תגית: web

search
tour

RE: RE: RE – רע! רע! רע!

לפני זמן מה (באחד האמשים, אם תרצו), נקראתי לייעוץ להחלפות מערכת גיבוי. מנהל המערכת רצה טייפ רובוטי חדש, היות והנוכחי לא עמד בקיבולת הנחוצה, ומנהל הכספים רצה (איך לא?), פתרון זול יותר.

האתר לא היה גדול במיוחד, והקיבלת של המערכת נראתה תואמת לצרכים. סקירה מהירה הראתה כי שרת הקבצים ושרת בסיס הנתונים לא יצרו עומס גדול במיוחד על מערכת הגיבוי. הנפחים הגדולים, מסתבר, הגיעו משרת הדואר הארגוני.

גם מנהל המערכת וגם מנהל הכספים הופתעו. הם הוציאו נוהל כי על המשתמשים לתייק את הדואר לתיקיות נושאיות ולהיפטר מדואר זבל שחצה את מסנן הדואר.

הצעתי להם לחפש בכל תיקיות הדואר היוצא (Sent Items בלע"ז), כל דבר דואר העונה לקריטריונים הבאים:

  1. מתחיל ב-RE: RE: RE
  2. כולל את הביטוי "ענק!"
  3. כולל שניים או יותר סימני קריאה

נפח הנתונים של שרת הדואר צנח ב-60%. כמות המצגות עם חתולים חמודים עושים עמידות ידיים, הגיגים אפויים למחצה מלווים בתמונות תואמות ובדיחות קרש מהן ניתן להקים פיגומים למגדלי עזריאלי הייתה מדהימה.

לא פחות מטרידה הייתה כמות המסמכים והמצגות שהועברו בתוך הארגון בין עובדים לעיון ועריכה.

כמה לקחים:

  • גם אם קיבלתם את הבדיחה או המצגת האולטימטיבית – חשבו פעמיים לפני שאתם מעבירים אותה הלאה. אם החלטת כי היא ראויה, אולי עדיף להתשתמש באחד מאתרי השיתוף, ולשלוח קישור.
  • התיחסו לנמענים שלכם בכבוד. אל תלחצו Forward ומיד Send. נקו מהדואר את כל שאריות התכתובות הקודמות ופרסומות אתרי ה-WebMail. נסו לפחות להראות כאילו אכפת לכם מהנמענים.
  • הפעילו מעט שיקול דעת לפני שאתם מקישים Ctrl-A על רשימת הכתובות שלכם ושולחים את הדואר לכוווולם.
  • האם אני באמת צריך להזכיר לכם כי לא שולחים לכל רשימת התפוצה תחת TO:?
  • אם הדואר הוא בתוך הארגון, אל תשלחו את הקובץ. שימו אותו במקום משותף ושילחו קישור.

מסר נוסף אותו אני מנסה להעביר בארגונים: Sent Items הוא מקום מיותר. שלחו עותק נסתר (BCC) לעצמכם. כך הוא יופיע בתיבת הדואר הנכנס, ואם הוא חלק מדיון, הוא גם יצטרף לשירשור. כאשר תתייקו את הדואר, גם דברי הדואר היוצא יהיו חלק מהתהליך. יתר על כן, אם אתם עדיין משתמשים בשרותי דואר כמו POP3 (הנפוץ אצל מרבית ספקי האינטרנט), הדואר היוצא יגיע אל השרת, ולא ישאר מיותם עם על הדיסק המקומי.

למרבית הצער, לא מעט תוכנות דואר מתעקשות להשתמש ב-Sent Items. במקרה זה, פשוט נקו אותו אחת לשבועיים או שלושה.

אם הדואר הוא של מקום העבודה שלכם, אל תשתמשו בו בקלות דעת. שרתי דואר ארגוניים יכולים להיות נתונים לביקורת. לא חסרים שרותי דואר בחינם או בעלות נמוכה לצרכים פרטיים.

about
forum

גוגל 1.0

בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".

  1. למערכת המסמכים והגיליונות האלקטרוניים נוספו תיקיות (Folders), צעד הזוכה לברכה מצד טקקרנץ, התוהה מתי תתוסף יכולת זאת ל-Gmail.
  2. גוגל מפתחת מנוע לעבודה לא מקוונת בשם Gears. זאת במקביל לעבודת פיתוח ליכולות לא מקוונות של Firefox.

שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.

לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.

מה המשמעות למתשמשים?

קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.

להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.

ווב X ופערים דיגיטליים

היום הנחתי קורס על ניהול ידע בחברות ביוטכנולוגיה ומדעי החיים. בין שאר הנושאים הצגתי את מערכות וויקי ובלוגים ככלי לניהול ידע ארגונים. הזכרתי את מונח הווב 2. כבדיחה, ציינתי כי ישנה כבר התייחסות לווב 3 ו-ווב 4, ותבעתי לעצמי זכויות על ווב 5 (שמעתם על זה לראשונה כאן).

טעיתי. ליאור הנר כבר הגיע לווב 5, והגלוב כבר הגיע לווב 7.

המשתתפים בקורס עוסקים בניהול ידע, ומעטים מתוכם מבינים את ה-ווב 2.0, ולא בכדי. ווב 2.0 שקוע ועטוף בפלצנות ורוח המסתירים את היכולות האמתיות כל כלים במו הבלוג והוויקי.

זהו אחד הפערים הדיגיטליים האמיתיים. הפער בין היחצנים וזמזמני המילים (מלשון buzzwords) לבין משתמשי הטכנולוגיה. המאמר של ג'ק וינסון מסכם בשבע שורות את מה שלי לקח שלוש שעות להסביר.

לענין זה, ראו את הדיון בין אנדרו מקפי לטום דוונפורט על Enterprise 2.0, וכיצד ניתן לנהל דיון ענייני ללא הרבה רוח (2.0)…

api

רשעות, טפשות או בורות

החוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים אמור לעלות לקריאה שניה עוד כשבועיים. זהו חוק רע:

  • זהו חוק רע משום שהוא נוגס בחרויות הפרט (ראו רשימת קריאה בהמשך).
  • זהו חוק מטופש, משום שניתן לאכוף אותו רק על מי שמעוניין בו (על כך כתבתי בעבר).
  • זהו גם חוק חשוד.

הסעיף האחרון נוסף כאשר הקישורים הבאים הופנו לתשומת ליבי:

  1. חברת הזנק ישראלית המייצרת התקן לבדיקת גיל הגולש.
  2. מיכאל בירנהק מציין כי הצעת החוק הוגשה כהצעה פרטית, למרות שח"כ כהן הוא חבר קואליציה, והצעת החוק אמורה לעבור דרך משרד המשפטים ואישור של ועדת השרים לענייני חקיקה.

ליישום החוק יש השלכות כלכליות. העלויות יושלכו על הלקוח. מי הולך להרוויח?

אני סתם פראנואיד. בתחרות בין רשעות לבורות, בורות תמיד תנצח.

המשך לקרוא

information

"אני לא מבין מה הבעיה"

בישיבה מול לקוח, אין משפט מעורר שמעורר בי בהלה גדולה יותר. זהו המשפט המופיע על פי רב לאחר בחינה של דרישה הכוללת עמידה בכשל לוגי, חריגה מחוקי התרמודינמיקה או הנחה כי ניתן לייצר ולסנכרן מידע דרך כוח המחשבה.

המשפט הוא בדרך כלל חלק ממשא ומתן, ומטרתו העיקרית להמעיט בערך העבודה הנחוצה (וכפועל יוצא, במחיר).

במהלך דיון על פרויקט שכלל הקמת ממשק Web למערכת, חזר לקוח על הטיעון שוב ושוב, והוסיף, על מנת לחזק את טיעוניו: "הרי הכל נעשה היום בלחיצת כפתור".

לבסוף, נואשה האחראית על עיצוב האתר, קמה ממקומה ויצאה מהחדר. היא שבה עם לוח מקשים, הניחה אותו לפני הלקוח ושאלה: "איזה כפתור?"

ואם אתם חושבים שזוהי שאלה טיפשית. תשאלו את Compaq.

careers