קטגוריות
דעה

הטעיית מתווכים

נתקלתי במונח בזמן חיפושי דירה. קבענו עם מתווכת במקום מסויים. כאשר היא הגיעה, הסתבר כי הדירה נמצאת בבנין ליד. כאשר עלינו במעלית התחיל חשד לנקר בנו. כאשר היא צילצלה בדלת, כבר היה לנו ברור. את הדירה הזאת כבר ראינו, עם מתווכת אחרת.

מבוכה שלנו, מבוכה של בעלת הדירה, מבוכה של המתווכת. כעס על ביזבוז זמן.

הטעיות ממין זה אינם מנת יומם של מתווכים בלבד. אני ניצבתי גם מצידו השני של המתרס.

בדיון מול לקוח הצגנו את מערכת. המצגת והצעת המחיר כללה פירוט של תת מערכות וארכיטקטורה.

הפירוט, מסתבר היה רב מדי. הלקוח נטל אותו ופנה לחנות מחשבים על מנת לישם אותו, בעלות נמוכה בצורה ניכרת. התוצאות לא הייתה מפתיעות:

  • אנחנו בזבנו זמן ללא קבלת הפרויקט.
  • הטכנאי קיצץ בתוכניות על מנת לחסוך בעלויות, בנה מערכת מקרטעת, והפסיד כסף בניסיון לתקן טעויות.
  • הלקוח הוציא כספים על תיקוני הטעויות וקיבל מערכת מקרטעת.
  • אנחנו איבדנו משמנו הטוב כי תיכננו מערכת מקרטעת (ראה מבחן התוצאה).

אינני בטוח כי למדתי את הלקח… אני מאמין בשקיפות מול הלקוח. אני גם מאמין כי לקוח מוטה מחיר תמיד יפנה לנותן שרות הזול יותר, ללא ביקורת איכות. אני זהיר יותר כיום במידע אותו אני מעניק בשלבים מוקדמים של פרויקט, ואם אני חש כי הלקוח משתמש בתהליך המשא ומתן רק בכדי לשאוב מידע, אני נרתע. עם זאת, מתן מידע רב ככל האפשר בתחילת המשא ומתן מאפשר ללקוח לפנות לאחרים ולא להמשיך ולבזבז את הזמן שלי.

יתכן כי אין זאת מדיניות השווק הנבונה ביותר, אך עם הזמן נראה לי כי הלקוחות שנשארים איתי הם הרווחיים ביותר עבורי, והמרוצים ביותר מאיכות העבודה.

ולסיום: את הדירה כבר לא נקנה. בעלת הבית קצה במתווכות.

קטגוריות
משולחן היועץ דעה

איקבוד

שם תנכ"י נאה. ואני תמה מדוע לא פופלרי יותר בקרב היהודים.

זאת בעקבות חוויה כנותן שרות.

הוזמנתי ללקוח פוטנציאלי לבחינת אפשרות לפרויקט, מרחק נסיעה של למעלה משעתיים לכל כיוון. 20 דקות לפני הפגישה מתקשר הלקוח להודיע כי איננו יכול לקיים אותה. הלקוח ידע כי מדובר בנסיעה ארוכה, הפגישה היא פגישת הכרות (דהיינו עדיין אין התקשרות עסקית ואין תמורה כספית).

אם היה זה מקרה בודד, הייתי רושם זאת לפני כאחד מאותם מקרים של תקלה בלתי צפויה.

זה המקרה השלישי – עם שלושה לקוחות שונים – בפחות מחצי שנה.

קטגוריות
דעה

היידה בינוניות!

בדיון עם קולגות היום, הועלתה הטענה כי הלקוח הישראלי מוכן לקבל בינוניות בתמורה למחיר נמוך יותר.

מדובר בהכללה גורפת, כמובן (ישמם אני סוגי אנשים, אלו שמכלילים ואלו שלא, אני לא). אני סבור שישנה בעיה חמורה יותר. בתחום מערכות המידע, ויתכן כי גם בתחומים אחרים, ישנה ציפיה לבינוניות.

כאשר הציפיה היא לבינוניות, מדוע יש לשלם יותר?

קטגוריות
דעה

אולי עדיף וירוסים

ביליתי זמן רב לאחרונה עם תוכנות אנטי וירוס לסביבות אירגוניות. תוכנות אלו אמורות להקל את חייו של מנהל המערכת בביצוע התקנות של התוכנה וניהול העידכונים.

על מנת להקל על חייו (וארנקו) של מנהל הכספים, הן מגיעות בחבילות (Suites) הכוללות מכול טוב: הגנה מוירוסים, רוגלות, ורושעות, חומות אש אישיות והגנות מהגנות שונות. החבילות בנויות ומתומחרות כך שכל כלכלן עם תואר שלישי והבנה מעמיקה בתחום המיחשוב ומערכות המידע יכול להבין לאחר מחקר של חודשים ספורים.

אתחיל ואומר, כי אין לדעתי הבדל מהותי בין תכנות אלו. כל ניפנוף בסטטיסטיקות ההגנה ויכולות זיהוי וירוסים שטרם נולדו נכון, במקרה הטוב, לאותו רגע בלבד. אין בכך לומר כי ניתן להיות שאנן. עדיף להיות ללא אנטי וירוס מאשר לחיות בשאננות עם מערכת לא מתוחזקת.

מה שמוציא אותי, ואת מנהלי הרשתות איתם אני עובד, מדעתם, היא העובדה כי מערכות אלו הופכות לסיוט תחזוקתי.

הדבר בולט בעיקר כאשר מנסים להחליף מערכת אנטי וירוס של אחת בשניה. היות ומערכות אלו פרנואידיות מעצם טבעם, כל ניסיון ממין זה מעורר בהן התנגדות חריפה וצעקנית. המגוחך, הוא שלעיתים מזומנות מדובד בהחלפת מערכות של אותו יצרן. דוגמאות:

  • מעבר מגרסת OfficeScan Enterprise ל-OfficeScan SMB של TrendMicro, דרשה הסרה ידנית של התכנה מכל תחנות העבודה והתקנה מחדש. לתשומת לב: התכנה על תחנות העבודה זהה בשתי הגרסאות, רק ממשק הניהול של השרת שונה.
  • שינוי שם השרת בסביבת McAfee, דרש התקנה מחדש של מערכת הניהול. התקנה זו דרשה עדכון של כל תחנות העבודה. פחות מ-70% מתחנות העבודה הצליחו, והיה צורך להסיר את התכנה ולהתקינה מחדש בשאר התחנות.

שמחה לא פחות גדולה היא הנסיון להסיר תוכנת אנטי וירוס. Symantec ו-CA הן המובילות בתחום זה. שתיהן מותירות קבצי DLL ורשומות ב-Windows שנחוץ מנתח עם זכוכית מגדלת וגרזן ולסלקן.

בהנתן שתוכנות אלו קיימות בעיקר למערכת Windows ולסביבה העסקית, היה מצופה כי היצרנים יתאימו את עצמם. לא כך:

  • דרישות המערכת של Sophos היו כל כך גבוהות שנאלצנו להפסיק פרויקט הטמעה באמצע.
  • המערכת הסרת הרוגלות של TrendMicro לא תומכת בסביבות Windows NT ו-Windows 98 (נכון, מערכות ישנות וללא תמיכה ממיקרוסופט, אך עדיין נפוצות ופגיעות)
  • מערכת הניהול של McAfee פסקה לתפקד לאחר שדרוג ל-Internet Explorer 7.
  • אף אחת ממערכות הניהול מבוססות ה-Web לא עבדה עם דפדפן שאיננו Internet Explorer.

מערכות אנטי וירוס מנוהלות עולות 40-60$ לשנה לתחנה. אבל עלות התחזוקה לא נפסקת שם. הקפידו לבדוק את המערכת ואל תצפו להגנה בלעדית ממנה. ככל שהמערכת מציעה יותר אמצעי הגנה, כך כל שדרוג של מערכת ההפעלה או של ישומים עלולים להיות בעייתיים יותר.

ניקטו באמצעים הבאים:

  • הגבילו את הרשאות המתשתמשים (אין שום סיבה לעבוד על מחשב ביום יום עם הרשאב גבוהה יותר מ-User)
  • אל תאפשרו גישה ישירה לאיטרנט. ביחנו את הצרכים ואפשרו גישה לפי צרכים אלו – ובצעו בקרה על כך.
  • סננו דואר
  • אל תאפשרו גישה לרשת שלכם מבחוץ ללא אבחנה. מערכת VPN לא תגן עליכם אם המחשב המתחבר לרשת שלכם פרוץ.

האנטי וירוס איננו קו ההגנה הראשון שלכם. הוא קו ההגנה האחרון.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

חידה

קרובת משפחה העבירה לי את ההודעה הבאה שקיבלה ממערכת החינוך הירושלמית.

אני משאיר לכם להבין מה האלמנט החסר (בין הפותרים נכונה תוגרל קפצ'ה מבית בזק)