תגית: אנשים

קטגוריות
משולחן היועץ אינטרנט

עננה שחורה

הכתבה על הצימצומים בגוגל, מעניינת, אך דבר אחד מעניין בהעדרו: מצב המשתמשים בשרותי גוגל.

שרותי גוגל (כולל דואר אלקטרוני, יומנים ושיתוף מסמכים) נמצאים בשימוש אנשים פרטיים, עסקים קטנים וארגונים גדולים. חלקם משתמשים בשרותי החינם, חלקם בשרותים בתשלום.

גוגל, כמובן, אינו היחיד. יאהו, מיקרוסופט, AOL ואחרים מעניקים שרותים דומים. ישנן חברות הנותנות שרותים יעודיים, כמו SalesForce ,(קשרי לקוחות) Amazon S3 (איכסון שרותים), ואחרים. השרותים היעודיים אינם מיועדים לרב למשתמשי הקצה, אלא לנותני שרותים אחרים. כל השרותים הללו נכללים תחת הזומילה  SaaS, תכנה כשרות,

לכאורה, מצב המשק העולמי העגום מהווה הזדמנות פז לתוכנה כשרות. המקום להשקיע סכומים גדולים בתשתיות, ניתן לשלם לפי הצורך, או אפילו לא לשלם כלל, אם מוכנים לספוג מעט פרסומות. עוד לפני שנתיים חזה ניקולס קאר תשתית מערכות מידע ב-10 דולר.

אך האם לעולם חוסן? תפיסת הספגטי של גוגל נראתה מגניבה בימי ה-Dot.Gone, ולא איבדה מזהרה עד שהופיעה המשבר הנוכחי. כעת גוגל, כמו כל חברה אחרת, משליכה מעבר לסיפון כל משקל עודף ((או מה שעלול להראות כמשקל עודף בעיני בעלי המניות)). מתי יהפוך שרות החיוני לך למשקל עודף לחברה?

בנוסף לך, המיחשוב בענן תלוי במשתנים אותם משתמש הקצה אינו רואה, ואינו תמיד יודע להעריך. הצפת ניו אורלינס היא טרגדיה אנושית, אך מה עם חוות השרתים של נותן שרותי התכנה שלך (או אחת מהן) נמצאית שם? מה עם תחנת הכוח של חוות השרתים נמצאית שם?

המעבר לענן טומן בחובו הזדמנויות, אך מחייב גם חישוב סיכונים מחודש. בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, שהפיתוי הכספי והתקציבי קורץ להם.

קטגוריות
משולחן המנמ"ר

כיצד (לא) לשווק תכנה

חברה בין לאומית חיפשה תכנת גיבוי. בין שאר השיקולים רצינו תכנה מחברה בין לאומית שתוכל לתת תמיכה לאתרים בארץ ובארצות הברית. נמצאה תכנה וחברה, אך אליה וקוץ בה, לחברה סוכן ישראלי. בין שאר הסוגיות עלתה גם השאלה של רכישת התכנה – בישראל או בארה"ב. בשלב מסויים קיבלתי את הדוא"ל הבא מהסוכן הישראלי כלשונו ((התיחסות לשמות חברות הוסרו)):

היי גיל ידידי,

תודה רבה על המידע היום, שצחתי לשוחח איתך, משוכנע ובטוח שאוכל לסייע לך רבות במימוש הפרוייקט שלך.

בהמשך של מה שציינת היום, להלן הערותיי בבקשה:

1. מבחינת הדרישות למימוש המערכת, אתה ביקשת במפורש אתר עצמאי, ואילו האמריקאים כנראה הגישו שני אתרים המנוהלים ממקום אחד.

2. מכאן שכל הרכיטקטורה היא שונה ויש לה השלכות על המימוש, והם אינם תמיד טריוויאלים

3. הבקשה המפורשת שלך הייתה לכל היותר העברת קלטות או מדיה אחרת בין האתרים, האמריקאים היו סבורים אחרת…

4. אני מבין את השאיפה של האינטגרטור האמריקאי (כמו המחברה מיישמת כאן) למכור שם, בארה"ב הכל, אולי אפילו המחיר לכאורה זול יותר, אבל בסופו של דבר יצא לך מאוד יקר (אסביר בהמשך) אלא אם הם יגיעו לארץ , יתכננו מראש הכל, יטמיעו את המערכת כולל הדרכה וכך הלאה….

5. לי ממש לא משנה אם (הלקוח) בישראל תקנה כאן או בחו"ל , אך אל תצפה ש(הלקוח) תקנה בחו"ל בזול, ומישהו יעשה לך כאן את העבודה ובזול, כאשר אותו גוף (החברה המיישמת) איננו נהנה מפירות המכירה, ובוודאי לא ישמחו לתת לך תמיכה ועזרה שוטפת אח"כ, ותאמין לי תזדקק אליה ועוד איך !!!

6. לדעתי אין מצב כזה, ומה שתחסוך אולי ברשיונות, תחזיר בעלות העבודה ובהוצאות עתידיות גבוהות , כי (החברה המיישמת) לא ישמחו לעשות עבודה של משהו אחר

7. זו איננה תוכנה טריוויאלית שמורידים ברשת , והמתקן שלך איננו בית פרטי שמאפשר לעשות נסיונות בסיוע כזה או אחר מחו"ל, ואח"כ תסתדר איך שהו…. בסוף כולם יאשימו יוחד אחד את השני ובסוף אותך שהתחלת והתווית דרך נכונה תחילה, אך מסיבות כאלו או אחרות ויתרת על הדרישות האלמנטריות שלך והסכמת להכתבות מחו"ל.

8. ממליץ לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, מנסיוני האישי כאשר עשיתי הנחות כאלו בעברי, התברר לי תמיד שטעיתי….

אילכך אני ממליץ או מחווה הדעה הבאה:

· קודם כל צריכים לשבת מיידית פנים אל פנים ולעדכן את הארכיטקטורה של מה שאתה החלטת שאתה רוצה כאן, קשור או לא ברמת שליטה או לא לחו"ל

· יש להגדיר את רמת ההטמעה, הדרכה, תכנון וכו, כלומר הכנסה מלאה של המערכת לשימוש בארץ

· כמובן שנדרש לו"ז מדוייק למימוש ומשאבים שאתם יכולים או רוצים להשקיע גם בפרוייקט.

· יש לתמחר (החברה המיישמת) בצורה האגרסיבית את ההצעה, בתאום עם המנהל האירופאי שיהיו גם בקשר עם ארה"ב

· קניית כל הרשיונות בחו"ל לא רצוייה וגם לא תואמת את המדיניות האיזורית, עלולה לעורר ויכוחים בין רמות שונות של אנשים ב (ספקית התכנה) באירופה ואמריקה .

זהו פרוייקט ולא סתם רשימת קניות במכולת, משהו צריך לתרגם זאת למערכת עובדת, ולמרות הרצון הכן שלהם שם, אינני רואה כיצד ע"י קשר REMOTE בלבד תצליח כפי שאתה מצפה. אנשים שאינך מכיר עד הסוף תכננו בשבילך את התכולה, הפתרון וצורת המימוש ? ואתה קונה בקלות כזו שגם יעבוד בלי בעיות וויכוחים? יכול להיות, אני די סקפטי.

יש לי הרגשה שאולי מישהו ב (הלקוח) חושב רק על העלות של ההוצאה הישירה לרכש, מבלי לחשוב גם על העלות אח"כ, של הטמעה ותפעול והיא תהיה מאוד גבוהה אם תבחר בתסריט מול חו"ל כאמור….אם יהיו לך שאלות או בעיות לא לטריוויאליות, האמן לי , לא יראו אותך ממטר….

אמי מחכה לרשימת הפריטים המובטחת, מבטיח לך להפעיל את כל האנשים הנכונים, כדי שתקבל יחס VIP,ולעזור לך אישית לקדם הנושא.

כל המצב המסוכן הזה יכול להעלם אם תנהג כך שהנושאים אשר באחריותך בארץ, הינם בשליטתכם כאן, מהזמנה ועד מימוש, אחרת שקול להסיר מכך אחריות כי זה עלול להפיל אותך !

יש לי נסיון רב בפרוייקטים כאלו עוד מהתקופה שבה עבדתי עם (ספק תכנה אחר) , משהו בחו"ל נוטה לתאר מציאות מדומה ולהקל ראש, ועלול להוליך אותך בדרך מסוכנת, אך אם זה מה שבאמת אתה מאמין ורוצה ואתה גם מודע לסכנות, אני איתך תמיד, יחד עם זאת "ראה הוזהרת"!

מחכה לשמוע ממך בהקדם האפשרי,

לשרותך בכל עת

מה אני למד מכך:

  1. הבוסים שלי עוברים עלי – סעיפים 1 עד 3
  2. מישהו מסתיר ממני עלויות חבויות ((זאת בעוד המיישם האמריקנית נתן פרוט עלויות לכל סעיף וסעיף, בעוד הישראלים נתנו מחיר כולל, הגבוה בכ-40%)) – סעיפים 4 ו-5
  3. אם אני אקנה בחו"ל, הנציג השראלי לא יתן לי תמיכה – סעיף 6
  4. התוכנה מסובכת לתפעול – סעיף 6
  5. אנחנו לא מספיק מוכשרית להפעיל אותה – סעיפים 6 ו-7
  6. לחברת התכנה יש בעיות תקשורת ושיתוף פעולה פנימי -בחלק המסקנות

קשה לי להחליט אם מכתב זה מעליב אותי, את החברה שלי, את המנהלים שלי או את יצרן התוכנה. הפצת פחד, חוסר וודאות וספק ((בלע"ז, FUD – Fear, Uncertainty and Doubt)) היא שיטת שווק מתועבת כאשר היא מופנית כנגד מתחרים. כאשר היא מופנית כנגד שותפיך העסקיים וכנגד הלקוח, היא פשוט מטומטמת.

קטגוריות
משולחן המנמ"ר

איפה אתה?

אתמול קיבלתי את אחת המחמאות הגדולות לבלוג:

למה אתה לא כותב?

ובכן, אני בשלבי מעבר האפל. מנמ"ר, שכיר, בחברה. עובד עם Outlook….

במהלך העשרים שנה האחרונות הייתי שכיר תקופה של שמונה חודשים. ההתלבטות גדולה. היכולת להשפיע ולעצב סביבת מיחשוב מורכבת ומעניינת לתקופה ארוכה, לעומת המגוון של מערכות, סביבות ואנשים בתקופות קצרות יחסית. הדגשים של יציבות, שמרנות ויחסי אנוש מול חדשנות ותדמית (עצמית וחיצונית) של אגרסיביות וקידמה.

אני לא בטוח שאוכל לשמר בלוג זה (חברה אמריקאית, לך תדע, Legal עובדים על זה…). אבל יהיה מעניין אם השקפת העולם שלי תישמר גם לאחר תקופה בפנים. אולי אני צריך לשנות את כתובות האתר ל-phb.sysnet.co.il.

קטגוריות
דעה

לא אוהב Outlook

נקלעתי לפרויקט ארוך טווח. כלי התקשורת המרכזי הוא ה-Outlook. על זה אמר רבן פלדרמאוס:

Has not the Jewish people suffered enough

בימי צעירותנו, הסבירו לנו כי ישנה מגבלת נפח הגורמת ל-Outlook לקרוס, וכל גרסה חדשה אפשרה נפח נתונים גדול יותר. דיון זה, ביכולות ניהול הנתונים של Outlook הוא בדיעבד, טפל. Outlook מצליח לקרוס בכל גרסה וכל נפח נתונים, ויתר על כן, קריסות אל, אינן הבעיה העיקרית של תכנה זו.

Outlook הוא הפרה החולבת של מיקרוסופט. היות והוא היה "חינם", כחלק מחבילת ה-Office, הוא הצליח להוציא מהשוק תכנות דואר וניהול מידע אישי משובחות ממנו, שנמכרו או הופצו בתכנות עצמאיות – Ecco, Act, Eudora, zMail ואחרים. יתר על כן, על מנת לנצל את מלוא היכולות שלו, היה צורך בשרת Exchange שמצדו חייב מערכת הפעלה Windows. גרסאות אחרונות של Exchange מחייבות גם שימוש בשרותי Active Directory.

לכאורה, מאפשר Outlook שימוש במקשרים גם לסביבות אחרות (Lotus Notes, Novel GroupWize, Zimbra ו-Scalix למשל). מקשרים אלו רק מוסיפים לתקורה המנהלתית וחוסר היציבות של Outlook, בין השאר משום ש-Outlook נבנה לשימוש בממשק תכנה בשם MAPI, בעוד שכל כלי אחר פעל על ידי פרוטוקולים פתוחים כמו IMAP, או ממשקי תכנה כלליים יותר כמו DDE או OLE. לא בכדי יצירת רשימות תפוצה לדואר מתוך רשימת הנמענים של Outlook ל-Word היא תהליך לאנשים עתירי זמן וסבלנות.

לאנשים אלו גם קיים אתר סליפסטיק. אתר זה מציג פתרונות כיצד ניתן לאלץ את Outlook לבצע פעולות שיתוף וסינכרון, כמו גם להתמודד עם חלק מהבעיות השוטפות של Outlook.

אני מוצא את הנטיה לראות ב-Outlook כאבר הבוחן למנהלי המידע האישיים כעצובה. Evolution ו-Kontact, מעולם הלינוקס, עושים מאמצים אדירים להדמות ל-Outlook מבחינת ממשק המשתמש והיכולות. מבט חטוף ב-Zimbra או eGroupware מראה מה שרת שיתוף יכול לעשות. Yahoo, Plaxo ו-Google Apps מאפשרים זאת גם ללא השקעה תשתיתית.

ומה על שולחן העבודה? אין מקום ליומן ולספר הכתובות על השולחן העבודה. מקומם בדפדפן ובטלפון.

אם נקבל את שינוי הפרגידמה הזאת, ניתן יהיה להתקדם. האמת, ניתן יהיה לחזור לאחור. מי שהתשמש בתכנת Ecco, יבין את כוונתי. התכנה איפשרה שיתוף נתונים על רשתות מקומיות ללא תכנות תשתית. ניתן היה להתשמש בספר כתובות מתוך WinFax ותכנות דואר. כל פריט מידע היה בר קישור לפריטי מידע נוספים (פגישות או אנשי קשר, למשל), ניתן היה ליצור "מחברות" לנושאים שונים ולשייך להם פריטי מידע.

מדוע, אם כן לא להשתמש ב-Ecco? חברת NetManage, שרכשה את הזכויות לתכנה, החליטה להפסיק לפתח אותה. למרות שהתכנה ניתנת להורדה ללא תשלום, קשה להצדיק את השימוש בה. היות והופסק הפיתוח של התכנה היא איננה מאפשרת שימוש בכלים ויכולות חדשים כמו vCard ו-vCal, שיתוף דרך WebDAV או סינכרון בפרוטוקולים כמו ActiveSync או SyncML, שפותחו לאחר שהחברה הפסיקה את הפיתוח. אני משתמש בתוכנה אך רק לצרכים פנימיים, והיא עדיין עובדת (אפילו על Windows XP או Wine).

Ecco היא הראיה כי תיוג מידע היה קיים עוד לפני ימי ה-Web 2.0 העליזים, וממשק ה-Explorer אינו חזות הכל.

 

קטגוריות
דעה

בורות היא כוח

"בערות היא כוח" נאמר ב-1984. בערות, ר"ל, חסימת האפשרות לצבור ידע. בישראל 2007, נאמר, כולם מומחים. אני גם רואה תמונה אחרת.

"אני לא מבין(ה) במחשבים" הוא משפט המפתח החוזר על עצמו. לא מצד בורים ועמי הארצות. מצד אנשי אקדמיה עם תארים מתקדמים המדעי הרוח, החברה ומדעי החיים, מנהלי ומנהלי פיתוח של חברות השייכות למגזר המכונה "היי טק". אנשים יודעי ספר ומשכילים.

נגר טוב אינו צריך להיות מומחה במטלורגיקה על מנת לעבוד עם פטיש. נגר טוב מאוד גם לא צריך להיות מומחה במטלורגיקה על מנת לזהות או לבחור פטיש. אך איך הייתם מתיחסים לנגר המצהיר בריש גלי (ובגאווה) כי "איננו מבין בפטישים".

מיומנות במערכות מידע אינה מיומנות ליבה למרבית הארגונים, אך להרבה אירגונים מערכת המידע היא מערכת תשתית – כמו חשמל, טלפון, עט או נייר. להבדיל ממערכות תשתית אחרות, מערכות מידע איננה מערכת בעלת מאפיין צר ודטרמיניסטי ברור. ההשואה המתבקשת של מערכות מידע היא לאוריינות.

משפט כמו הוא שווה ערך להודאה באנאלפאבתיות, וגרוע מכך, הוא מצביע על חוסר רצון להבין.

אין בכל לומר כי מי שאין יודע את 7 השכבות של תקשרות הרשת הוא בור, כמו שאין מי שאינו יודע לפרש "מנא מנא תקל ופרסין" אויל ((יתכן כי המצאות אריות בסביבה היא גורם מזרז, אני צריך לבחון סוגיה זאת אצל לקוחותי)).

צריך להיות דגל אזהרה לכל מנהל. זוהי ההקדמה לתרוץ מדוע דברים לא נעשו. זוהי ההקדמה להטלת האחריות על אחרים.

שתי אנקדוטות

  • אחד ממפקדי בטירונות היה במחלמת ההתשה. הזחל"מ בו נסע נפגע והנהג נפצע. הוא התישב ונהג את הזחל"מ חזרה למוצב. מפקד המוצב שאל אותו ממתי הוא יודע לנהוג בזחל"מ. הוא השיב "מהרגע שהיה צריך".
  • חוקרת בכירה בחברת הזנק קיבלה מחשב נייד. המחשב הגיע ללא תיק. היא פנתה אלי ואל המנכ"ל בענין. המנכ"ל הציע שתקנה לעצמה תיק, והחברה תשיב לה את הקניה. החוקרת התמרמרה: "אני לא מבינה במחשבים".

לא במפתיע, המשתמשים במשפט "אני לא מבין(ה) במחשבים", הם גם אלו המתפלצים אם אני מעיז להציע להם להתשמש במדריך למשתמש או במערכת העזרה.