קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

מהר לחכות

האם למהר ולאמץ טכנולוגיה חדשה או לחכות עד להתיצבות ולירידת מחירים.בחינה של החלטה על אימוץ מערכת VoIP בשתי חברות תסייע להבין את השיקולים לכן ולכן.

שתי החברות הן חברות קטנות של כ-10 עובדים. חברה א הצטמצמה מנפח של כ-30 עובדים, חברה ב גדלה מהיקף של 3 עובדים ועברה לאתר חדש.

שני מנהלי החברות היו חשדניים לגבי יישום VoIP, ונטו מראש לכוון מרכזיות טלפוניה אנלוגית קטנות. הצגתי לפניהם שלוש אפשרויות יישום של מרכזיות VoIP:

  1. מרכזית VoIP קניינית של שחקנים ותיקים בשוק (Nortel, Cisco, Avaya)
  2. מרכזיה כשרות חודשי (IPCentrix או GlobCall)
  3. מרכזית VoIP מבוססת קוד פתוח (Asteriks)

אפשרות 1 נדחתה כמעט מיידית על שום העלויות הגבוהות, בקניה ובתחזוקה, בעיקר בהנתן כי מרכזיות אלו לא כמעט כל ערך מוסף לעומת מרכזיות אנלוגיות קיימות, או החלופות האחרות.

אפשרות 2 הייתה בעייתית לגבי שתי החברות ממספר סיבות:

  • הספקים דרשו התחיבות של 36 חודשים
  • בעוד עלויות הבסיס החודשיות נראו נמוכות, עבור כמעט כל שרות (כולל תא קולי), נדרש תשלום קטן נוסף. תשלומים אלו הביאו לעליה של עד 50% לעומת הצעות המחיר המקוריות.
  • רמת הגמישות הייתה נמוכה מהצפוי לטכנולוגיה זו, ותכונות הנראות בסיסיות (קישור ממשרדים מרוחקים, התחברות מחו"ל) לא היו קיימים, או היו כרוכים בעלויות בלתי סבירות.

לחברה ב לא הייתה תשתית טלפוניה קיימת. לאור העובדה שמרכזיה מסבוססת על מערכת Asterisk, איננה יקרה בצורה מהותית ממרכזיה אנאלוגית, בחרה במסלול מספר 3.

לחברה א הייתה תשתית טלפוניה קיימת ופעילה. החלפת המרכזת למערכת VoIP הייתה מורידה את העלות של ההתקשרות עם אתרי החברה בחו"ל, אך לא הייתה משנה באופן מהותי את העלויות התפעוליות השוטפות או משנה בצורה מהותית או אופי העבודה בארגון.

ניתוח כספי הראה כי:

  • אפשרות 2 הייתה חוסכת לארגון עלויות מיידיות בצורת שיחות מקומיות, אך לאור ההתחיבות לשלוש שנים, רווח זה היה נעלם לאחר שנתיים.
  • אפשרות 3 הייתה מחייבת השקעה תשתית שהייתה מחזירה את עצמה רק לאחר לממעלה משנתיים.

לאור זאת בחרה חברה א מסלול אחר לחלוטין. לא לעשות דבר. החברה הפסיקה את תשלומי השרות למרכזת הקיימת. החברה החליטה שמסלול 2 או 3 יבחנו מחדש אם וכאשר החברה תשתנה בהיקף הפעילות שלה, או כאשר המרכזת הקיימת תפסיק לתפקד. למרות הסיכון, תפיסה זו חסכה לחברה הוצאות בצורה מיידית.

הלקחים שניתן ללמוד מהשוואת החברות הם דומים:

  • קל יותר ליישם טכנולוגיה חדשה כאשר אין תשתית ותיקה אותה היא צריכה להחליף.
  • ספקי פתרונות של טכנולוגיה חדשה מודעים לעובדה כי לרשותם פרק זמן מוגבל, והם מנסים לפצות על ידי נעילת הלקוח בחוזים ארוכי טווח ותמחור של כל ערך מוסף אפשרי.
  • ניתן לנצל את זמן ההתבססות של טכנולוגיות חדשות לחסוך על ידי צימצום התמיכה בטענולוגיה ותיקה. לסעיף זה יש להתייחס בזהירות, ולבצע חקר סיכונים.
  • במקרה של השווה בין טכנולוגיה כמוצר (הדורש רכישה) לבין טכנולוגיה כשרות (הדורש תשלום חודשי) יש לבצע ניתוח כספי של שנתיים לפחות לבחינת ההחזר על ההשקעה.
  • פתרונות מבוססי קוד פתוח יכולים להציע גמישות גבוהה יותר, בתמחור נמוך יותר, מפתרונות קניינים.
קטגוריות
אינטרנט

עצלנות 2.0

חנן כהן תוהה האם שרות LinkedIn הוא שימושי ב"ביצה הישראלית".
בצורה בה הוא (ורבים אחרים) משתמש בה (ובמערכות דומות, כמו Xing). לא.

בפרפרזה על טום לרר, מערכות מידע דומות למערכת הביוב: מה שאתה מוציא מהן תלוי במה שאתה מכניס לתוכן (ואני מוסיף: ותן קצת זמן לתסיסה).

כל מערכת של קשרים מתבססת על מתן מידע רלוונטי רב ככל האפשר, ולשמור על רמת רמת העדכניות. לא רק במערכות קידום קשרים מכווונות, אלא גם באלו המתבססות על מפגשים אישייים או קבוצתיים, כגון IBC או BNI.

להרשם, למלא שתים או שלוש שורות, בכדי לצאת לידי חובה לא יובילו לשום מקום. יתרה מכך, אתה הופך לסרח עודף של 24 הקשרים שלך.

  • כתוב על פעילותך והפנה לאתרים שאתה קשור אליהם (שתיל?)
  • כתוב מה אתה מחפש ומה אתה מציע.
  • כתוב המלצות לאנשי הקשר שלך ובקש המלצות מהם.
  • אל תצרף כל אחד לרשת שלך, ואל תציע לכל אחד אחר להצטרף.
  • שנה את כתובת הפרופיל הציבורי שלך למשהו קריא (רמז: View Gil Freund's LinkedIn profileView Gil Freund's profile).
  • הכנס לאתר לפחות פעם בחודש, חדש קשרים מהעבר.

נכון להיום, במהלך , LinkedIn יצר לי שני פתחים לפרויקטים שלא הייתי מזהה אחרת.

ווב 2.0 הוא נפלא. אם משתמשים בו.

תוכן שנוצר על ידי מתשתמשים (UGC) יכול להיות מצויין, אם מייצרים אותו.

(וכדי לשמור על הריתמוס, אם כי לא על התוכן) טלפונים דור 3 הם נהדרים, אם מכבים אותם.

קטגוריות
דעה

המסביר לצרחן

אנו מלאים טענות. לבנקים, על העמלות, לחברות הסלולר על המחיר וחישוב זמן השיחה, ועל השלטון בגלל שחיתות. הרשימה עוד ארוכה.

לטענות נלוות טענות המשנה על רפיסות הרגולטור, חוסר השיניים של העיתונות ושלוות בתי המשפט.

מה לזה ולמערכות מידע, ועוד בעסקים קטנים?

קטגוריות
מערכות מידע ניהול

טכנולוגית המאסף

אולי לאור ההכרזה על ה-iPhone, הבטתי על פאר הטכנולוגיה בא אני משתמש:

  • נוקיה 6130i שצבעו הכסוף כבר דהה.
  • Palm 500
  • מחשב נייד Evo N400c עם מעבד אימתני Pentium III 700Mhz
  • גאוות הגאוות: מקלדת IBM, שנת יצור 1985, ארץ יצור: אנגליה.

יש סביבי הרבה מחשבים. מתוך ששה שאני משתמש בהם, רק לאחר יש מעבד Pentium IV.

קטגוריות
דעה

Linux@World07 – אין בשורה לעסקים קטנים

Linux World 2007משעה 9:00 עד שעה 14:00, כמעט כל מצגת דומה לקודמתה:

החלפנו HPUX/SUN/UNISYS ב-RedHat והמערכת טסה בחצי מחיר.

למעט ההרצאה של יורם גינת מ-IBM שהתיחס למודלים כלכליים של פיתוח ושל גלעד בן יוסף מקודפידנס, שהתיחסם לבדיקות נאותות לא הייתה כמעט כל התיחסות לסיבות לבחירה בקוד פתוח. הסיבה לכך כמעט ברורה מאליה. סיפורי ההצלחה הם של מערכות מידע שהחליפו פתרון ארוז אחד בשני. קופסה שחורה אחת בשניה. כמעט כל המערכות עדיין מפעילות את בסיס הנתונים Oracle, והגדיל לעשות נציג כלל, אשר פסל על הסף על מסדי נתונים חופשים ללא ניסון להצדקה. אף מציג לא הראה תהליך של בחירה וניסוי רציונליים.

אינני מהתנגדים למסחור של לינוקס (חלק ניכר מעבודתי הוא בתחום זה), ואני שמח לראות עוד חברות איכותיות כמו טקוס (מתרגמי OpenOffice), בנפיט וטנגרם, נותנות שרות ומסייעות בישום פתרונות מבוססים על קוד פתוח. אני כן מסתייג משימוש בשיטות שיווק והצגה מתחום התכנה הקניינית, של הסתרת קשיים והצגת מידע חלקי (יכולות XEN להפעלת מערכות מבוססות Windows או הצורך בגרסה "מאושרת" של לינוקס לקבלת תמיכה מאורקל).
מבחינתי, הארועים הבולטים הם:

  • העובדה כי מרבית המצגות היו בתכנת Impress על מחשבים ניידים שהריצו לינוקס.
  • נוכחות של נציגי קופות החולים (כולל קופת חולים כללית)
  • פרסומות של מיקרוסופט

סיפור ההצלחה של מאפיית דודידוביץ, הוזכר רק אגב אורחה בתאור "המאפייה ההיא מחיפה".

לסקירה נוספת (ואוהדת יותר), ראו את מאמרו של ליאור קפלן.