים ובלתי קשורים. וירטוליציה של חומרה איפשרה לארגונים גדולים להתקין מספר מערכות הפעלה ויישומים מלאים על אותה חומרה.

לוירטואליזציה מספר יתרונות בולטים:

  • הפרדה בין המערכת ההפעלה לשרת הפיזי. תהליכי שדרוג או העברת חומרה הופכים להיות פשוטים יותר, היות וניתן להעביר את המערכת הקיימת לתשתית פיזית חדשה עם פחות בעיות תאימות.
  • גיבוי יעיל יותר. היות ומערכת ההפעלה נשמרת כקובץ על השרת, ניתן למשוך אותה ולשמר תמונת מצב של המערכת בזמן נתון.
  • שדרוג בטוח יותר. יכולת השימור של תמונת המצב מאפשרת לגבות ולשדרג ישומים או מערכת הפעלה, ולחזור למצב קודם בצורה מהיר ויעילה.
  • ניצול יעיל יותר של משאבי חומרה: השקעה בבקרי RAID, ספקי כוח כפולים, מערכת UPS וזכרון על השרת הפיזי, והקצאת משאבים לפי הצורך לשרתים וירטואליים.