קטגוריות
מערכות מידע

מידע הולך ונעלם

היו"ר מקטר על קישורים מתים לאתר הארץ. אילנה ברודו מדברת על מות גאוסיטיס (הי"ד). מתבקשת השאלה, לאן הולך המידע והידע כאשר הענן מתאדה. השאלה עולה לא רק כאשר אתר או שרות נעלמים, אלא גם כאשר הם משתנים. אם תשנו את מבנה הקישורים באתר שלכם, כל הקישורים המפנים אליכם יכולים להפור ללא רלוונטיים.

אבל לא רק אתרי אינטרנט או שדרוגי גרסה עלולים להפות את המידע ללא נגיש. תוכנות המבוססות על תמחור שנתי יכולות להעלם אם אינכם יכולים לשלם את העלות השנתית. תוכנה ישנה עלולה להפסיק לתפקד היות והיא לא פועלת על חומרה חדשה. תוכנה מוגנת יכולה להפסיק לעבוד אם החומרה המשמשת להגנה מפסיקה לתפקד ואין לכם חוזה שרות או שהספק פשט את הרגל.

האם המידע שלנו יהיה נגיש עוד מאה שנים?

ואל תגידו שהכתובת לא הייתה על הקיר. בשנת 415 נשרפה הספריה של אלכסנדריה. רק בשנת 2002 היא הוקמה מחדש.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר אינטרנט

סקלביוליות

ניסיתי למצוא מונח בעברית ל-Scalability. התרגום היחידי שמצאתי הוא הקישור המביך הבא ((ואני לא היחידי שמחפש מונח שכזה)).

הסיבה לחיפוש היא מספר תקלות מערכתיות שארעו בחודשים האחרונים בחברה, פעמיים במערכת הדואר וארבע פעמים בבסיס הנתונים המרכזי.לא במפתיע – התלונות והמענות התרכזו אלי ((ועלי)). אבל, לאלוהי המיחשוב יש חוש הומור.

  • כאשר שרת הדואר הפסיק לתפקד, אחד המתשמשים נחפז לפתוח חשבון gmail לניתוב חלק המפעולות העסקיות. נחשו מה קרה אז.
  • שבוע שעבר טען באזני משתמש אחר כי מהירות התגובה של שרת הנתונים הארגוני איננה סבירה ונתן כדוגמה את אתי האינטרנט של הבנקים. גיחי גיחי.

צחוק בצד, אחד הטיעונים של אנשי ה-IT היא: "תנו לנו משאבים כמו X, ותקבלו שרות כמו X". גוגל, למשל, מתחייבת לזמינות של 99.9% (חודשית). דהיינו 72 שעות כשל, עדיין מהווה עמידה בתנאים. אני מצליח לשמור על 99.4%. אבל זמינות ועמידה בתנאי שרות אינה מעניינית את המשתמש ברגע שבו הוא זקוק לשרות. לא בכדי מיקור החוץ זוכה לכותרות, הן בשרות והן בפיתוח.

מכאן לסלקביוליות. הבעיה איננה חדשה והיא מכונה C10K בתחום שרתי האינטרנט, אך היא נכונה גם לתחומים אחרים, ולא רק במערכות במידע. בעיות סקלביוליות נובעות בלא מעט מקרים מתכנון לקוי שאינו חוזה את העומס הצפוי, או לעיתים מתכנון זהיר מדי שגורם למערכת לנקוט באמצעי הגנה מדי. אנחנו פשוט לא מוכנים לקבל צליל תפוס באינטרנט. מאותה סיבה אנו נוסעים במכונית, ונתקעים בפקק, במקום לנסוע בתחבורה ציבורית.

סקלביוליות איננה רק ביכולת הגידול, אלא גם ביכולת הצימצום. במשבר הכלכלי הנוכחי הותיר חברות עם עומס רב של מערכות מורכבות בתלויות זו בזו. תחזוקת החומרה, התוכנה וספקי השרות הם נטל משמעותי אך בלא מעט מקרים הוצאת תת-מערכת לא חיונית אחת תגרום לקריסה או ירושה בתפקוד של מערכת אחרת. גם כאן, בסוגיה אינה יחודית למערכות מידע. הנטיה של חברות לבצע פיטורים אופקיים בכדי לרצות משקיעים או סגירת מחלקות פיתוח לקיצוץ עליות הן דוגמאות לכך.

תכנון הוא אבן יסוד לסקלביוליות, אך לא פחות מכך היא ההכרה בגבולות, הן של הטכנולוגיה והן של האדם.

קטגוריות
דעה

פרסומות, חמדנות וגרגרנות

"הרשת," הכריז באזני לקוח "עובדת לאט". ולראיה פתח את אתרי Ynet, גלובס ו-The Marker.

"הרשת" אמרתי "עובדת מצויין". ולראיה פתחתי את אתרי CNN, BBC ו-Google.

טענתי, כמובן, לא התקבלה, שהרי אצלו בבית זה עובד מצויין, והוא צודק.

אתרי החדשות (בעיקר הישראלים, אך לא רק), מנסים לדחוס כל פרסומת אפשרית – קופצת, עולה, יורדת, בין העמודים ובשולי העמודים). אם לא די בכך, הרי מרבית הפרסומות הן תועבות מרקדות ב-Flash.

קרוב משפחה הציע לי את המבחן הבא: פתחו את ה-Task Manager, ובחרו Performance. כעת פתחו את אחד מעמודי החדשות שבתחילת הפרסום. צמצמו את החלון לסרגל הכלים. העלו אותו מחדש. הביטו בגרף הביצועים.

אם לא די בכך, הביטו בתחתית חלון הדפדפן ותראו כי האתר פונה ללא מעט אתרים נוספים – בעיקר של המפרסמים תוך עליית העמוד. הביטו בכותרת, ותראו כי הדף מעדכן את עצמו כל הזמן.

מה רע, בעצם. למרבית המחשבים ישנה את העוצמה הדרושה להתמודד עם עומס היתר המיותר. לבוז של מפתחי האתרים למשתמשים כבר התרגלנו.

הנפגעים העיקריים הם (כמו תמיד), בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. נסיונות ליישם פתרונות אבטחת מידע המבצעים סריקת תוכן, שרתי מסופים או פתרונות קוד פתוח נראים לא מתאימים כי אתרים התכובים רע מפסיקים לתפקד או יוצרים עומס יתר על המערכת. לו היה מדובר רק באתרי מכירות פומביות או פורטלים למיניהם, היה ניתן לומר כי הבעיה היא ניהולית בלבד, והארגון יכול לוותר עליהם. אך מדובר באתרי חדשות, מידע עסקי, ובלא מעט מקרים גם אתרי שרות.

למרבית הצער, כאשר אני מציע למנהלים ובעלי עסקים לפנות לבעל האתר, הם נרתעים. "אצל כולם זה עובד" הם מצטטים את המנטרה, וקונים מחשב חדש, מהיר.

קטגוריות
דעה

גנב! גנב!

תקלה בשרתי WGA של מיקרוסופט גרמה, ככל הנראה למספר רב של מחשבים לזהות את מערכות ההפעלה שלהם כלא חוקיות. תקלה זה גרמה לתגובות הנעות בין תדהמה לזעם בפורום התמיכה של מיקרוסופט.

עמית, מאוניברסיטה גדולה, סיפר לי לפני מספר שבועות שהתקבלה החלטה באוניברסיטה לא לתמוך ב-Vista, בגלל התלות ב-WGA. החשש היה כי משתמשים שאינם מקשורים לרשת עלולים לגלות את עצמת עם יכולות מופחתות היות והמחשב לא יוכל "להתקשר הביתה". מסתבר שגם ללא נתק תקשרות משתמשים עלולים מואשמים על ידי המחשב שהם כגנבים.

שתי תהיות עולות בדעתי:

  1. האם שרתי WGA עברו ולידציה?
  2. האם יש קשר לתקלה של Skype?

לפני לא כל כך הרבה שנים היו תוכנות רבות שהגיעו עם הגנות מבוססות חומרה (דונגלים או האספים בלשון העם). כיום שיטות אלו כמעט ונעלמו מהעולם. כאב הראש של פתרון תקלות ותמיכה בתת מערכת שאיננה מוסיפה ערך לתוכנה מחד, ומעלה את עלות התוכנה מאידך פתרו אותנו מעונש זה. דווקא מיקרוסופט הייתה מהמקילות בתחום זה. הציניקנים יגידו כי מיקרוסופט העלימה עין מהפירטיות כל עוד רווחיה עלו. יתכן, אם כי אני רואה שינוי גישה אחר. מיקרוסופט הולכת בעקבות אפל ספקיות שרותי הסלולר ליצירת סביבה סגורה.

אפל יצרה סביבה סגורה מסביב לחומרה שלה. שרותי הסלולר יוצרים חבילות. למיקרוסופט הייתה סביבה שהתבססה על, למרבית ההפעתה, על פתיחות. מגוון רחב של יצרני חומרה ותוכנה. יתכן כי כאשר ספקי החומרה מתחילים לפזול לחלופות (דל עם אובונטו, לנובו עם סוסה), וספקי התכנה מתחילים לעבור לשרותים מקוונים ולקוד פתוח בוחרת מיקרוסופט במסלול של סגירות. סביבה סגורה זו גם מתאימה ליצרני תוכן ומדיה. WGA משתלב יפה עם ניהול זכויות דיגיטליות (DRM).

לכאורה מדיניות משונה, אך ללא שינוי מהותי בתפיסת העולם, זאת נראית הדרך היחידה המתאימה למיקרוסופט. העליונות ההנדסית והעיצובית של מוצרי אפל מצד אחר, והעליונות הטכנית והתמחירית של מוצרי הקוד הפתוח לא משאירים למיקרוסופט מסלול אחר שלא יפחיד את בעלי המניות שלה.

קטגוריות
אינטרנט

גוגל 1.0

בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".

  1. למערכת המסמכים והגיליונות האלקטרוניים נוספו תיקיות (Folders), צעד הזוכה לברכה מצד טקקרנץ, התוהה מתי תתוסף יכולת זאת ל-Gmail.
  2. גוגל מפתחת מנוע לעבודה לא מקוונת בשם Gears. זאת במקביל לעבודת פיתוח ליכולות לא מקוונות של Firefox.

שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.

לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.

מה המשמעות למתשמשים?

קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.

להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.