קטגוריות
דעה

לא אוהב Outlook

נקלעתי לפרויקט ארוך טווח. כלי התקשורת המרכזי הוא ה-Outlook. על זה אמר רבן פלדרמאוס:

Has not the Jewish people suffered enough

בימי צעירותנו, הסבירו לנו כי ישנה מגבלת נפח הגורמת ל-Outlook לקרוס, וכל גרסה חדשה אפשרה נפח נתונים גדול יותר. דיון זה, ביכולות ניהול הנתונים של Outlook הוא בדיעבד, טפל. Outlook מצליח לקרוס בכל גרסה וכל נפח נתונים, ויתר על כן, קריסות אל, אינן הבעיה העיקרית של תכנה זו.

Outlook הוא הפרה החולבת של מיקרוסופט. היות והוא היה "חינם", כחלק מחבילת ה-Office, הוא הצליח להוציא מהשוק תכנות דואר וניהול מידע אישי משובחות ממנו, שנמכרו או הופצו בתכנות עצמאיות – Ecco, Act, Eudora, zMail ואחרים. יתר על כן, על מנת לנצל את מלוא היכולות שלו, היה צורך בשרת Exchange שמצדו חייב מערכת הפעלה Windows. גרסאות אחרונות של Exchange מחייבות גם שימוש בשרותי Active Directory.

לכאורה, מאפשר Outlook שימוש במקשרים גם לסביבות אחרות (Lotus Notes, Novel GroupWize, Zimbra ו-Scalix למשל). מקשרים אלו רק מוסיפים לתקורה המנהלתית וחוסר היציבות של Outlook, בין השאר משום ש-Outlook נבנה לשימוש בממשק תכנה בשם MAPI, בעוד שכל כלי אחר פעל על ידי פרוטוקולים פתוחים כמו IMAP, או ממשקי תכנה כלליים יותר כמו DDE או OLE. לא בכדי יצירת רשימות תפוצה לדואר מתוך רשימת הנמענים של Outlook ל-Word היא תהליך לאנשים עתירי זמן וסבלנות.

לאנשים אלו גם קיים אתר סליפסטיק. אתר זה מציג פתרונות כיצד ניתן לאלץ את Outlook לבצע פעולות שיתוף וסינכרון, כמו גם להתמודד עם חלק מהבעיות השוטפות של Outlook.

אני מוצא את הנטיה לראות ב-Outlook כאבר הבוחן למנהלי המידע האישיים כעצובה. Evolution ו-Kontact, מעולם הלינוקס, עושים מאמצים אדירים להדמות ל-Outlook מבחינת ממשק המשתמש והיכולות. מבט חטוף ב-Zimbra או eGroupware מראה מה שרת שיתוף יכול לעשות. Yahoo, Plaxo ו-Google Apps מאפשרים זאת גם ללא השקעה תשתיתית.

ומה על שולחן העבודה? אין מקום ליומן ולספר הכתובות על השולחן העבודה. מקומם בדפדפן ובטלפון.

אם נקבל את שינוי הפרגידמה הזאת, ניתן יהיה להתקדם. האמת, ניתן יהיה לחזור לאחור. מי שהתשמש בתכנת Ecco, יבין את כוונתי. התכנה איפשרה שיתוף נתונים על רשתות מקומיות ללא תכנות תשתית. ניתן היה להתשמש בספר כתובות מתוך WinFax ותכנות דואר. כל פריט מידע היה בר קישור לפריטי מידע נוספים (פגישות או אנשי קשר, למשל), ניתן היה ליצור "מחברות" לנושאים שונים ולשייך להם פריטי מידע.

מדוע, אם כן לא להשתמש ב-Ecco? חברת NetManage, שרכשה את הזכויות לתכנה, החליטה להפסיק לפתח אותה. למרות שהתכנה ניתנת להורדה ללא תשלום, קשה להצדיק את השימוש בה. היות והופסק הפיתוח של התכנה היא איננה מאפשרת שימוש בכלים ויכולות חדשים כמו vCard ו-vCal, שיתוף דרך WebDAV או סינכרון בפרוטוקולים כמו ActiveSync או SyncML, שפותחו לאחר שהחברה הפסיקה את הפיתוח. אני משתמש בתוכנה אך רק לצרכים פנימיים, והיא עדיין עובדת (אפילו על Windows XP או Wine).

Ecco היא הראיה כי תיוג מידע היה קיים עוד לפני ימי ה-Web 2.0 העליזים, וממשק ה-Explorer אינו חזות הכל.

 

קטגוריות
דעה

דילמה טכנולוגית פוליטית

לאחרונה שקלתי ליישם שרת Xandros אצל לקוח. זהו שרת המבוסס על הפצת דביאן לינוקס, הכולל הין השאר שיתוף קבצים למערכות Windows דרך Samba, דואר ושיתוף יומנים מבוסס Scalix (לשעבר HP OpenMail), מערכת גיבוי Bru וממשק ניהול אחיד.

כעת מתפרסם כי Xandros נכנסה לשיתוף פעולה מול Microsoft. זהו חוזה דומה לזה שנחתם מול Novell לא מזמן. שיתופי פעולה אלו מטרידים אותי.

על פניו, כאשר שני ספקים של מוצרים המשיקים זה לזה נכנסים לשיתוף פעולה, ניתן לראות יתרון ללקוח בדמות תאימות גבוהה יותר של המוצרים. מבחינת הספקים, ישנה הרחבה של שוק הלקוחות. היות ולא מדובר ברכישה, אין לכאורה שינוי מהותי בקשר בין הספק ללקוח.

אלו שמכירים אותי, יודעים כי אני נוטה יותר לפתרונות קוד פתוח, וחשדן לגבי פתרונות קניינים, בעיקר אלו מבית מיקרוסופט. נטיה זו מתחזקת עם ידיעות על טענות של הפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט כנגד לינוקס.

כעת אני בדילמה. האם לממש פתרון הנראה מוצלח מבחינה טכנולוגית, או להמנע ממנו משום שהוא עלול לתמוך בספק, שאני סבור כי פעולתו עלולה לפגוע בטכנולוגיה בעתיד? לא פחות חשוב מכך (בעיני) היא העובדה כי החתימה על החוזה היא יריקה של הספק לבאר ממנה הוא שותה.

מעבר לך, כיצד משתפים את הלקוח בדילמה? האם משתפים את הלקוח בדילמה? האם מתפקידו של יועץ טכנולוגי להעלות סוגיות מוסריות?

אם מיקרוסופט, אדובי או אוטודסק היו מנצלים ילדים בדרום מזרח אסיה אני מניח כי ניתן היה להעלות זאת, אך במצב של דיון בו השותף אינו מעוניין או אינו מתמצא בפרטים הטכנולוגיים, המשפטים או האתיים, ומכאן שגם קשה לו לראות ההשלכות הישירות או העקיפות של ההחלטות שלו.

במקרה הנקודתי הזה נמנעה הבעיתיות, היות ומסתבר כי Xandros לא עומדת בשתי דרישות פונקציונליות.