זמן רק לא כתבתי באנגלית, למרות לחץ מתון של הבוס שלי…. כעת, אולי בגלל זמן פנוי רב מדי, התחלתי שוב.
באותה הזדמנות, שידרגתי את האתר שלי, המתבסס על Drupal, שדישדש לו בגרסה 4 (!) עם יותר מדי טלאים על טלאים. אני הוגה באפשרות להעביר את כלל הבלוג לפלטפורמה זאת, אבל אני לא בטוח שיש לי כל כך הרבה זמן פנוי…
קטגוריה: משולחן המובטל
וכעת, למאזיננו בחו"ל
אין כוח לקו"ח
אינני מובטל מבחינה פורמלית. יש לי תיק עצמאי, לפיכך ביטוח לאומי ושאר מוסדות הממשלה אינם מכירים במצב של אין עבודה. נו שויין.
עם זאת, אני מחפש עבודה במשרה מלאה. לשם כך יש לשלוח קורות חיים. לשם כך יש לעיין במודעות דרושים. מודעות דרושים בתחום מערכות המידע נעות בין עמימות לבין דרישות מדהימות בנקודתיות שלהן, ואני נותר מתלבט: האם לשלוח קורות חיים למשרות לא ברורות או למשרה שהנסיון וההכשרה שלי אינם מתאימים במלוא מאת האחוזים לדרישות. שאלה עקרה, כנראה. אחוזים בודדים בלבד עונים או מתיחסים לקורות החיים שנשלחו אליהם. אינני יודע מה הסיבה לכך. ההסבר המוביל שאני נתקל בו הוא שאנשי כוח אדם עמוסים מדי.1. אני חושב שלא מעט מחברות ההשמה אינן מבינות לעומק את התחומים המקצועיים אותם הן מיצגות.
לפיכך, אחת ההמלצות אותן קיבלתי היא לייצר מספר קורות חיים שכל אחת תתאים לסוג אחר של מפרסם2. חלקן כל כך שונות שאני תוהה אם אני אותו בן אדם, או שמה אני סכיצופרן…
תופעה נוספת היא הדרישה לקבלת קורות חיים בקובץ MS-Word. הסיבות נראית לי ברורה, כך יכולות חברות הישום להעלים את שמי ופרטי האישיים, ללא צורך להקליד את פרטי מחדש, ומרבית התוכנות הסורקות את קורות החיים למילות מפתח מתבססות על מבנה זה.
האם אמצא עבודה ממשלוח קורות חיים למודעת דרושים? מסופקתני. כל העבודות שהשגתי עד היום התבססו על שיטת קישון, פתק עליו כתוב: "הנ"ל מאנ"ש", מה שנקרא בהמשך "חבר מביא חבר", ובעידן המודרני "Social Networking".
ואם לא הבנתם את הרמז…..
- בדיחה ששמעתי אומרת כי מנהל כוח אדם משליך מדי יום את ה-30% העליונים מקורות החיים המגיעים אליו לפח. כאשר נשאל מדוע הוא נוהג כך, השיב: "אנשים בלי מזל אני לא רוצה בחברה" [↩]
- נכון לרגע זה חמש, אך עוד היד נטויה [↩]
חשבון נפש קצר
הימים הנוראים (של העם היהודי) מתקרבים, הימים הנוראים (של החברה) עברו והימים הנוראים של הכלכלה בעיצומם. זמן משובח לחשבון נפש קטן.
האם וכיצד תרמתי (אישית וחלק ממחלקת ה-IT) לנפילת החברה?
לא שחסרה לי ביקורת על מנהלי החברה ועל חלק מעובדיה, אבל, כדברי הפתגם: "מי שגר בבית זכוכית שישים לפחות וילון מסביב למקלחת".
חטאים שבמעשה: השקעה לא נחוצה במערכת גיבוי יקרה מדי. נסיעה לחו"ל שלא הייתה מחוייבת המציאות.
חטאים שבאי עשיה((האם התיחסות לתומס אקווינס בהקשר של הימים הנוראים תקין פוליטית?)) : לא מנעתי מצוותי המו"פ לבזבז מקום איכסון ואפשרתי לרכוש נפח איכסון יקר ומיותר. לא התקוממתי על עבודות פיתוח פנימיות, כאשר תכנת מדף הייתה יכולה להשיג את אותה מטרה.
כמה זה עלה לחברה? בסביבות 200,000$. אפילו לא חודש עבודה של החברה. אבל צורת המחשבה היא שלא הייתה טובה. היה כסף, והוא היה אמור להספיק לתמיד. אולי אם כל ראשי הצוותים (כולל אותי) היו חושבים בצורה אחרת לפני שנה או שנתיים, מצבנו היה אחר.
פורסם בקטגוריה מערכות מידע, משולחן המנמ"ר, משולחן המובטל
עם התגים אחריות, ניהול, ניהול מערכות
סוללה כמדד
הייתי מצפה, שעכשיו שאני מובטל, זמן הסוללה של הסלולרי יהיה ארוך יותר, ולא כך.
האם זה החופש הגדול, התחממות כדור הארץ או סתם מנחוס?
