על חחוסר חיבתי ל-Outlook, כבר כתבתי בעבר. כיום אני נאלץ לא רק להתשמש בשיקוץ, אלא גם לנהל אותו, ולעודד את משתמשי החברה להשתמש בו לניהול זמן.
ניהול זמן הוא עסק לא קל, גם ביומני נייר, וגם בתכנות מתחרות, בעיקר כאשר מדובר בשתי יבשות, ובניהול של משאבים מצומצמים. האלמנט האנושי והטכנולוגי מתנגשים לעיתים קרובות.
ישנן תוכנות אחרות, כמו טוטוס, שנבנו מתוך מחשבה מעמיקה על מבנה נתונים גמיש ויעיל; צ'נדלר, המנסה לבנות ניהול מידע אישי מסביב לתא הדואר; וכמובן, יש את גוגל ויאהו. אך כל אחת מהן דורשת הכשרה יחודית, וצורת הסתכלות אחרת על ניהול זמן ומשאבים. לא כדי תוכנות כמו סקליקס או זימברה ויתרו על ניסיון לניהול זמן חלופי, ומחקים את המודל של Exchange, בעיקר מתוך רצון לתאימות עם Outlook.
כאן, אולי טמונה הבעיה של המנמ"ר. Outlook מחופר היטב הן בסביבה הארגונית והן בתודעת המשתמשים. Outlook גם קשור בטבורו לשרת Exchange של מיקרוסופט מחד, ולכלים ותוספים (כמו מחשבי כף יד) מאידך. עקירת Outlook מהסביבה הארגונית דורשת מאבק בחזיתות רבות מדי. קל מדי למנמ"ר לוותר, ולמשוך בכתפיו כאשר Outlook מתפוצץ מעומס יתר, מחליט לפצל פגישה, מסרב לשחרר משאב או מדכן פגישות לפי סדר לא נכון.