קטגוריות
מערכות מידע

רזוננס קוגינטיבי

כבר נאמר, תן לאדם פטיש וגו'. ג'ון טימר ב-Ars Techina מפנה למאמר ב-Journal of Consumer Research הטוען כי נעילת לקוח (Lock In) קוגניטיבית היא חזקה לא פחות מנעילה הנובעת מתלות חומרית או עלויות מעבר. כאשר הרגלים נרכשי, המתשמש משוכנע כי הדרך (או הכלי, לענין זה) הוא הטוב ביותר, ולו היה עליו (המשתמש) לפתח כלי או דרך, התוצאה היתה זהה.

זהו נדבך נוסף לאתגרים הכרוכים בשינויים במערכות מידע.

כאשר אני מציג מספר פתרונות ללקוח, כמעט תמיד תהיה הנטיה לכוון הפתרון הדומה ביותר למערכת האחרונה עמה הוא עבד. אני מכנה זאת רזוננס (הדהוד) קוגניטיבי. במצב של שינוי היה ניתן לצפות לדיסוננס קוגינטיבי – ההבנה כי יתכן שיפור בעקבות שינוי מחד וההתנגדות הנובעת מחשש מעצם השינוי. למעשה ההתנגדות מתגבשת מסביב לסביבה המוכרת יותר, ומעניקה לה אווירה של מצויינות.

הדבר בולט לעין בויכוחים בין אוהדי Firefox לחסידי Internet Explorer; משתמשי Windows ו-Linux וכדומה. ויכוחים אלו גולשים לעיתים מזומנות לתכונות האיזוטריות של התוכנות (המקרה הטוב), להפרעות הנפשיות של הצד השני (במקרה הנפוץ יותר) או לתחומי העיסוק של הורי הצד השני (במקרים קיצוניים).

מצב עניינים זה אינו רק בקרב הלקוחות, או המשתמשים. הוא קיים בקרב נותני שרות, מיישמים, מנהלי מערכות ואפילו יועצים – אנשים שהכרות עם טכנולוגיה היא לחם חוקם.

פלצות אוחזת בי כאשר אני רואה שימוש בפרוטוקול POP3 לא מאובטח לדואר אלקטרוני, שימוש ב-PPtP להתקשרות מרוחקת או שימוש ב-WEP (או בMAC Filtering) לאבטחת תקשורת אלחוטית. אני מתנצל על השימוש בדוגמאות טכניות, אך אלו הנקודה היא שמדובר בשימוש בפרוטוקולים גרועים הן מצד הישום העסקי שלהם והן מצד הישום הטכנולוגי שלהם. לכל שלושת הדוגמאות קיימות חלופות מזה מספר שנים, שיישומם אינו מורכב יותר מאלו הקיימים, והערך המוסף שלהם גבוהה בהרבה.

על ממנת שלא לשמור דיון זה ברמה התאורטית בלבד, אתייחס לשימוש בפרוטוקול POP3. זהו פרוטוקול המאפשר למשוך דואר משרת הדואר לתוכנת הדואר המקומית. כל ניהול הדואר (תיקיות, שימור דואר יוצא וכיוצא בזה) נעשה בלעדית על תחנת המשתמש. זהו הפרוטוקול החביב על ספקי אינטרנט, כי המשתמש מושך את הדואר משרת הספק, ומוריד את נטל התחזוקה והאיכסון מהספק.

לפרוטוקול זה קיים מתחרה בשם IMAP הקיים משנת 1998. בפרוטוקול זה הדואר נשמר ומנוהל על השרת, ותוכנת הדואר משמשת רק ככלי ניהול. שני הפרוטוקולים ניתנים להצפנה על ידי שימוש ב-SSL (קיים משנת 1996).

מדוע, אם כן, ממשיכים לראות שימוש נפוץ כל כך ב-POP3 ועוד בסביבות אירגוניות על ידי אנשים טכניים?

רזוננס קוגניטיבי. זה מה שעושה ספק האינטרנט, זה מה שהלקוח (המשתמש) רגיל. לא צריך להסביר או לנהל. יתר על כן – Outlook בגרסאותיו המוקדמות, לא תמך כלל ב-IMAP. תמיכה מוקדמת ב-IMAP התנגשה בתמיכה המובנית ב-Exchange. היות ו-Outlook הוא הכלי המוביל לניהול מידע אישי, מכאן שהוא הכלי הטוב ביותר, מכאן שהפרוטוקולים הנתמכים על ידו הם העדיפים.

קשה להתמודד ישירות עם רזוננס קוגניטיבי. העמדה של טיעונים לוגיים בלבד לשינוי יכולה ליצור התנגדות משני כיוונים עיקיריים:

  1. דיסוננס קוגניטיבי – הטיעונים משכנעים, אך החשש משינוי גדול מדי.
  2. איום על בעלי תפקידים – קבלת ההחלטות שלהם נראית שגויה, או שהם נראים כמי שאינם שולטים או מבינים את הטכנולוגיה.

במצב של התמודדות מול רזוננס קוגניטיבי כיועץ, מצאתי מספר דרכי להתמודד.

  • יצירת רזוננס חלופי. הצגת מערכות או שיטות כמובנות מאליהן.  ("קוד פתוח, כולם משתמשים בקוד פתוח: גוגל, יאהו, תע"א, בנק מזרחי…")
  • הצגת התחליף כמקור. (התקנת שרת Scalix או Zimbra במקום Exchange).
  • הגחכה (פרסומת ישנה של Sun אמרה "Running mission critical applications on NT Server, what do you people do for FUN?")

נשמע ילדותי? נכון, אבל אולי בלתי נמנע. לפחות כל עוד מי שתלוי המערכות מידע (אולי זה כולם?) לא ישקול את הסיכונים והסיכויים של הם פועלים.

קטגוריות
אינטרנט דעה

המקדם במומו פוסל

אנשים ומחשבים מקיימים יום עיון בנושא לינוקס וקוד פתוח. היות וזהו אחד מתחומי העיסוק המרכזיים שלי, נחפזתי להרשם.

אופס. טופס ההרשמה גלש לו מתחומי המסך. מסתבר כי לא ניתן להרשם כאשר מערת ההפעלה שלך היא לינוקס, והדפדפן הוא שועל האש….

לא מפתיע, אם תבחנו את החברה שהקימה את האתר (הקישור בתחתית האתר של אנשים ומחשבים, לי אין כוונה לקשר אליהם). כל האתרים שחברה זו הקימה מבוססים על אותה מערכת ניהול תוכן, שלא די בכן שאיננה תואמת לסטנדרטים, היא גם לא יעילה בקידום האתר במנועי החיפוש, זאת למרות הצהרתם בעמוד הכניסה:

אתרי ***** הם מהמתקדמים בעולם ונבנים בתאימות מלאה ל – Google / Firefox / W3C .

בדיקה קצרה מראה שגם עמוד הבית שלהם אינו מקיים הבטחה זו.

אולי לחברי עמותת המקור, המכבדים את יום העיון בנוכחותם, יהיה משהו לומר בנושא.

קטגוריות
אינטרנט

מאיפה בא הזבל

כמויות דואר הזבל היא מדהימה לפעמים. מסנן הדואר שלי מגיע לעיתים ליחס של 90-10 לדברי זבל.

האם אפשר להמנע מקבלת דואר זבל, התשובה הקצרה היא: לא.

קטגוריות
משולחן היועץ אינטרנט

מכבסת הדואר

bubbles.gifלאלו מכם שלא התקדמו לציפור הרעם לניהול הדואר שלהם, וסובלים מדואר זבל, תוסף חביב הוא מכבסת הדואר. תוכנה זו קיימת בגרסה חופשית (לחשבון דואר אחד) או גרסה מסחרית (לבעלי חשבונות MSN, AOL או שרותי IMAP). התוכנה סורקת את הדואר לפני כניסתו לתכנת הדואר שלכם ומסננת אותו. בכדי למנוע זיהויים שגויים, הדואר נשמר לביקורת בזמן ומקום שתצאו לנכון.

יתרון מהותי של התכנה היא ביכולות הלימוד שלה. דואר המסומן על ידכם כזבל משמש עבורה כבסיס ללימוד על תכונותיו של דואר זבל. ככל שתתמידו לסמן את דואר הזבל, תשתפר יכולת הזיהוי של התכנה.

כאמור, תכונות אלו כבר מובנות לתכנת הדואר ציפור הרעם, אך יתרונה של מכבסת הדואר הוא בכך שהיא תעבוד עם כל תכנה דואר.

קטגוריות
מערכות מידע אינטרנט

עמודי בית אישיים

עמוד הבית הוא העמוד הראשון העולה עם הפעלת הדפדפן. לא במפתיע מפנה דפדפן Internet Explorer לעמוד הבית של MSN, ושועל האש לעמוד הבית של Mozilla. יצרני מחשבים מפנים לעיתים לעמוד הבית שלהם. לא מעט משתמשים משנים עמוד זה ליעד שימושי יותר, או ממהרים לעבור לעמוד אחר.כבר מזה שנים מנסים יצרני פורטלים לשכנע אותנו להפוך את עמוד השער שלהם לעמוד הבית שלנו, על ידי התאמה אישית כזאת או אחרת. עמוד זה, שזכה לשם My, וכיום נקרא בשם המרשים יותר WEB 2.0.

ישנם שלושה בעלי ענין כאן:

  • בעלי אתר הפורטל: המעוניינים למשוך תנועה לשם רווחים.
  • הגולשים: הרוצים לקבל מידע רב, אך ממוקד.
  • בעלי אתרים: הוספת קישור המאפשר רישום מיידי באתר הפורטל מאפשר לגולש המגיע אליהם להוסיף את העמוד או האתר לפורטל האישי, וחשוב מכך, לשתף אותו.

המאמר מציג מספר אתרים היכולים לשמש כעמודי בית נוחים. ניתן לרכז בהם מידע ממספר אתרים והזנות רסס. זוהי איננה רשימה ממצה, ובפרסום עתידי אתן גם סקירה על חלופות לעמודי בית.