תגית: ניהול

קטגוריות
דעה

לא אוהב Outlook

נקלעתי לפרויקט ארוך טווח. כלי התקשורת המרכזי הוא ה-Outlook. על זה אמר רבן פלדרמאוס:

Has not the Jewish people suffered enough

בימי צעירותנו, הסבירו לנו כי ישנה מגבלת נפח הגורמת ל-Outlook לקרוס, וכל גרסה חדשה אפשרה נפח נתונים גדול יותר. דיון זה, ביכולות ניהול הנתונים של Outlook הוא בדיעבד, טפל. Outlook מצליח לקרוס בכל גרסה וכל נפח נתונים, ויתר על כן, קריסות אל, אינן הבעיה העיקרית של תכנה זו.

Outlook הוא הפרה החולבת של מיקרוסופט. היות והוא היה "חינם", כחלק מחבילת ה-Office, הוא הצליח להוציא מהשוק תכנות דואר וניהול מידע אישי משובחות ממנו, שנמכרו או הופצו בתכנות עצמאיות – Ecco, Act, Eudora, zMail ואחרים. יתר על כן, על מנת לנצל את מלוא היכולות שלו, היה צורך בשרת Exchange שמצדו חייב מערכת הפעלה Windows. גרסאות אחרונות של Exchange מחייבות גם שימוש בשרותי Active Directory.

לכאורה, מאפשר Outlook שימוש במקשרים גם לסביבות אחרות (Lotus Notes, Novel GroupWize, Zimbra ו-Scalix למשל). מקשרים אלו רק מוסיפים לתקורה המנהלתית וחוסר היציבות של Outlook, בין השאר משום ש-Outlook נבנה לשימוש בממשק תכנה בשם MAPI, בעוד שכל כלי אחר פעל על ידי פרוטוקולים פתוחים כמו IMAP, או ממשקי תכנה כלליים יותר כמו DDE או OLE. לא בכדי יצירת רשימות תפוצה לדואר מתוך רשימת הנמענים של Outlook ל-Word היא תהליך לאנשים עתירי זמן וסבלנות.

לאנשים אלו גם קיים אתר סליפסטיק. אתר זה מציג פתרונות כיצד ניתן לאלץ את Outlook לבצע פעולות שיתוף וסינכרון, כמו גם להתמודד עם חלק מהבעיות השוטפות של Outlook.

אני מוצא את הנטיה לראות ב-Outlook כאבר הבוחן למנהלי המידע האישיים כעצובה. Evolution ו-Kontact, מעולם הלינוקס, עושים מאמצים אדירים להדמות ל-Outlook מבחינת ממשק המשתמש והיכולות. מבט חטוף ב-Zimbra או eGroupware מראה מה שרת שיתוף יכול לעשות. Yahoo, Plaxo ו-Google Apps מאפשרים זאת גם ללא השקעה תשתיתית.

ומה על שולחן העבודה? אין מקום ליומן ולספר הכתובות על השולחן העבודה. מקומם בדפדפן ובטלפון.

אם נקבל את שינוי הפרגידמה הזאת, ניתן יהיה להתקדם. האמת, ניתן יהיה לחזור לאחור. מי שהתשמש בתכנת Ecco, יבין את כוונתי. התכנה איפשרה שיתוף נתונים על רשתות מקומיות ללא תכנות תשתית. ניתן היה להתשמש בספר כתובות מתוך WinFax ותכנות דואר. כל פריט מידע היה בר קישור לפריטי מידע נוספים (פגישות או אנשי קשר, למשל), ניתן היה ליצור "מחברות" לנושאים שונים ולשייך להם פריטי מידע.

מדוע, אם כן לא להשתמש ב-Ecco? חברת NetManage, שרכשה את הזכויות לתכנה, החליטה להפסיק לפתח אותה. למרות שהתכנה ניתנת להורדה ללא תשלום, קשה להצדיק את השימוש בה. היות והופסק הפיתוח של התכנה היא איננה מאפשרת שימוש בכלים ויכולות חדשים כמו vCard ו-vCal, שיתוף דרך WebDAV או סינכרון בפרוטוקולים כמו ActiveSync או SyncML, שפותחו לאחר שהחברה הפסיקה את הפיתוח. אני משתמש בתוכנה אך רק לצרכים פנימיים, והיא עדיין עובדת (אפילו על Windows XP או Wine).

Ecco היא הראיה כי תיוג מידע היה קיים עוד לפני ימי ה-Web 2.0 העליזים, וממשק ה-Explorer אינו חזות הכל.

 

קטגוריות
דעה

קוד פתוח, קוד בטוח?

אילן שביט תוהה האם תכנה פתוחה ((אני כאן מערבב מעט בין המושגים של קוד פתוח ותכנה חופשית)) היא בטוחה יותר יותר או מתכנה קניינית.

אני חסיד של תכנות פתוחות. כאשר אני בוחן תכנות פתוחות מול תכנות קנייניות, התכנה הפתוחה תמיד מתחילה עבורי מנקודת יתרון, ועל התכנה הקניינית להציג יתרונות מהותיים על מנת להתחרות. אחד השיקולים הוא אבטחת מידע.

קוד פתוח איננו בטוח יותר מקוד סגור מעצם מהותו. קוד בטוח הוא תוצר של שיטות עבודה ובקרת איכות.  יתר על כן, מרבית המשתמשים קוראים או מהדרים קוד בעצמם, אם משתמשים במוצר הסופי. מרבית כשלי האבטחה אינם מתגלים בתהליך הפיתוח אלא במהלך יישום החושף את התכנה לעולם האמיתי.

לתכנה מבוססת על קוד פתוח יתרון בתחום אבטחת המידע המצבים שתהליך הפיתוח הוא הוא פתוח:

  • קבוצות דיון או רשימות תפוצה גלויות הדנות בתכנה
  • ניהול באגים  גלוי לקהל הרחב
  • גילוי נאות

לשיקול המסחרי יש משקל ((ויש לא מעט חברות מסחריות התבססות על קוד פתוח)), וחברות המתבססות על מודל מסחרי קנייני בלבד סובלות מחסרון. הודאה בכשל בטיחותי לו אין להן פתרון זמין יוצר סיכון כלכלי ומשפטי חמור יותר. חברות אלו נוטות יותר להסתיר פגמים מאשר לחשוף אותם עד למציאת פתרון. תהליך זה מתארך, כאשר התכנה תלויה ברכיבים קנייניים של יצרנים אחרים. לקוד פתוח יתרון משום שאת העזרה למציאת הפתרון ניתן לקבל גם מחוץ למסגרת של צוות הפיתוח המיידי.

מעט מאוד מערכות מידע הן אי של קוד המסוגל לקיים את עצמו. תכנה משתמשת בספריות של מערכת ההפעלה, ברכיבים של תכנה אחרת ומתממשקת מול תכנות אחרות. לעיתים כשל אבטחה הוא חלק מהתוכנה, לעיתים כשל של מערכת תומכת או נלוות, לעיתים היישום הוא הבעיה, ולעיתים קרובות רק האינטראקציה היא זאת החושפת את כשל האבטחה.

באחד הבנקים בישראל ישנה מערכת המבוססת על Windows NT 4.0. לא ניתן לשדרג את המערכת היות ואחת מתת המערכות היא מוצר קנייני של חברה שפשטה את הרגל, ואותה תת מערכת איננה פועלת במערכות מתקדמות יותר ((דהיינו כאלו שזוכות לעידכוני אבטחה)) של Microsoft. המערכת תכתב מחדש מתישהו מול תת מערכת חדשה. אם ברשות הבנק היה קוד המקור אל אותה תת מערכת, אין זאת אומרת שבהכרח היה הבנק מתחזק את הקוד בעצמו, אך ניתן היה אולי למצוא מתחזק אחר.

קטגוריות
מערכות מידע

צחוקים ודחקות

השתתפתי בדיון וידאו של אנשי מערכות המידע בחברה רב לאומית. הדיון על שידרוג מערכת ניהול תוכן שסבלה מבעיות ביצועים. אחד המשתתפים הציג מערכת חלופית שבחן במסגרת הפרויקט, ואת סוגיות העברות המידע, הדרכת המשתמשים וכיוצא בזה. מנהל הפרויקט ביקש את דעתו על  תהליך ההתקנה וההתמעה של המערכת. המשתתף הרהר רגע, ואז אמר בפנים חתומות:

איש המכירות הבטיח כי תהליך ההתקנה פשוט מאין כמוהו, והמערכת תהיה פעילה תוך יום.

הייתה דממה של כדקה.  ואז, כאיש אח, משני צדדי האטלנטי פרצנו בצחוק שנמשך מספר דקות. לקראת סוף הדיו, מנהל הפרויקט עדיין צחקק לעצמו ומילמל בשקט "איש המכירות אמר, איש המכירות אמר…."

את סיכוייה של אותה מערכת להשתתף בפרויקט אתם יכולים לשער בעצמכם…

קטגוריות
ניהול

עץ הדעת

בעקבות מאמר של גל מור, החלטתי לבחון את Geni, אתר לבנית עצי משפחה ((אלו החפצים לבחון כלים אלו לעומק צריכים גם להביט ב- My Heritage או ancestry.com)).

זה הפך להיות עבורי חקר מקרה מעניין במערכות מידע, רשתות חברתיות וניהול ידע. בעיקר בעקבות פרסומים של ג'י קרוס והרולד ג'רש. טענתם המרכזית היא כי רשתות חברתיות ושיתוף ידע אינן סוגיות טכנולוגיות. "מדוע" הם שואלים "אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט מה הטוב ביותר בשבילנו?"

לאחר שבעץ המשפחתי ישנו כבר כ-550 נפשות, מהן כ-40 חברים יש לי תשובה חלקית.

אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט היות:

  • איננו רוצים להחליט בעצמנו: קיבלתי מספר ביקורות על תכנות ובגים של Geni מבני משפחתי. אף לא אחד יזם פרויקט ממין זה בעבר ((למעט סבתי שהביוגרפיה הקצרה שלה הוותה את בסיס הידע לעץ המשפחה)), הציע חלופות או השתמש בפורומים או במערכת הסיוע של ג'ני.
  • איננו רוצים רוצים לתמוך: בעיות או סוגיות של תפעול הופנו אלי.
  • איננו רוצים לעבוד בשביל אחרים: ביותר ממקרה אחד שלחו אלי מידע ((בדואר אלקטרוני, דהיינו לא ממקורות מידע המנותקים מהרשת)) בכדי שאני אכניס אותו לאתר.
  • יש גבול ליכולות השיווק שלנו: כאשר אדם אינו מעוניין לשתף פעולה, כמה אנו מוכנים ללחוץ עליו על מנת שיוסיף את המידע הנחוץ לנו.

התשובה, במשפט אחד היא: מי שמקבל החלטה, הופך להיות מחלקת מערכת המידע.

אינני מצטער על ההשקעה ב-Geni. בדיעבד, יתכן כי אחד המתחרים היה מתאים יותר מבחינה פונקציונלית, אך לא הייתי זוכה למעקב אחר התפתחות הרשת והעץ. להבדיל מ-FaceBook או LinkedIn, תהליך היצירה הוא אישי יותר וממוקד יותר, בעקבות זאת הצפיה לשיתוף פעולה הוא גבוהה יותר, והאבחנות אליהן הגעתי חדות יותר.

מכאן שגם חזון תשתית מערכות מידע ב-10$, שמציג ניקולס קאר הוא עוד מוקדם. צודקים ג'י קרוס והרולד ג'רש: זו איננה סוגיה טכנולוגית,.

קטגוריות
אינטרנט

על חסימת פרסומות

כאשר התלוננתי על עודף הפרסומות, לא התיחסתי לחוסמי הפרסומות. זאת היות וראיתי בזאת עיקר בעיה תפיסתית של בעלי האתרים, ובעיה טכנית בארגונים.

יש מי שרואה זאת בהקשרים רחב יותר. ניקולס קאר התקין את אד-בלוק, והסיר אותו. אנדרו בראון לא יכול בלעדיו. שניהם מסכימים כי הפרסומות הם סם החיים של התוכן החופשי של האינטרנט, למרות שאינם נוקטים בגישה הקיצונית של מארק אוונס. ניקולס קאר חש אי נוחות משימוש בכלי בעוד הוא עצמו משתמש בפרסומות. אנדרו בראון מתשמש בחוסמי הפרסומות בצורה סלקטיבית.

אני התקנתי והסרתי חוסמי פרסומות למיניהם. אלו פתרונות בעייתיים מבחינה טכנית. באתרים הכתובים מבחינה טכנית, הם אינם מהווים בעיה. דא-עקא, שדווקא אותם אתרים מקפידים יותר על ניהול פרסומות מתון ולא תוקפני. באתרים העמוסים, חסימת הפרסומות גורמת להפרעות באתר. זאת ועוד, תוספים לדפדפן עלולים להיות בעיתיים בעצמם.

כמו בסוגיות רבות בתחום מערכות המידע, הפתרון לא יבוא מהטכנולוגיה, אלא מהמשתמשים.