קטגוריות
אינטרנט

גוגל 1.0

בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".

  1. למערכת המסמכים והגיליונות האלקטרוניים נוספו תיקיות (Folders), צעד הזוכה לברכה מצד טקקרנץ, התוהה מתי תתוסף יכולת זאת ל-Gmail.
  2. גוגל מפתחת מנוע לעבודה לא מקוונת בשם Gears. זאת במקביל לעבודת פיתוח ליכולות לא מקוונות של Firefox.

שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.

לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.

מה המשמעות למתשמשים?

קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.

להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.

קטגוריות
דעה

המתחרים של Vista

במבט ראשון, שני המתחרים העיקריים של Vista על שולחן העבודה הם המקינטוש ולינוקס, בעוד Google Documents ו-OpenOffice.Org מתחרים על תחום היישומים המשרדיים.

בפועל יש למיקרוסופט מתחרה קשה יותר: מיקרוסופט.

למתחרה יש מערכת הפעלה שולחנית לא רעה (XP), מערכת הפעלה ליישומים ישנים (98) ואפילו מערכת הפעלה המסוגלת לנצל חומרה חדשה ביתר יעילות לסביבה מרובת משתמשים (Server 2003).

אם נבחון סביבה משרדית של כ-10 משתמשים, נראה כי שדרוג או רכישה של מחשב אחד המתאים לסביבת Vista יכול לתמוך ב-5 עד 10 מתשתמשים בעזרת Windows Terminal Services של שרת Windows 2003. על ידי שימוש בלקוחות "רזים" או שיחזור מחשבים ישנים בעזרת מודול המיחזור של קאנרי, גם אין צורך לשדרג מחשבים נוספים.

בעוד Office 2007 מעניקה מתיחת פנים לסביבת הישומים המשרדיים, אין בה תוספת פונקציונלית מהותית על גרסאות XP או 2003, ולא בטוח כי ביצועיו טובים יותר.
סביבת Windows Live גם היא עומדת להתחרות מול הסביבה השולחנית והארגונית של מיקרוסופט, ולעקר את אחת האווזות העיקריות מחוות ביצי הזהב: הצרוף של Outlook על שולחן העבודה עם Exchange על השרת.

ויסטה הולך ומצטייר כמוצר צריכה לשוק הביתי. יתכן מיקרוסופט מייצרת ריבוי פלטפורמות בכוונה, היות והתפיסת המיחשוב השולחני שלה מאויים על ידי ארבע מגמות:

  1. מערכות כשרות: פונקציות שדרשו יישום ותחזוקה קיימות כשרות; בתשלום, בחינם או במימון של פרסומות. מערכות ניהול קשרי לקוחות, כמו זאת של Salesforce.com, היא דוגמה לכך.
  2. קוד פתוח ותוכנה חופשית: ישנה כבר כמות גדולה של התוכנות המופצות תחת רשיונות חופשיים, או שהתשלום העיקרי הוא עבור תמיכה ושרות, ולא עבור עצם השימוש.
  3. מיחשוב מרכזי: יכולות העיבוד, ניהול הזיכרון וקיבולת הדיסקים של מחשבי ה-PC הגיעו למצב בו ההשקעה במחשב בודד למשתמש נראית כבזבוז משאבים.
  4. וירטואליזציה: התגברות העוצמה המחשובית מאפשרת שימוש משותף לא רק בין משתמשים, אלא גם בין מערכות הפעלה ויישומים.

למיקרוסופט ישנם פתרונות כמעט בכל אחד מהתחומים הללו, אבל כל אחד מהם נוגס בגרעין ההכנסות ובמקור הכוח של מיקרוסופט: ישומים משרדיים על מחשבי PC, עם רישוי המניח משתמש בודד מול מחשב בודד.

מעבר לכך, המותג מטשטש. אם ניישם מערכת קשרי לקוחות כמו SugerCRM מול בסיס נתונים של אורקל על מערכת השרתים של אמזון (המתשמשת בטכנולוגית קוד פתוח של Xen), מיהו המותג? מיקרוסופט היא חברת מותג לא פחות (ואולי אפילו יותר) מאשר חברת תכנה. מצב של שיתוף פעולה בו מותג אחר עלול להאפיל אל המותג המיקרוסופטי הוא לא מצב עניינים נורמלי עבורם.

כאשר העולם המונוליטי של מיקרוסופט מתערער מבפנים, למשתמשים יש צורך לבחון את החלופות. אם בודקים את החלופות, מתגלה יקום שלם של אפשרויות.

קטגוריות
אינטרנט

סכנה לניטרליות הרשת ממקום בלתי צפוי

הצעת החוק של אמנון כהן מש"ס (תודה להלמו על ההפניה) להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים מעוררת דיון ציבורי מתוך ענין של חופש הפרט והמידע. אני רואה כאן סוגיות נוספות.

פער דיגיטלי

הצעת החוק מפגינה בורות מרחיקת לכת בהבנת צורת העבודה של רשת האינטרנט. היא שוות ערך להטלת האחריות על תוכנם של ספרים על יצרני ומפעילי מכונות דפוס. היו ימים בהם דובר על "מסעודה משדרות" כסמן הטכנולגי הנמוך כיום יש לה מתחרים חזקים…

השלכות כלכליות מיותרות
ישום החוק דורש השקעות גדולות (שיוטלו בצורה ישירה או עקיפה על הצרכנים), עבור מערכת שכלל לא תעבוד. רשת האינטרנט נועדה לשרידות גבוהה וביזור, שהרי פותחה במקורה לישום צבאי. בנוסף, פרוטוקולים מוצפנים כמו SSL מונעים חשיפת תוכן המועבר בה, ורשתות וירטואליות כמו TOR, מונעות זיהוי של הגולש. בפרפרזה על בהתיחסותו של הפתן השחור לסוגית הרכבת גלגלים על עגבניות: "Time consuming and completely useless".

ניטרליות הרשת

ניטרליות השרת איננה סוגיה מהותית בארץ כפי שהיא בארה"ב. הסיבה היא שהרגולציה בארץ היא ככל הנראה יעילה יותר. ספקי האינטרנט, התשתיות והתוכן מופרדים. הצעת החוק דורשת ממי שהם כיום ספקים של "צינורות טיפשים" להכנס בעל כורחם לתחום התוכן.

לא סביר כי ספקי האינטרנט יתנגדו לחוק. החוק יאפשר (סליחה, ידרוש) מהן להשקיע בתשתיות ולפעול בתחום התוכן. את העלויות יגלגלו לצרכן, ואת התשתית יבנו בצורה קניינית שתקשה יותר על מעבר בין ספקים, מערכות הפעלה או דפדפנים.

סימני ההזהרה כבר היו במקומם.

קטגוריות
דעה

על חבילות תוכנה משרדיות

בעקבות פרץ התלהבות מחבילת Office 2007, אני הוגה בניסיון למצאו שיפור מהותי בשימושיות של החבילות המשרדיות מאז Office 4.3.

כמעט כל יצירת מסמך מורכב עוברת ליישום חיצוני (מערכות ERP, מחוללי דוחות וכיו"ב). החבילות המשרדיות משמשות לעיצוב הפלטים ממערכות אלו או לכתיבת קבצים פשוטים. מרבית הניסיונות ליישם מערכות מורכבות יותר (באמצעות Excel או Access), נכשלים. מסמכים מורכבים ב-Word הופכים להיות סיוט (בעיקר אם מנסים לבצע עבודות עריכה מול גורם נוסף). מצגות PowerPoint גודלות למפלצות עתירות מגבייטים.

אני חושש ש-OpenOfffice נגרר אחרי מגמה זאת. שמחתי שהמערכת איננה כוללת יותר דפדפן ולקוח דואר, אך הנטיה לחיקוי של ממשק המתשמש (סליחה, חווית המשתמש) של MS-Office, עלולה להיות בעוכריה.

קטגוריות
אינטרנט

סטיסטיקה ממוצעת

אח"י דקר הוציאה סדרת מאמרים על פרסום בלוג עצמאי. שרון פנתה לקבלת מידע על סטטיסטיקה. בעבר כתבתי סקירה קצרה על כלי ממין זה.