יהונתן קלינגר מציג השינויים החשאיים שמיקרוסופט ביצעה כחלק מתהליך האוטומטי של Windows כחלק מטענה להמנעות של שימוש ממשלתי בקוד קנייני.
לפי הידוע לי, השינויים האמורים פעלו רק במצב בו לא התבצעו עידכונים אוטומטיים, אך המשתמש בחר לסמן את אפשרות הבדיקה של קיום עדכונים. אני, ואחרים, חושבים שהתגובה חריפה מדי.
מידה ועובדה זו נכונה, השינויים יכולים להיות מהותיים להמשך אפשרות הבדיקה (למנוע מצב של ביצה ותרנגולת, שבו המערכת לא יכולה לבדוק יותר קיום עדכונים כי מערכת העדכון השתנתה).מיקרוסופט מאפשרת (בתנאים מסיימים), לראות (אם כי לא לשנות) קוד. מעט מאוד בחרו לממש אפשרות זאת. יתר על כן, הרתיעה של ארגונים רבים מויסטה נובעת מהתלות של מוצר זה בתקשורת מול מיקרוסופט.
מיקרוסופט סובלת מבעיה של חוסר עמינות הן בצד העסקי, והן בצד הטכנולוגי. אבל שתי בעיות אלו אינן בהכרח תלויות אחת בשניה. וניסיונות לתקן בעיה בצד אחד מובילות לפעמים לבעיה בצד השני. תסבוכת זאת הולכת וגדלה כאשר לא ברור אם מיקרוסופט היא חברת של טכנולוגיה, מוצרי צריכה או בידור.
בחזונו של תומס ווטסון הייתה מכונה של IBM בכל חברה, ו"שלום דרך מסחר". דא עקא, שעם כל מכונת IBM הגיעו אנשי IBM, והמסחר כלל גם מסחר עם גרמניה הנאצית. את IBM הורידו מגדולתה חברות כמו NCR, דיגיטל ומיקרוסופט, לא האגודה לזכויות האזרח.
קוד פתוח איננו התשובה לכל, ואיננה החרב לפתרון כל הקשרים הגורדיים של אבטחת מידע וצנעת הפרט ללא מי שיבחן את הקוד.