קטגוריות
אינטרנט

האספה הכללית של איגוד האינטרנט הישראלי

אני מניח כי ישיבת מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל הייתה דרמטית יותר, אבל ניחא.
כצפוי התכנסנו מאוחר (נחוצה כמות מינימלית של משתתפים לקיום אספה כללית).

  • רימון לוי ודורון שיקמוני מסרו את הדוח המילולי לשנת 2008. מעט ארכני לטעמי, וגלש מדי פעם מעבר לפעילות של השנה הקודמת. אך היות והיו לא מעט חברים חדשים יתכן כי היה בכך טעם. במהלך ההצגה הוצגו מספר טענות כלפי הועד המנהל:
  • הוצגו הדוחות הכספיים לנשת 2008
  • הוצג דוח המבקר
  • נערכות הצבעות על המשך פעילותם של רואה החשבון ומבקר האגודה, כמו גם על אישור הדוחות הכספיים ודוח המבקר.
    • במהלך ההצבעה נמתחה ביקורת על כך שלא נערך מכרז לתפקידים אלו מזה כ-3 שנים
  • נערכו הצעות על שינויים בתקנון:
    • הוגדל מספר חברי הועד המנהל מ-7 ל-9
    • האורכה תקופת פעילות חברי הועד משנתיים לשלוש
    • נדחתה ההצעה להעניק מעמד של "ידיד" למצטרף חדש למשך שנה – בה לא יוכל לבחור, להבחר או להשתתף באספה הכללית
    • נדחתה הצעה לקיים נסיעות לחו"ל רק במצב בו המזמין מחו"ל יצהיר בכתב כי נוכחות חבר חיונית

התאכזבתי ממבקרי הארגון. אנשים שסברתי שהם רציניים יותר תקפו את הארגון בצורה תוקפנית ועויינת, ויתרה מכך, לא עניינית. לא הכל שמח ותקין לטעמי. הארגון ותיק, וכמו לא מעט עמותות ותיקות, מעט מרוכז מדי בעצמו. עם זאת מדובר באנשים שכוונותיהם טובות ופעילותם חשובה ומועילה. יתכן כי הגיע הזמן כי איגוד האינטרנט יבחר לפעול יותר כמו רשם בלבד (בדומה ל-ICANN) ולא כאגודת האינטרנט. אישית אני מאמין כי לישראל נחוצה האגודה יותר מאשר רשם טכני בלבד, בעיקר לאור מצבו העגום של המחוקק בתחום. היות ואיש לא דרש לשנות את מטרות האגודה, יתכן כי לא היה כאן יותר מאשר ניסיון להתמקח על מחירי המתחמים.

בתחום עלויות המתחמים דרשו מספר משתתפים לדעת את העלות אותה משלמים רשמי המשנה לאיגוד. דרישה זו הייתה בעייני מגוכחת כפליים, מעבר לעובדה כי התקשרות ממין זה לא הייתה יכולה להתקיים עם האיגוד היה חושף את המספרים, כל מי שעיניים בקודקדו ומחשבון בטלפונו היה יכול לחשב את העלות הממוצעת למתחם ולדעת מה השוליים בהם מתפקדים הרשמים.

מהם איפה, התחומים בהם יכול איגוד האינטרנט להשתפר:

  • ידידי האירגון. מונח הידידים מקובל בעולם העמותות ליחידים וגופים המעוניינים לתרום ולקבל מידע המוגבל לחברים, ללא שותפות בתהליך קבלת ההחלטות. זהו מקור הכנסה נוסף, ומגדיל את חשיפת הארגון ושקיפות ללא העמסה על האספה הכללית.
  • פורום לחברי הארגון (הצעה שעלתה מהקהל): הגדלת האניטראקציה בין האיגוד לחברים והגברת המעורבות ביזימת פרויקטים או השתתפות בהם.
  • אובודסמן: לא מעט טענות נשמעו לגבי רשמי המשנה. אדם או גוף שיפעל במהירות לגבי סוגיות של תמחור ושרות מול רשמי המשנה.
  • איגוד 2.0: שיפור השימוש באתר וכלים מכוונים.

עם הזמן (והפוסטים הצפויים של שאר המשתתפים), מן הסתם יעלו רעיונות נוספים, ורצוי לא רק להציף אותם מול האיגוד אלא גם להשתתף בישומם.

קטגוריות
אינטרנט

טישטוש

שרות דוב עשה הטוש לקוראיו ולמשתתפי האספה הכלכלית של איגוד האינטרנט הישראלי 2009 בפרסמו את הראיון עם חברי הועד המנהל של איגוד האינטרנט בזמן קיומו של הכנס. התזמון והתוכן יכולים ליצור את הרושם שנעשה מחטף ב"מאבק".
המצטרפים החדשים באו ממגוון סיבות. חלקם מוטרדים מעלות רישום המתחמים, חלקם מרמת היעילות ((או חוסר יעילות)) של רשמי המשנה וחלק מוטרדים מהעדר השקיפות של ניהול העמותה.
אני אישית באתי מתוך דאגה לסוגית החברות שבתקנון, שהוצע לשנותו כך שחבר חדש ימתין שנה עד לזמן בו יוכל לבחור ולהבחר. אין לי התנגדות עקרונית לסעיף זה, אך החלתו בזמן שסעיף מהותי נוסף ((הארכת זמן כהונתם של חברי הועד המנהל והרחבת הועד המנהל ל-9 חברים)) משתנה ואיתו יכולה להשתנות מבנה הנהלת הארגון, נראתה לי שלא במקום.
חבל שגיא גרימלנד לא נשאר עד הסוף איתנו, והיה יכול להרחיב את הסיקור (כפי שעשה עידו קינן). חבל שגם חלק ניכר ממובילי הפעילות עזבו לפני ההצבעה על התקנון.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

בקצבו של הדור

לשרות האיכסון של אמזון יש שרות נוסף: העברת מידע על מדיה מגנטית.

עם הגידול בנפחי הנתונים, העברת הנתונים הופכת להיות סוגיה מורכבות יותר, ומשתמשים נאלצים לנקוט בשיטות העברת נתונים יחודיות. יחודיות, אך לא חדשות. ישנו אפילו פרוטוקול רשמי משנת  1999 ((עדכון של פרוטוקול קודם מהראשון באפריל 1990)), להעברת נתונים על גבי יוני דואר, שעבר ניסוי מעשי בשנת 2001. יחד עם זאת, חוקרים ישראלים טוענים שחלזונות מהירים יותר.

קטגוריות
דעה

יאאלה התלהמות

כותרת מכלכליסט:

science_rules

איזה פחד! טכנוקרטיה.

אופס. בעצם לא. אין כאן קריאה לביטול המערכת הדמוקרטית, אלא טענה בסיסית יותר:

מכיוון שאי אפשר לסמוך על הרצון החופשי של בני אדם, שאינו בהכרח מוביל אותם להחלטות הנכונות להם או לאחרים, יש להעביר חלק מכובד המשקל הזה לידי הרשויות; ומכיוון שאין שום סיבה להניח שברשויות – מהמחוקקים ועד הפקידים – יודעים לקבל החלטות נכונות, צריך להכניס לתמונה את המדענים. רק על סמך הידע שנצבר בתחומי המחקר השונים, טוען טראוט, באמת אפשר יהיה לגרום לבני אדם לשנות את העולם.

מדוע הכותרת ההיסטרית. האם הכותב חושב שקוראיו טיפשים ((ניתן לקרוא את התגובות ולהגיע למסקנות באופן אישי))? כל מה שמתבקש הוא שפוליטיקאים יתנו משקל יתר לאנשי מקצוע שאינם סוקרי דעת קהל.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

ושמחת בtagך

הפרסום של חנית מעסיק אותי זמן רב. אני אוהב תגיות, אני טאגומניאק וטאגוהוליק. אני עדיין מצפה למערכת קבצים מבוססת תגים, ואני עדיין מחפש מערכת לניהול תגיות גלובליות.

נושא נוסף הוא כיצד להתמודד עם מידע שכבר קיים. וזו סוגיה רב שכבתית:

  1. כיצד להתמודד עם כמות המידע הדורש תיוג. יתכן כי חלקו או כולו כבר מקוטלג בצורה אחרת. האם ניתן להמיר את הקיטלוג הקודם למערך של תגיות? האם ישנה התאמה בין צורת הקיטלוג הישנה לתגיות? האם היא מתנגשת עם השימוש בתגיות או מעצימה אותה?
  2. כיצד להתמודד עם שינוי? לאורך הזמן נוספות תגיות ויש לקטלג מחדש פרטי מידע ישנים – לפצל או לאחד תגיות, למחוק או להוסיף.
  3. מתי יש לפריט מידע יותר מדי תגיות, מתי פחות מדי? האם התגיות באמת יובילו לפריט המידע הרלוונטי?
  4. האם ענני התגיות משרתים את הניהול התקין של התגיות או שמה הם דוחקים פרטי מידע ישנים יותר לטובת אלו להם תגיות עדכניות יותר?

נכון להיום, ממשק ניהול התגיות של טעים.לי הוא זה הנוח לי ביותר לניווט, אך הוא סגור בתוך עצמו ונמצא בענן. טכנורטי נועד להתמודד עם סוגיה זו על ידי יצירת ניהול משותף של תגיות, אך עדיין לא מצאתי דרך נוחה לממש אותו.

בחלומי אני מנהל ענן תגיות אחד, הכולל תגיות פרטיות ותגיות משותפות, תגיות ב-WordPress, Drupal, Google Apps ומערכת הקבצים שלי.