אתר בלוגרים.נט הכריז על בחירת הבלוגים העצמאיים הטובים ביותר.
מצד אחד ברורות לי המועמדות המובילות שלי: שרון וחנית:
מצד שני, לא ברור לי המונח של פרו-בלוגר, ומדוע רק בלוגים עצמאיים. מה נגרע חלקם של הגלוב או של אנקדוטות?
בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".
שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.
לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.
מה המשמעות למתשמשים?
קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.
להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.
היום הנחתי קורס על ניהול ידע בחברות ביוטכנולוגיה ומדעי החיים. בין שאר הנושאים הצגתי את מערכות וויקי ובלוגים ככלי לניהול ידע ארגונים. הזכרתי את מונח הווב 2. כבדיחה, ציינתי כי ישנה כבר התייחסות לווב 3 ו-ווב 4, ותבעתי לעצמי זכויות על ווב 5 (שמעתם על זה לראשונה כאן).
טעיתי. ליאור הנר כבר הגיע לווב 5, והגלוב כבר הגיע לווב 7.
המשתתפים בקורס עוסקים בניהול ידע, ומעטים מתוכם מבינים את ה-ווב 2.0, ולא בכדי. ווב 2.0 שקוע ועטוף בפלצנות ורוח המסתירים את היכולות האמתיות כל כלים במו הבלוג והוויקי.
זהו אחד הפערים הדיגיטליים האמיתיים. הפער בין היחצנים וזמזמני המילים (מלשון buzzwords) לבין משתמשי הטכנולוגיה. המאמר של ג'ק וינסון מסכם בשבע שורות את מה שלי לקח שלוש שעות להסביר.
לענין זה, ראו את הדיון בין אנדרו מקפי לטום דוונפורט על Enterprise 2.0, וכיצד ניתן לנהל דיון ענייני ללא הרבה רוח (2.0)…
ללקוח הייתה הברקה לא מקורית: הנהלת החשבונות תהיה במיקור חוץ על ידי משרד רואי חשבון. יתר על כן, הוא גם רצה גישה מלאה למערכת הנהלת החשבונות. עד כאן הכל טוב ויפה וסביר ונהיר.
השיטה שנבחרה:
דא עקא, שמערכת ה-VPN של הלקוח מתנגשת עם מערכת VPN הקיימת במשרד רואי החשבון לטובת לקוח אחר. כעת הלקוח שוקל האם להחליף את מערכת ה-VPN לזו הדומה למערכת הקיימת אצל הלקוח האחר של משרד רואי החשבון. בנתיים אני מבצע בדיקות עבור משרד רואי החשבון, כאשר את עלות הזמן שלי משלם הלקוח.
מה התוצאה:
אני תוהה: מי עשה מיקור חוץ למי?
נטען כלפי כי אני חריף מדי בהתייחסותי ללקוחותי. יש יותר משמץ של אמת בכך. כאשר אני יושב עם עמיתים מקצועיים, סטטלר וולדורף יכולים להצטייר כאוהבי אדם מלאי אפטיה ופרגון.
חלק מזה נובע ממי שאני באופן אישי וחלק ממי שאני באופן מקצועי.
אני סבור כי חלק ניכר ממה שעושה אותנו בני אדם הוא השכל (אגודלים עוזרים, כמובן). בקטגורית השכל אני כולל סקרנות, יכולת ביקרותית והומור. תכונות אלו נעלות יותר כאשר ניתן להפנות אותם כלפי עצמך. באופן אישי אני נרתע ממי שאני סבור שלוקה בחוסרים בתחומים אלו (אני סבור! שימו לב לביקורת העצמית…).
מהצד המקצועי, אחד מחסרונותי הוא חוסר סובלנות לטמינת הראש בחול. מערכות מידע הוא תחום מורכב. כמעט מדי יום אני נפגש עם אנשים הבוחרים באחד מהמסלולים:
הסיבה שטיעונים אלו צורמים לי, היא שהיא מגיע מאנשי עסקים ומנהלים. אותם אנשי עסקים ומנהלים לא היו ממהרים להפטיר אותם אם היינו מחליפים את המילה מחשבים במלה כספים, ביטוח או כח אדם. זאת אפילו כאשר התמחותם המקצועית או תחום העיסוק של חברתם אינו נוגע כלל לתחומים אלו.
מערכות מידע אינן מיכולות הליבה של חברות וארגונים רבים, אבל הן חלק מהותי מהיכולת שלהם להתקיים ולהיות תחרותיים. כאשר מנהל אינו רואה זאת, הוא הופך לנלעג.
יתכן כי אני יכול להיות חביב יותר. אבל אז לא אהיה אני.