נתקלתי במונח בזמן חיפושי דירה. קבענו עם מתווכת במקום מסויים. כאשר היא הגיעה, הסתבר כי הדירה נמצאת בבנין ליד. כאשר עלינו במעלית התחיל חשד לנקר בנו. כאשר היא צילצלה בדלת, כבר היה לנו ברור. את הדירה הזאת כבר ראינו, עם מתווכת אחרת.
מבוכה שלנו, מבוכה של בעלת הדירה, מבוכה של המתווכת. כעס על ביזבוז זמן.
הטעיות ממין זה אינם מנת יומם של מתווכים בלבד. אני ניצבתי גם מצידו השני של המתרס.
בדיון מול לקוח הצגנו את מערכת. המצגת והצעת המחיר כללה פירוט של תת מערכות וארכיטקטורה.
הפירוט, מסתבר היה רב מדי. הלקוח נטל אותו ופנה לחנות מחשבים על מנת לישם אותו, בעלות נמוכה בצורה ניכרת. התוצאות לא הייתה מפתיעות:
- אנחנו בזבנו זמן ללא קבלת הפרויקט.
- הטכנאי קיצץ בתוכניות על מנת לחסוך בעלויות, בנה מערכת מקרטעת, והפסיד כסף בניסיון לתקן טעויות.
- הלקוח הוציא כספים על תיקוני הטעויות וקיבל מערכת מקרטעת.
- אנחנו איבדנו משמנו הטוב כי תיכננו מערכת מקרטעת (ראה מבחן התוצאה).
אינני בטוח כי למדתי את הלקח… אני מאמין בשקיפות מול הלקוח. אני גם מאמין כי לקוח מוטה מחיר תמיד יפנה לנותן שרות הזול יותר, ללא ביקורת איכות. אני זהיר יותר כיום במידע אותו אני מעניק בשלבים מוקדמים של פרויקט, ואם אני חש כי הלקוח משתמש בתהליך המשא ומתן רק בכדי לשאוב מידע, אני נרתע. עם זאת, מתן מידע רב ככל האפשר בתחילת המשא ומתן מאפשר ללקוח לפנות לאחרים ולא להמשיך ולבזבז את הזמן שלי.
יתכן כי אין זאת מדיניות השווק הנבונה ביותר, אך עם הזמן נראה לי כי הלקוחות שנשארים איתי הם הרווחיים ביותר עבורי, והמרוצים ביותר מאיכות העבודה.
ולסיום: את הדירה כבר לא נקנה. בעלת הבית קצה במתווכות.