קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר

דואר וארכיון

Gnizaאחת המטלות המתישות של יחידת מערכות המידע היא רדיפה אחר המשתמשים שתאי הדואר שלהם מתמלאים. על מנת להסיר ספק, אנשי IT אינם עושים זאת להנאתם האישים. אין לנו פטיש של תאי דואר קטנים ((יש לנו מספיק פטישים אחרים)), אז למה אנחנו נודניקים כאלה, כאשר יש שרתי דואר המחזקים למעלה מ-200,000 תאי דואר ((ואלו נתונים משנת 2003)). ובכן:

  1. הצרוף הבלתי קדוש של Outlook ו-Exchange. יותר דואר = פחות ביצועים.
  2. הזבל. לא SPAM, אלא המצגות המתוקות עם החתולים ונופי שקעה מקסימים.
  3. הכל, ועכשיו. המתשמש רוצה להגיע לכל דבר דואר מכל מקום.
  4. אולי יום אחד זה יהיה חשוב. כמו שקיות הסופר שבמזווה.

אלמלא הסיבה הראשונה, ניתן היה לטעון כי זוהי רק סוגיה של שטח אכסון. ודיסקים, כידוע, זולים ((ועל כך, בפוסט אחר)).

כל זה מצביע על שימוש קלוקל בדוא"ל ((ושימוש חפוז בחרוז)), ובעיקר בנטיה להשתמש בוא כמערכת לניהול קבצים וגרסאות:

דיצה כותבת קובץ ושולחת לגילה ורינה. גילה עורכת את הקובץ ושולחת את התיקונים לדיצה ורינה, אבל גם לחדווה ולשמחה. שמחה מצרפת חוות דעת משפטית ושולחת לכולם, למעט לדיצה שבנתיים שלחה עותק מהתיקונים של גילה לצהלה, שהגיה אותן ושלחה לכולן.

כעת ילדים, מי ידע לומר מה כמות העותקים במערכת הדואר, מה העותק העדכני ביותר ואצל מי הוא נמצא?

כאשר משתמשים מתוסכלים שואלים אותי כיצר בכל זאת לשמור ארכיון, אני נמנע מההצעה בראשונה העולה בראשי ((Ctrl-A ואחר כך Shift-Delete)). היות ומרבית קהל היעד שלי משתמש ב-Outlook, הפתרון לכאורה הוא לשמור קבצי PST. דא עקא:

  • קבצי PST אינם מתפקדים בצורה יעילה מעל נפחים של כ-2GB.File
  • לא ניתן לפתוח אותם משני מקומות.
  • לא ניתן לגבות אותם בצורה יעילה.
  • ניתן להשתמש בהם רק מתוך Outlook.
  • ניהול קבצי PST ב-Outlook הוא מסורבל, גם למתמש עם הבנה טכנית.
  • ניהול קבצי ה-PST תלוי במשתמש.

יתר על כל האמור לעיל, האם באמת אנו רוצים לשמור ארכיון דואר?

על מנת להיות יעיל ארכיון הדואר צריך להיות מיושם ברמת שרת הדואר, כל שכל דואר נכנס או יוצא מתויק בו. האם אנו באמת רוצים שכל דבר דואר נכנס ויוצא יתויק? אם כן, הרי שהפתרון פשוט, מערכת הדואר תמחק כל דואר שנקרא על ידי המשתמש תוך זמן נתון, ואם עולה צורך, ניתן לשלוף את הדואר מהארכיב. הפתרונות קיימים כתוכנה ((אפילו כתכנה חופשית)), כחומרה או כשרות.

פתרונות חלקיים אחרים ברמת המשתמש היא הקמת שרת דואר ארגוני נוסף, כגון Cyrus, שישמש בארכיון בלבד. מדוע לא להשתמש בשרת זה לצרכי הדואר האירגוני? אין סיבה שלא, למעט האובססיה של השימוש ב-Outlook ו-Exchange.

ישנן גם מערכות המעבירות את הדואר לשטח אחסון משני, ושומרות בשרת הדואר רק הפניה אליו. לכאורה פתרון אלגנטי, היות ומבחינה המתשמש אין שינוי בצורת העבודה, אך למעשה זהו פתרון מסוכן היות והוא יוצר תלות תפעולית של שרת הדואר במערכת חיצונית מחד, והוא ממסך את הבעיה ואינו פותר אותה.

הארכיון הטוב יותר הוא עדיין אחת משתי התמצונות המצורפות…

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר אינטרנט

סקלביוליות

ניסיתי למצוא מונח בעברית ל-Scalability. התרגום היחידי שמצאתי הוא הקישור המביך הבא ((ואני לא היחידי שמחפש מונח שכזה)).

הסיבה לחיפוש היא מספר תקלות מערכתיות שארעו בחודשים האחרונים בחברה, פעמיים במערכת הדואר וארבע פעמים בבסיס הנתונים המרכזי.לא במפתיע – התלונות והמענות התרכזו אלי ((ועלי)). אבל, לאלוהי המיחשוב יש חוש הומור.

  • כאשר שרת הדואר הפסיק לתפקד, אחד המתשמשים נחפז לפתוח חשבון gmail לניתוב חלק המפעולות העסקיות. נחשו מה קרה אז.
  • שבוע שעבר טען באזני משתמש אחר כי מהירות התגובה של שרת הנתונים הארגוני איננה סבירה ונתן כדוגמה את אתי האינטרנט של הבנקים. גיחי גיחי.

צחוק בצד, אחד הטיעונים של אנשי ה-IT היא: "תנו לנו משאבים כמו X, ותקבלו שרות כמו X". גוגל, למשל, מתחייבת לזמינות של 99.9% (חודשית). דהיינו 72 שעות כשל, עדיין מהווה עמידה בתנאים. אני מצליח לשמור על 99.4%. אבל זמינות ועמידה בתנאי שרות אינה מעניינית את המשתמש ברגע שבו הוא זקוק לשרות. לא בכדי מיקור החוץ זוכה לכותרות, הן בשרות והן בפיתוח.

מכאן לסלקביוליות. הבעיה איננה חדשה והיא מכונה C10K בתחום שרתי האינטרנט, אך היא נכונה גם לתחומים אחרים, ולא רק במערכות במידע. בעיות סקלביוליות נובעות בלא מעט מקרים מתכנון לקוי שאינו חוזה את העומס הצפוי, או לעיתים מתכנון זהיר מדי שגורם למערכת לנקוט באמצעי הגנה מדי. אנחנו פשוט לא מוכנים לקבל צליל תפוס באינטרנט. מאותה סיבה אנו נוסעים במכונית, ונתקעים בפקק, במקום לנסוע בתחבורה ציבורית.

סקלביוליות איננה רק ביכולת הגידול, אלא גם ביכולת הצימצום. במשבר הכלכלי הנוכחי הותיר חברות עם עומס רב של מערכות מורכבות בתלויות זו בזו. תחזוקת החומרה, התוכנה וספקי השרות הם נטל משמעותי אך בלא מעט מקרים הוצאת תת-מערכת לא חיונית אחת תגרום לקריסה או ירושה בתפקוד של מערכת אחרת. גם כאן, בסוגיה אינה יחודית למערכות מידע. הנטיה של חברות לבצע פיטורים אופקיים בכדי לרצות משקיעים או סגירת מחלקות פיתוח לקיצוץ עליות הן דוגמאות לכך.

תכנון הוא אבן יסוד לסקלביוליות, אך לא פחות מכך היא ההכרה בגבולות, הן של הטכנולוגיה והן של האדם.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר

מה עו"ד?

מאז הפכתי לשכיר, ועוד בחברה ציבורית (דהיינו הנסחרת בבורסה), אני נהנה מנפלאות הבירוקטיה הארגונית. אחת מאותן נפלאות היא המחלקה המשפטית – ונוהל המחייב העברת כל מסמך משפטי לעיונם ואישורם.

כחסיד של קוד פתוח ותכנה חופשית, אני מאמץ לא מעט כלים שפותחו על בתפיסת עולם זאת, ועל מנת לקצר תהליכים (כך חשבתי), שלחתי למחלקה המשפטית את רשימת הרשיונות הנפוצים של עולם הקוד הפתוח והתכנה החפשית.

אימה ופחד ופלצות. "תכנה ובסיס נתונים מסוג זה הם מסוכנים למחשבי החברה" הכריזו עורכי הדין. משום מה יצא עיקר קצפם על רשיונות מסוג Apache. מבוכה מסוימת נוצרה כאשר הסתבר להם כי אתר החברה, וחלק ניכר מהתכנות המסחריות שבשימוש בחברה עושות שימוש בשרת האינטרנט Apache.

עיקר התסכול נובע מכך שלמרות שמדובר בעורכי דין שעיסוקם הוא בקנין רוחני, הם לא הטריחו את עצמם לעיון מעמיק הן בתנאי הרשיון, והן בסוג העבודה שהחברה עושה. אולי שלא במפתיע, רישיונות של תכנות קניינית לא זוכות לאותה רמה של עיון מעמיק. התוצאה היא שיותר קל להעביר הצעת מחיר למחלקת רכש ולרכוש תכנה קניינית עם מגבלות וסייגים חמורים, מאשר להשתמש בתכנה חופשית, במקרים לא מועטים עם יכולות עדיפות.

זאת לתשומת ליבם של מפתחים כמו ארתיום, העושים לטובת הכלל, ואף מגדילים לעשות, ומשקיעים מחשבה הן לטובת המשתמשים והן לטובת המפתחים.

קטגוריות
מערכות מידע

…אני כל החיים הייתי בגבס…

בעוד אני לועג לאחרים, באה הקרמה ומידפקת על דלתי.

הגיע המועד להחלפת השרת הביתי, ואני אץ רץ להתקין את מערכת ההפעלה ((Debian Linux, למי שמתעניין)).  נגמר התהליך ((כ-20 דקות)), המחשב מאתחל, ומודיע "מערכת הפעלה:  יוק, אין, נאדא. נא לתת דיסק איתחול".

אני מעלה את המערכת עם דיסקי איתחול שונים ((Live CD של Ubuntu, ואחר של Knoppix)). הדיסק הקשיח שם, וכן גם המחיצות. התקנה חוזרת, יוק חוזר.

זמן ל-Google. שמא לוח האם? אולי בקר הדיסקים? Chipset? אני מוצא מספר הפניות מעניינות, אך רובן ישנות.

אני מנסה התקנת תרנגולת ((לחיצה אל Enter בתגובה על כל שאלה, לקבלת ברירות המחדל)). המחשב עולה בשימחה. WTF? התקנה מחודשת,  לפי הברירות שלי, יריקה בעין. שעתיים מאוחר יותר צונח האסימון. שכחתי לסמן איזו מחיצה בדיסק הוא המחיצה לאתחול ((Boot Partition)).

Doh!

קטגוריות
מערכות מידע

צחוקים ודחקות

השתתפתי בדיון וידאו של אנשי מערכות המידע בחברה רב לאומית. הדיון על שידרוג מערכת ניהול תוכן שסבלה מבעיות ביצועים. אחד המשתתפים הציג מערכת חלופית שבחן במסגרת הפרויקט, ואת סוגיות העברות המידע, הדרכת המשתמשים וכיוצא בזה. מנהל הפרויקט ביקש את דעתו על  תהליך ההתקנה וההתמעה של המערכת. המשתתף הרהר רגע, ואז אמר בפנים חתומות:

איש המכירות הבטיח כי תהליך ההתקנה פשוט מאין כמוהו, והמערכת תהיה פעילה תוך יום.

הייתה דממה של כדקה.  ואז, כאיש אח, משני צדדי האטלנטי פרצנו בצחוק שנמשך מספר דקות. לקראת סוף הדיו, מנהל הפרויקט עדיין צחקק לעצמו ומילמל בשקט "איש המכירות אמר, איש המכירות אמר…."

את סיכוייה של אותה מערכת להשתתף בפרויקט אתם יכולים לשער בעצמכם…