קטגוריות
דעה

דילמה טכנולוגית פוליטית

לאחרונה שקלתי ליישם שרת Xandros אצל לקוח. זהו שרת המבוסס על הפצת דביאן לינוקס, הכולל הין השאר שיתוף קבצים למערכות Windows דרך Samba, דואר ושיתוף יומנים מבוסס Scalix (לשעבר HP OpenMail), מערכת גיבוי Bru וממשק ניהול אחיד.

כעת מתפרסם כי Xandros נכנסה לשיתוף פעולה מול Microsoft. זהו חוזה דומה לזה שנחתם מול Novell לא מזמן. שיתופי פעולה אלו מטרידים אותי.

על פניו, כאשר שני ספקים של מוצרים המשיקים זה לזה נכנסים לשיתוף פעולה, ניתן לראות יתרון ללקוח בדמות תאימות גבוהה יותר של המוצרים. מבחינת הספקים, ישנה הרחבה של שוק הלקוחות. היות ולא מדובר ברכישה, אין לכאורה שינוי מהותי בקשר בין הספק ללקוח.

אלו שמכירים אותי, יודעים כי אני נוטה יותר לפתרונות קוד פתוח, וחשדן לגבי פתרונות קניינים, בעיקר אלו מבית מיקרוסופט. נטיה זו מתחזקת עם ידיעות על טענות של הפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט כנגד לינוקס.

כעת אני בדילמה. האם לממש פתרון הנראה מוצלח מבחינה טכנולוגית, או להמנע ממנו משום שהוא עלול לתמוך בספק, שאני סבור כי פעולתו עלולה לפגוע בטכנולוגיה בעתיד? לא פחות חשוב מכך (בעיני) היא העובדה כי החתימה על החוזה היא יריקה של הספק לבאר ממנה הוא שותה.

מעבר לך, כיצד משתפים את הלקוח בדילמה? האם משתפים את הלקוח בדילמה? האם מתפקידו של יועץ טכנולוגי להעלות סוגיות מוסריות?

אם מיקרוסופט, אדובי או אוטודסק היו מנצלים ילדים בדרום מזרח אסיה אני מניח כי ניתן היה להעלות זאת, אך במצב של דיון בו השותף אינו מעוניין או אינו מתמצא בפרטים הטכנולוגיים, המשפטים או האתיים, ומכאן שגם קשה לו לראות ההשלכות הישירות או העקיפות של ההחלטות שלו.

במקרה הנקודתי הזה נמנעה הבעיתיות, היות ומסתבר כי Xandros לא עומדת בשתי דרישות פונקציונליות.

קטגוריות
אינטרנט

גוגל 1.0

בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".

  1. למערכת המסמכים והגיליונות האלקטרוניים נוספו תיקיות (Folders), צעד הזוכה לברכה מצד טקקרנץ, התוהה מתי תתוסף יכולת זאת ל-Gmail.
  2. גוגל מפתחת מנוע לעבודה לא מקוונת בשם Gears. זאת במקביל לעבודת פיתוח ליכולות לא מקוונות של Firefox.

שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.

לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.

מה המשמעות למתשמשים?

קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.

להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

טועה, ואף חמור מכך מטעה את הציבור

אני נתקל מדי פעם במצב מוזר. פונה אלי לקוח (או לקוח בפוטנציה) בנוגע ליישום של מערכת. לאחר שאני מגיש את תכנית העבודה, מתקשר אלי הלקוח ואומר "אבל אצל פלוני אלמוני עושים זאת אחרת".

אילו המשמעות של אחרת הייתה רק זול יותר, ניחא. שהרי אני יועץ IT יקרן, שאילו סקוט אדמס היה מכיר, היה מוציא את דוגברט לפנסיה מוקדמת.

כעת אני נשלח לשמוע כיצד פלוני אלמוני הקים את המערכת שלו. ומסתבר כי:

  1. לפלוני אלמוני יש מערכת בנויה טלאי על טלאי, ויש לו בחור (או בחורה) שמבינים קצת במחשבים ומתרוצצים חלק ניכר מזמנם בין משתמשים לפתור בעיות.
  2. לפלוני אלמוני יש מערכת משובחת לעילא ולעילא, שעלויות התפעול שלה אפסיות ותקלותיה זניחות, ולמרבית ההפתעה עלות וצורת הקמתה לא שונה בצורה מהותית מזו שהצעתי.
  3. לפלוני אלמוני יש מערכת שונה (ללא קשר לאיכותה או מחירה) מזו שהלקוח ביקש.

אני תוהה. מה טעם מוצא אותו אדם לפנות אלי? ילך אצל פלוני אלמוני ונגמר.

משל למה הדבר דומה. נכנס לו אדם לחומוסיה, שואל למחירה של מנת חומוס ואז מסביר לבעל הבית כי המסעדה מעבר לרחוב מוכרת פיצות, וגם מחיר המשולש נמוך יותר…

המקרה האחרון היה של בעל עסק שרצה לחבר את השרת המרכזי (והיחידי), מסוג Microsoft Small Business Server של החברה ישירות לרשת האינטרנט, על מנת שיכול לקרוא דואר ולתאם פגישות. חיבור ממין זה הוא מסוכן. אך ניתן למצוא פתרונות חלופיים לצורך העסקי, בין אם על ידי שימוש בשרותים חיצוניים ובין אם בשימוש במערכות אבטחה שונות.

פרט משעשע בסיפור הוא שהתגלה לי כי שני אנשי IT לפני נתנו המלצות והצעות דומות. אני מניח כי אם אותו בעל עסק יחפש מספיק, הוא ימצא מי שיישם לו מערכת מתאימה. לי, ככל הנראה אין ביטוח רשלנות מקצועית גבוה מספיק.

משפט לסיכום לגבי הכותרת. אינני זוכר את ההקשר הפוליטי/תקשורתי בו הוא נאמר, אך הסתירה הפנימית שלו נראתה לי מתאימה.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט דעה

מיתוסים על מערכות מידע

בעקבות יוזמה של חנית: פרוייקט כתיבה קבוצתית, הגיתי במספר מיתוסים מתחום המיחשוב ומערכות המידע.

חברות תוכנה זה הייטק.

  • חברות תוכנה עבר מזמן עברו לייצור בהודו, סין, מזרח ארופה, או כל מקום שבו תכנתים הם קודם לכל זולים. כמו כל חברה לייצור נעליים.
  • רכישת תוכנה מסחרית קיניינית היא מספקים, הקונים ממפיצים, התלויים במשווקים. לא משנה אם אתם עושים זאת באתר אינטרנט או בחנות במורד הרחוב, לא קונים Windows מ-Microsoft, ולא קונים שקדי מרק מאוסם.
  • גרסאות חדשות של תוכנה מסחרית הן כמו חברות אופנה. לאחר יציאת הגרסה האחרונה מסתירים ככל האפשר את הגרסאות הישנות, שמה נראה שאין הבדל כל כך גדול. שלא במפתיע, יש גם מסלולי רכישה לתוכנות ישנות.

הדגש על מסחרי, איננו מקרי. התנהגותם של פרויקטים בקוד פתוח שונה, בעיקר משום שהתלות שלהם בהכנסות מרישוי נמוכה יותר. התלות הכלכלית שלהם (אם קיימת כזאת) היא על פי רב ברמת שרות. הנקודה שאני רוצה להעביר היא שמבחינה מסחרית עסקית, התנהלות שוק מערכות המידע אינה שונה מהתנהלות ענפים אותם אנו רואים כ-Low Tech.

מיחשוב זה חדשנות.

  • מרבית חברות אבטחת המידע מייצרות מוצרים שנועדו לאפשר המשך עבודה בתוכנות, מערכות הפעלה ויישומים הסובלים מפגמים, ולא פתרונות לבעיות האבטחה הראשוניות.
  • חלק ניכר מהמוצרים בתחום התקשורת הם ניתוב של פרוטוקולים ישנים על גבי תשתית חדשה.
  • Outlook (אנחה עמוקה, נושא זה יזכה לפרסום בנפרד…)

ככה עושות כולן.

המיתוס ב-ה הידיעה. אם כל העסקים פועלים בצורה זו, כנראה שזה נכון. המיתוס מופיע במספר צורות:

  • ספקי תוכנה או חומרה המסבירים לך למה עליך להתאים את כל הסביבה הארגונית שלך למוצר שלהם.
  • ספקי שרות המצפים כי תיתן להם גישה בלתי מופרעת או מבוקרת למערכות המידע הארגונית שלך
  • Outlook (אנחה)

אם נתעלם מסוגית המזון האהוב על זבובים, הבא נשאל:

  1. מאיפה לך? (מדור המחשבים של העיתון היומי שלך לא נחשב, צר לי).
  2. כמה עסקים פושטים את הרגל בשנה הראשונה (נו, ככה עושים כולם, לא)?
  3. של מי העסק הזה? ומי משלם למי?

לא היית קונה X ממספר ספקים שונים.

  •  את המכונית שלי קניתי מסוכנות רכב, את הרדיו מחנות חשמל, צמיגים אני מחליף אצל הפנצ'ר מאכר.
  • את הדירה קניתי מפלוני, את הריהוט מאלמוני, את אשתי קיבלתי בנסיבות אחרות.

שנאמר, אישה נאה, כלים נאים ודירה נאה מרחיבים דעתו של אדם.

קטגוריות
דעה

המתחרים של Vista

במבט ראשון, שני המתחרים העיקריים של Vista על שולחן העבודה הם המקינטוש ולינוקס, בעוד Google Documents ו-OpenOffice.Org מתחרים על תחום היישומים המשרדיים.

בפועל יש למיקרוסופט מתחרה קשה יותר: מיקרוסופט.

למתחרה יש מערכת הפעלה שולחנית לא רעה (XP), מערכת הפעלה ליישומים ישנים (98) ואפילו מערכת הפעלה המסוגלת לנצל חומרה חדשה ביתר יעילות לסביבה מרובת משתמשים (Server 2003).

אם נבחון סביבה משרדית של כ-10 משתמשים, נראה כי שדרוג או רכישה של מחשב אחד המתאים לסביבת Vista יכול לתמוך ב-5 עד 10 מתשתמשים בעזרת Windows Terminal Services של שרת Windows 2003. על ידי שימוש בלקוחות "רזים" או שיחזור מחשבים ישנים בעזרת מודול המיחזור של קאנרי, גם אין צורך לשדרג מחשבים נוספים.

בעוד Office 2007 מעניקה מתיחת פנים לסביבת הישומים המשרדיים, אין בה תוספת פונקציונלית מהותית על גרסאות XP או 2003, ולא בטוח כי ביצועיו טובים יותר.
סביבת Windows Live גם היא עומדת להתחרות מול הסביבה השולחנית והארגונית של מיקרוסופט, ולעקר את אחת האווזות העיקריות מחוות ביצי הזהב: הצרוף של Outlook על שולחן העבודה עם Exchange על השרת.

ויסטה הולך ומצטייר כמוצר צריכה לשוק הביתי. יתכן מיקרוסופט מייצרת ריבוי פלטפורמות בכוונה, היות והתפיסת המיחשוב השולחני שלה מאויים על ידי ארבע מגמות:

  1. מערכות כשרות: פונקציות שדרשו יישום ותחזוקה קיימות כשרות; בתשלום, בחינם או במימון של פרסומות. מערכות ניהול קשרי לקוחות, כמו זאת של Salesforce.com, היא דוגמה לכך.
  2. קוד פתוח ותוכנה חופשית: ישנה כבר כמות גדולה של התוכנות המופצות תחת רשיונות חופשיים, או שהתשלום העיקרי הוא עבור תמיכה ושרות, ולא עבור עצם השימוש.
  3. מיחשוב מרכזי: יכולות העיבוד, ניהול הזיכרון וקיבולת הדיסקים של מחשבי ה-PC הגיעו למצב בו ההשקעה במחשב בודד למשתמש נראית כבזבוז משאבים.
  4. וירטואליזציה: התגברות העוצמה המחשובית מאפשרת שימוש משותף לא רק בין משתמשים, אלא גם בין מערכות הפעלה ויישומים.

למיקרוסופט ישנם פתרונות כמעט בכל אחד מהתחומים הללו, אבל כל אחד מהם נוגס בגרעין ההכנסות ובמקור הכוח של מיקרוסופט: ישומים משרדיים על מחשבי PC, עם רישוי המניח משתמש בודד מול מחשב בודד.

מעבר לכך, המותג מטשטש. אם ניישם מערכת קשרי לקוחות כמו SugerCRM מול בסיס נתונים של אורקל על מערכת השרתים של אמזון (המתשמשת בטכנולוגית קוד פתוח של Xen), מיהו המותג? מיקרוסופט היא חברת מותג לא פחות (ואולי אפילו יותר) מאשר חברת תכנה. מצב של שיתוף פעולה בו מותג אחר עלול להאפיל אל המותג המיקרוסופטי הוא לא מצב עניינים נורמלי עבורם.

כאשר העולם המונוליטי של מיקרוסופט מתערער מבפנים, למשתמשים יש צורך לבחון את החלופות. אם בודקים את החלופות, מתגלה יקום שלם של אפשרויות.