קטגוריות
דעה

צייר לי פתרון

הצעתי עוד פרויקט של פרוייקט כתיבה קבוצתית, אז אני אתחיל.

לפני מספר ימים חלפתי על פני מיניבוס שעליו כתוב "פתרונות בתעבורה". לא מפתיע. חכמי השיווק מסבירים לי שהשוק רוצה פתרונות.

  • לא שרות הסעות – פתרונות בתעבורה (מעניין אם יש להם מסוקים, או שהם גם סוללים כבישים).
  • לא זגג – פתרונות בזכוכית.
  • לא ליצן – פתרונות בידור.

לא בכדי קשה לי לשווק את עצמי. מנתח מערכות ויועץ למערכות מידע. אני לא מוכר פתרונות, אני מוכר בעיות! אני שואל שאלות (ועוד שאלות מעיקות). מי צריך את זה? זה גרוע כמעט כמו פסיכולוג (או גסטרואנטרולוג, תלוי כמה עמוק אתה רוצה להכנס…)

מכאן ניתן להבין את ענין הניו אייג'. יש פתרונות – הוליסטיים, כללים ומלאים. הבעיה היא משנית, בה לא נעסוק בה, היא רק תסיח את דעתנו מהפתרון.

סאונד בייט, מכירה של 20 שניות במעלית. לא תתפוס אותם בדקה, לא תתפוס אותם בכלל. זהו השווק של הפתרון.

קונה? לא? יש לי פתרון עבורך….

קטגוריות
דעה

פוסט רציני, למבינים

לא רק אני מקטר על מילים ריקות. גל מור מבקש פירגון.

אולי הגיע הזמן לעוד פרוייקט כתיבה קבוצתית?

קטגוריות
כללי

טכנו פקצה

בתי בת הארבע נכנסה למשרדי והביטה בביקורתיות על שולחן העבודה שלי.

"למה לך יש שלושה מחשבים, ולי ולאורי יש רק מחשב אחד?" שאלה בתקיפות.

"את רוצה גם מחשב?" שאלתי.

"כן" היא ענתה והצביע על אחד מהניידים "כזה".

פנתה לצאת, נעצרה, הסתובבה, חזרה והוסיפה "אבל ורוד, כי זה לבנות".

למרבית האימה, אני חושב שאני יודע איזה מחשב היא רוצה

קטגוריות
דעה

"אני לא מבין מה הבעיה"

בישיבה מול לקוח, אין משפט מעורר שמעורר בי בהלה גדולה יותר. זהו המשפט המופיע על פי רב לאחר בחינה של דרישה הכוללת עמידה בכשל לוגי, חריגה מחוקי התרמודינמיקה או הנחה כי ניתן לייצר ולסנכרן מידע דרך כוח המחשבה.

המשפט הוא בדרך כלל חלק ממשא ומתן, ומטרתו העיקרית להמעיט בערך העבודה הנחוצה (וכפועל יוצא, במחיר).

במהלך דיון על פרויקט שכלל הקמת ממשק Web למערכת, חזר לקוח על הטיעון שוב ושוב, והוסיף, על מנת לחזק את טיעוניו: "הרי הכל נעשה היום בלחיצת כפתור".

לבסוף, נואשה האחראית על עיצוב האתר, קמה ממקומה ויצאה מהחדר. היא שבה עם לוח מקשים, הניחה אותו לפני הלקוח ושאלה: "איזה כפתור?"

ואם אתם חושבים שזוהי שאלה טיפשית. תשאלו את Compaq.

קטגוריות
כללי

מפי עוללים…

אין נחת גדולה יותר מלראות את בנך בן השמונה מפנים ערכים ותובנות שאתה השקעת שנים ליצור. במרוץ מול אחותו בת הארבע שמעתי אותו צועק:

האחרון שמגיע הוא יוזר!

מה שמבטיח לו עתיד כמנהל מערכת.