קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

קרוב רחוק

השפעת והחגים מרחיקים את העובדים מהמשרד. את מנהלי החברות, כנראה זה לא מטריד, למרות ש-30 עד 40 אחוז מכוח העבודה עלול להעדר עקב מחלה או מחלה של בן משפחה. פתרון חלקי הוא של עבודה מרחוק.

עבודה מרחוק איננה תפיסה חדשה. בארה"ב מעודדים אותה, בין השאר להוריד עלויות תפעוליות ופליטת חד תחמוצת הפחמן. אם אתם שוקלים התחברות מרחוק, הנה מספר דרכים אפשריות:

  • התחברות למחשב בעבודה מהבית: על ידי התקנת תכנה כמו pcAnywhere אן VNC על המחשב השולחני והמרוחק. שיטה זו דורשת הגדרות ברמת ה-Firewall בחברה ושימוש בתקשורת מאובטחת.
  • התחברות לשרת ישומים דרך ערוץ מאובטח. שרתי מסופים פופולרים אצל מנהלי IT ((ופחות אצל המשתמשים)), היות ומרבית השליטה נשארת אצל מנהל המערכת.
  • התחברות דרך צד שלישי: ישנן מספר תכנות (או שרותים) מצד שלישי המאפשרים לשני מחשבים לתקשר אחד עם השני ללא צורך בהגדרות על ה-Firewall. רשימה חלקית ניתן לראות כאן.
  • העברת ישומים או מידע למערכות מבוססות Web: מערכות אלו ((כגון ניהול מסמכים או אפילו ישומים משרדיים)) יכולים להיות מותקנים בתווך בין הרשת הארגונים לרשת האינטרנט, או אצל ספקים חיצוניים, ונגישים באותה מידה מתוך או מחוץ לרשת.

בכל מסלול שיבחר יש לבחון מאיזה מחשב חיצוני נוצר הקשר:

  • האם המחשב יכול להוות סיכון של דליפת מידע או גרימת נזק על ידי שימוש לא נכון ((של בן משפחה למשל))
  • מי אחראי על התמיכה והשרות למחשב ולקישור שלו לאינטרנט
  • האם יש צורך ברישוי תוכנה נוסף למחשבים החיצוניים
  • מה קורה לתצוגה של המחשב שבמשרד? במצב של שליטה מרחוק, עובדים או אורחים עלולים לראות את הפעילות על מסך המחשב.

כפי שניתן לראות קיימים לא מעט פתרון ובמקביל לא מעט סוגיות. הסוגיה המרכזית היא, כמובן, האם יש ערך לארגון לאפשר גישה מרחוק.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

יופי של שממון

אנשי IT נהנים מהכבוד המפוקפק של אנשים טכניים ומשמימים. אם אתה יושב ליד קבוצה מהם בבית קפה או בר ומקשיב לשיחה, ואם אינך חלק מהענף, מן הסתם תרדם תוך זמן קצר.
אנחנו לא היחידים. צפריר ריהן כותב על שיטה להפצת גופנים לאתרי אינטרנט (ולישומי אינטרנט). המאמר מעניין לא רק לגבי הסוגיה העיצובית – היכולת לשפר את איכויות אתרי האינטרנט מעבר ליכולות של במחשב של הצופה, אלא לא פחות לגבי סוגיות זכויות היוצרים. אם אתם רוצים מאמר מתלהם ותוקפני יותר, צפריר מפנה למאמר של מארק פילגאם.
השיטה מאפשרת, בין השאר, למשתמש בדופן להמנע מהפרה של זכויות יוצרים בטעות או בתום לב. זוהי השקפת עולם הרואה במשתמש בריה הגונה במהותה. זאת להבדיל מתפיסות של DRM, המניחות את ההפך.
מסתבר, דרך אגב, שגופן Helvetica חגג 50 שנה:

קטגוריות
מערכות מידע דעה

סקר גס

אזורים מספר 1!!!!! אזורים שולטטטטטת!!!

azorim

מדהים! ישנם ככל הנראה לא מעט (500) משקי בית שרכשו לפחות דירה אחת מכל חברת בניה (3 לפחות). ברור, אחרת איך יכלו הנסקרים לענות על השאלה מי החברה הטובה והאמינה ביותר? האם דירה היא המבורגר?

סקירת מוצרים או שרותים היא לא פשוטה. האם ניתן לסקור 100 מוצרים תוך 100 שעות, אפילו אם ישנם חמישה סוקרים? האם יש ערך בסקירה שכזאת מעבר לגימיק שיווקי?

סקירות וסקרים הם כלים חשוב לצרכן, ולכן יש לבחון לא רק את הסקירה, אלא את מקורה והמניעים לכתיבתה:

  • אתרים המתמקדים בסיקור. אך תמיד יש לזכור את הפיאסקו של אוביקטיבי.
  • ישנן סקירות אנקדוטליות, יתרונן הגדול הוא בעובדה כי מדובר באנשים שחיו את המוצר או השרות, חסרונם הוא בכך שאותם אנשים לא יכולים ((ומן הסתם)) לא רוצים לבלות את זמנם בסיקור מוצרים.
  • סיקור באתרים מכירות. אמזון הוא דוגמה מובהקת לכך. אם כי תמיד יקנן החשש כי המשווק הוא גם בעל עניין.
  • עיתונות מקצועית. לכאורה המקום המתבקש, אך ראו את הסקר אתו התחלתי את הפוסט.

כיצד אם כן לבצע בדיקה של מוצר או שרות. כל התשובות נכונות. אך ראוי להקצות לכל אחת מהן את המשקל הראוי.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

בקצבו של הדור

לשרות האיכסון של אמזון יש שרות נוסף: העברת מידע על מדיה מגנטית.

עם הגידול בנפחי הנתונים, העברת הנתונים הופכת להיות סוגיה מורכבות יותר, ומשתמשים נאלצים לנקוט בשיטות העברת נתונים יחודיות. יחודיות, אך לא חדשות. ישנו אפילו פרוטוקול רשמי משנת  1999 ((עדכון של פרוטוקול קודם מהראשון באפריל 1990)), להעברת נתונים על גבי יוני דואר, שעבר ניסוי מעשי בשנת 2001. יחד עם זאת, חוקרים ישראלים טוענים שחלזונות מהירים יותר.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

ושמחת בtagך

הפרסום של חנית מעסיק אותי זמן רב. אני אוהב תגיות, אני טאגומניאק וטאגוהוליק. אני עדיין מצפה למערכת קבצים מבוססת תגים, ואני עדיין מחפש מערכת לניהול תגיות גלובליות.

נושא נוסף הוא כיצד להתמודד עם מידע שכבר קיים. וזו סוגיה רב שכבתית:

  1. כיצד להתמודד עם כמות המידע הדורש תיוג. יתכן כי חלקו או כולו כבר מקוטלג בצורה אחרת. האם ניתן להמיר את הקיטלוג הקודם למערך של תגיות? האם ישנה התאמה בין צורת הקיטלוג הישנה לתגיות? האם היא מתנגשת עם השימוש בתגיות או מעצימה אותה?
  2. כיצד להתמודד עם שינוי? לאורך הזמן נוספות תגיות ויש לקטלג מחדש פרטי מידע ישנים – לפצל או לאחד תגיות, למחוק או להוסיף.
  3. מתי יש לפריט מידע יותר מדי תגיות, מתי פחות מדי? האם התגיות באמת יובילו לפריט המידע הרלוונטי?
  4. האם ענני התגיות משרתים את הניהול התקין של התגיות או שמה הם דוחקים פרטי מידע ישנים יותר לטובת אלו להם תגיות עדכניות יותר?

נכון להיום, ממשק ניהול התגיות של טעים.לי הוא זה הנוח לי ביותר לניווט, אך הוא סגור בתוך עצמו ונמצא בענן. טכנורטי נועד להתמודד עם סוגיה זו על ידי יצירת ניהול משותף של תגיות, אך עדיין לא מצאתי דרך נוחה לממש אותו.

בחלומי אני מנהל ענן תגיות אחד, הכולל תגיות פרטיות ותגיות משותפות, תגיות ב-WordPress, Drupal, Google Apps ומערכת הקבצים שלי.