קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

יופי של שממון

אנשי IT נהנים מהכבוד המפוקפק של אנשים טכניים ומשמימים. אם אתה יושב ליד קבוצה מהם בבית קפה או בר ומקשיב לשיחה, ואם אינך חלק מהענף, מן הסתם תרדם תוך זמן קצר.
אנחנו לא היחידים. צפריר ריהן כותב על שיטה להפצת גופנים לאתרי אינטרנט (ולישומי אינטרנט). המאמר מעניין לא רק לגבי הסוגיה העיצובית – היכולת לשפר את איכויות אתרי האינטרנט מעבר ליכולות של במחשב של הצופה, אלא לא פחות לגבי סוגיות זכויות היוצרים. אם אתם רוצים מאמר מתלהם ותוקפני יותר, צפריר מפנה למאמר של מארק פילגאם.
השיטה מאפשרת, בין השאר, למשתמש בדופן להמנע מהפרה של זכויות יוצרים בטעות או בתום לב. זוהי השקפת עולם הרואה במשתמש בריה הגונה במהותה. זאת להבדיל מתפיסות של DRM, המניחות את ההפך.
מסתבר, דרך אגב, שגופן Helvetica חגג 50 שנה:

קטגוריות
מערכות מידע דעה

סקר גס

אזורים מספר 1!!!!! אזורים שולטטטטטת!!!

azorim

מדהים! ישנם ככל הנראה לא מעט (500) משקי בית שרכשו לפחות דירה אחת מכל חברת בניה (3 לפחות). ברור, אחרת איך יכלו הנסקרים לענות על השאלה מי החברה הטובה והאמינה ביותר? האם דירה היא המבורגר?

סקירת מוצרים או שרותים היא לא פשוטה. האם ניתן לסקור 100 מוצרים תוך 100 שעות, אפילו אם ישנם חמישה סוקרים? האם יש ערך בסקירה שכזאת מעבר לגימיק שיווקי?

סקירות וסקרים הם כלים חשוב לצרכן, ולכן יש לבחון לא רק את הסקירה, אלא את מקורה והמניעים לכתיבתה:

  • אתרים המתמקדים בסיקור. אך תמיד יש לזכור את הפיאסקו של אוביקטיבי.
  • ישנן סקירות אנקדוטליות, יתרונן הגדול הוא בעובדה כי מדובר באנשים שחיו את המוצר או השרות, חסרונם הוא בכך שאותם אנשים לא יכולים1 לא רוצים לבלות את זמנם בסיקור מוצרים.
  • סיקור באתרים מכירות. אמזון הוא דוגמה מובהקת לכך. אם כי תמיד יקנן החשש כי המשווק הוא גם בעל עניין.
  • עיתונות מקצועית. לכאורה המקום המתבקש, אך ראו את הסקר אתו התחלתי את הפוסט.

כיצד אם כן לבצע בדיקה של מוצר או שרות. כל התשובות נכונות. אך ראוי להקצות לכל אחת מהן את המשקל הראוי.

  1. ומן הסתם []
קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

בקצבו של הדור

לשרות האיכסון של אמזון יש שרות נוסף: העברת מידע על מדיה מגנטית.

עם הגידול בנפחי הנתונים, העברת הנתונים הופכת להיות סוגיה מורכבות יותר, ומשתמשים נאלצים לנקוט בשיטות העברת נתונים יחודיות. יחודיות, אך לא חדשות. ישנו אפילו פרוטוקול רשמי משנת  19991, להעברת נתונים על גבי יוני דואר, שעבר ניסוי מעשי בשנת 2001. יחד עם זאת, חוקרים ישראלים טוענים שחלזונות מהירים יותר.

  1. עדכון של פרוטוקול קודם מהראשון באפריל 1990 []
קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

ושמחת בtagך

הפרסום של חנית מעסיק אותי זמן רב. אני אוהב תגיות, אני טאגומניאק וטאגוהוליק. אני עדיין מצפה למערכת קבצים מבוססת תגים, ואני עדיין מחפש מערכת לניהול תגיות גלובליות.

נושא נוסף הוא כיצד להתמודד עם מידע שכבר קיים. וזו סוגיה רב שכבתית:

  1. כיצד להתמודד עם כמות המידע הדורש תיוג. יתכן כי חלקו או כולו כבר מקוטלג בצורה אחרת. האם ניתן להמיר את הקיטלוג הקודם למערך של תגיות? האם ישנה התאמה בין צורת הקיטלוג הישנה לתגיות? האם היא מתנגשת עם השימוש בתגיות או מעצימה אותה?
  2. כיצד להתמודד עם שינוי? לאורך הזמן נוספות תגיות ויש לקטלג מחדש פרטי מידע ישנים – לפצל או לאחד תגיות, למחוק או להוסיף.
  3. מתי יש לפריט מידע יותר מדי תגיות, מתי פחות מדי? האם התגיות באמת יובילו לפריט המידע הרלוונטי?
  4. האם ענני התגיות משרתים את הניהול התקין של התגיות או שמה הם דוחקים פרטי מידע ישנים יותר לטובת אלו להם תגיות עדכניות יותר?

נכון להיום, ממשק ניהול התגיות של טעים.לי הוא זה הנוח לי ביותר לניווט, אך הוא סגור בתוך עצמו ונמצא בענן. טכנורטי נועד להתמודד עם סוגיה זו על ידי יצירת ניהול משותף של תגיות, אך עדיין לא מצאתי דרך נוחה לממש אותו.

בחלומי אני מנהל ענן תגיות אחד, הכולל תגיות פרטיות ותגיות משותפות, תגיות ב-WordPress, Drupal, Google Apps ומערכת הקבצים שלי.

קטגוריות
מערכות מידע

ת"ת: לתייק זה תיק

כנס ניהול הידע והמסמכים שנערך לאחרונה ניסה להתמודד עם האבחנה בין ניהול מסמכים לניהול ידע. יגאל חמיש הנחה ביד רמה – אחד הכנסים הבודדים בהם הייתי ואף דובר לא חרג מלוחות הזמנים שלו1.

המגמות הבולטות בכנס:

  • מוצרים קנייניים עדיין שולטים, כאשר MOSS מבית מיקרוסופט היה הבסיס למרבית המוצרים, כאשר השיקול המרכזי של הבחירה בו היא ההתממשקות למוצרי Microsoft Office.
  • ישנה חדירה של מוצרי קוד פתוח – הדוגמאות היות מבוססות על MediaWiki.
  • מרבית הארגונים עדיין פונים לחברות טכנולוגיה למציאת פתרונות לניהול ידע, ולא ליועצים מהתחום. אני מניח כי מגמה זו נובעת מחוסר אבחנה בין ניהול ידע לניהול מידע – ובעיקר ניהול קבצים רשומות ותהליכים.
  • המשבר הכלכלי החזיר את ה-ROI לחזית.

הדבר הבולט לעיני (לי לפחות), היה כי המפתרונות מבוססי מיקרוסופט היו בפרויקטים שהובלו על ידי חברות טכנולוגיה, והפתרונות מבוססי קוד פתוח הונחו על ידי חברות יעוץ. ההיקף של הפרויקטים שהוצגו איננו מדגם מייצג, כמובן.

דברים אחרים שמצאתי למעניינים:

  • מנכל DB ישראל הציג את רמת הסיכון בהם נמצאים עסקים בישראל. החלוקה של רמת הסיכון תואמת את חלוקת העסקים בין עסקים גדולים לעסקים בינוניים וקטנים. אולי לא מפתיע, אבל עדיין מטריד, בנתן כי מרבית משקי הבית תלויים בעסקים קטנים ובינוניים.
  • מרבית הנוכחים בכנס היו מארגונים גדולים וחברות ממשלתיות. בעוד שברור כי לעסקים קטנים ובינוניים ישנה בעיה להשתתף בכנסים ממין זה, העדרם מצביע גם על העדר מודעות.
  • עוד תחום שחסר בקהל הוא חברות הזנק וקרנות הון סיכון. דווקא שני תחומים אלו יכולים לצאת עם רווח מניהול ידע.

היות וניהול ידע הוא ניסיון לחדור למחשבותיהם של אחרים, הנה הרצאה מעניינת על הפיזיולוגיה של המחשבה על מחשבות של אחרים:

  1. ניהול זמן הוא גם חשוב []