קטגוריות
משולחן המנמ"ר

גבולות גזרה

מתי תחום הופך להיות נחלת מחלקת IT?

התשובה ההולכת ומתבררת, כאשר לאף אחד אחר אין מושג מה לעשות בנדון – ועל אחת כמה וכמה כאשר יש כבל חשמלי בענין.

בקרת הכניסה לאתר הפכה להיות סוגית IT, כאשר הסתבר כי יש מחשב מעורב בענין. מכאן, שדלת הכניסה היא בתחום אחריות IT. מכאן שברור מדוע קיבלנו פרצופים חמוצים כאשר הסתבר כי מחלקת IT איננה מחזיקה דבק נגרים, סילקון, מקדחות ודיבלים על מנת לתקן את ציר הדלת שהתעקם.

כאשר הגיע ספק מטפי כיבוי האש, הוא נשלח ישירות למחלקת IT. היות ולחדר השרתים יש מערכת כיבוי אש אוטומטית מבוססת הלון, סביר להניח כי אנשי ה-IT הם גם אלו המבינים במטפי אבקה, גז או ספרינקלרים.

על שום כך גם נגררתי לישיבות אין קץ עם אנשי המחירות של ספקי הטלפוניה הסלולרית, למרות שהוחלט כי ברמה הארגונית לא יהיה שימוש בטלפונים לצורך גישה למידע ארגוני.

למרבית השמחה, אנו עדיין לא נדרשים להתקנת שולחנות (שהרי מחשבים מונחים עליהם…), אבל אולי פתחתי פה לשטן….

קטגוריות
משולחן המנמ"ר

פגישה, חצי פגישה….

על חחוסר חיבתי ל-Outlook, כבר כתבתי בעבר. כיום אני נאלץ לא רק להתשמש בשיקוץ, אלא גם לנהל אותו, ולעודד את משתמשי החברה להשתמש בו לניהול זמן.

ניהול זמן הוא עסק לא קל, גם ביומני נייר, וגם בתכנות מתחרות, בעיקר כאשר מדובר בשתי יבשות, ובניהול של משאבים מצומצמים. האלמנט האנושי והטכנולוגי מתנגשים לעיתים קרובות.

ישנן תוכנות אחרות, כמו טוטוס, שנבנו מתוך מחשבה מעמיקה על מבנה נתונים גמיש ויעיל; צ'נדלר, המנסה לבנות ניהול מידע אישי מסביב לתא הדואר; וכמובן, יש את גוגל ויאהו. אך כל אחת מהן דורשת הכשרה יחודית, וצורת הסתכלות אחרת על ניהול זמן ומשאבים. לא כדי תוכנות כמו סקליקס או זימברה ויתרו על ניסיון לניהול זמן חלופי, ומחקים את המודל של Exchange, בעיקר מתוך רצון לתאימות עם Outlook.

כאן, אולי טמונה הבעיה של המנמ"ר. Outlook מחופר היטב הן בסביבה הארגונית והן בתודעת המשתמשים. Outlook גם קשור בטבורו לשרת Exchange של מיקרוסופט מחד, ולכלים ותוספים (כמו מחשבי כף יד) מאידך. עקירת Outlook מהסביבה הארגונית דורשת מאבק בחזיתות רבות מדי. קל מדי למנמ"ר לוותר, ולמשוך בכתפיו כאשר Outlook מתפוצץ מעומס יתר, מחליט לפצל פגישה, מסרב לשחרר משאב או מדכן פגישות לפי סדר לא נכון.

קטגוריות
ניהול

של מי המחשב הזה?

כמה מהפעילות הפרטית שלכם מתבצעת ממקום העבודה? כמה מהעבודה שלכם מתבצעת מהסביבה והזמן הפרטי שלכם?

מן הסתם הרבה. בשני המקרים.

שיטות התיגמול והניהול של משאבים כמו המכונית והטלפון הסלולרי הפכו לממוסדות, וכעת המחשב האישי על הכוונת. הכיוון הוא פשוט: תן לעובד תקציב ומפרט כללי והעובד יבנה / יקנה לעצמו מחשב, ישיג לעצמו קישוריות לאינטרנט ויצור לעצמו סביבת עבודה נוחה. הרווחים ברורים:

  • פחות תלונות קטנוניות (מקלדות, עכברים, צבע המארז)
  • פחות קריאות שרות שאינן קשורות לעבודה (חיבור התקנים כמו מצלמות פרטיות)
  • פחות תחזוקה לחומרה (האחריות נמצאית אצל המשתמש)
  • פחות חידושי חומרה (משתמשים פחות ששים לחומרה חדשה אם הם אלו הצריכים להעביר את כל ההגדרות למחשב חדש….)

במוסדות אקדמאים השיטה כבר מקובלת תקופה ארוכה. היות ומדובר בארגונים גדולים, המוסד גם יוצא למכרזים, ומקבל מחירים טובים ((וכרווח נוסף המיחשוב יוצא מתקציבי המחקר, לא מתקציבי התפעול…)).כמובן שלא הכל נלהבים ממגמה זו:

  • אבטחת מידע: האם להשאיר את אבטחת פתח הגישה למערכות המידע האירגוני שלכם בידי המשתמשים?
  • אחריות: כאשר משהו משתבש, אל מי פונה המשתמש?
  • שייכות ובעלות: כאשר העובד עוזב, או מקבל תקציב למחשב חדש, מה קורה למחשב הישן, מה קורה למידע הארגוני שעליו, מה קורה למידע הפרטי?

אוסיף ואומר, שהנסיון מתחום הטלפוניה הסלולרית והמכוניות איננו מעודד. בלא מעט מקרים שיטת הבחירה איננה מבוססת על תועלתיות של הארגון.מגמה אחת אותה אני מקבל היא הצורך להתנתק מה-PC כמוקד המיחשוב האירגוני. דיכוז היישומים לשרתים (בין אם בארגון או אצל נותן שרות), שרותי מובני WEB הזמינים גם מהתקנים שאינם PC קלאסיים הם אבני הדרך המהותיות ביותר.

קטגוריות
כללי

מי הזיז את האוכמניה שלי?

לענין שינויים

חברת הזנק הביאה שני מנהלים מחו"ל. אותם מנהלים היו קודם בחברות אמריקאיות ((אמריקניות?)) גדולות, וככאלו, נתננו לבכיריהם מכשיר BlackBerry. לשני כשנתיים התקבל מכשיר זה בארץ ברגשות מעורבים. כיום, חברות הסלולר עושות מאמצים להעלים אותו.

לכאורה כלי פשוט, פונקציונלי העושה את מטלתיו ללא יומרות. עד שאתה יוצא מהמסגרת החמימה והקשיחה. המסגרת של שרת דואר אירגוני, שרת BlackBerry ארגוני, חוזה שרות של ספק סלולרי ללא הגבלת תעבורת נתונים, וסגל Helpdesk בזמינות גבוהה.

המנהלים לא הבינו מדוע אינם יכולים לקבל את אותו שרות כפי שהיו רגילים אליו בחברות הקודמות שלהם. הסברתי להם שהם יכולים, תמורת השקעה של מספר אלפי דולרים בתשתית, ועוד מספר עשרות דולרים לחודש, או לחלופין להתשמש במכשירים אחרים, התומכים בתכנולוגיות ActiveSync או SyncML.

תגובותיהם היו מרתקות. ממצב שבו הם היו בקלילות מטילים משימות על אנשי ה-IT, ללא מחשבה או שיקול דעת, הם נאלצו פתאום לקבל החלטות. לשקול עלות מול תועלת ולבצע הערכת סיכונים על טכנולוגיה. התסכול שלהם היה גדול. אם לא די בכך, הם נאלצו להתמודד עם הגדרות המכשירים מול שרותי הדואר החדשים, לדבר בעצמם מול ספקי השרות, ולגלות איך ניתן בכל מכשיר, ומול כל ספר לבטל את הודעת Sent using blackberry, שהופיע בכל דואר יוצא.

אני כבר מחכה למנהל הבא עם ה-iPhone….

קטגוריות
כללי

גבינה חדשה

שינויים, שינויים.

נדדנו מרחובות לגני תקוה, עברנו מדירה לבית ועזבתי את מרבית פעילותי כעצמאי לטובת תפקיד ניהולי בחברה.

שינוי זה טוב, שינוי זה טוב ((אום, אום, אום פדמה מה)).

בבית אני משדרג את Kubuntu,  בבלג אני משדרג את WordPress, בעבודה אני יושב מול Window ו-Outlook.

שינוי זה טוב, שינוי זה טוב ((שם)).